שיח

מתוך שקוף באוהל
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

בדף הזה נגדיר את המונח שיח, כפי שהוא משמש בשפה ובדיון הציבורי השוטף.

תוכן עניינים

[עריכה] משמעות המקורית של המונח

ראו ויקיפדיה עברית ואנגלית

[עריכה] שימוש שוטף

המונח "שיח" מגדיר את מרחב הדיון הציבורי, מה שפעם כינו דעת-קהל. בעידן האינטנרט, כבר אין בלעדיות למוסדות על קביעת דעת-הקהל, נושאי-השיחה, עמדות והמושגים בהם מחזיק הציבור. אמצעי-הביטוי האישיים שמעניק האינטרנט, באמצעות בלוגים, פורומים, טוקבקים ורשתות חברתיות מאפשרים לציבור להיחשף למידע שפעם היה חסום, להפיץ אותו ולדון אודותיו, במשמעות של בדיקת התקפות שלו.

את התהליך הזה ניתן לכנות "השיח הציבורי".

[עריכה] השלכות

בין ההשלכות של תופעה זו, ניתן לראות את ערעור הסמכות של מוסדות הידע, כגון אמצעי התקשורת הגדולים, עסקים בתחום המחקר והפיתוח, מוסדות הממשל והאקדמיה; ומנגד, צמיחה של גורמים עצמאיים שאינם מוסדות או עסקים, כגון בלוגרים ופרופילים ברשתות החברתיות (פייסבוק, טוויטר, אינסגראם).

[עריכה] נגזרות

במשמעות זו של המונח "שיח", ניתן לאפיין נגזרות, כגון "השיח הפוליטי", "השיח הכלכלי", "השיח הסביבתי", "השיח הלהט"בי", "השיח המגדרי"... שיח הכיבוש, שיח של בחירות, השיח הטבעוני, השיח הזב"ח'ניקי, השיח החברתי, השיח הקואופרטיבי, השיח הקונספירטיבי...

[עריכה] תנועה חברתית ואקטיביזם

שימוש כזה, מאפשר לנו להתייחס ל"תנועה חברתית" שאינה ממוסדת-פורמאלית, אלא מתקיימת בעיקר כ"שיח" במדיה וברשתות החברתיות, וכך גם עם אקטיביזם - שיח פוליטי כלכלי שאינו מבוסס-אקטיביזם או אינו מוביל ל"אקטיביזם קלאסי", אך בכל זאת משפיע על דעת הקהל, חושף שחיתויות וסקנדלים ועשוי להביא לשינוי שלטוני, עתירות משפטיות ושינוי חקיקה.

[עריכה] רידוד השיח

ריקון נושא מסוים ממרכיבי היסוד שלו, בין מתוך ניסיון להתנער מכשלי העבר, לייצר שפה ומציאות חדשה, להערים על היריב או שיקולי תקינות-פוליטית. דוגמה מובילה: שיח כלכלי העוסק באי-שוויון בחלוקת ההון, בהפרזות השוק הפרטי, בקשרי הון-שלטון, אך מתנער מהמונחים קפיטליזם וסוציאליזם, שמאל וימין בפוליטיקה או כל אזכור לקארל מארקס או אדם סמית ומילטון פרידמן.

[עריכה] ראו גם

כלים אישיים
גרסאות שפה
מרחבי שם
פעולות
ניווט
תיבת כלים