שחרית: מפגש רשת קהילות פוליטיות לקראת הבחירות המקומיות, 9/5/2013

מתוך שקוף באוהל
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

זהו דף הקשור ליוזמת הפזורה: מהפכניותים מתיישבים ליד שולחנות המועצה בישראל-פלסטין. דפים נוספים הקשורים ליוזמה ניתן למצא כאן.

תוכן עניינים

עבודה בקבוצות: מה היתרונות והמאפיינים הרצויים של רשת כזו? מה נדרש כדי לקיים אותה?

קבוצה 2

קבוצה ?

הקיימות של ההתארגנות, התפקיד של שחרית.


קבוצה 3

קבוצה 4

???


תמיכה אישית סיוע פוליטי לראות את התמונה הכוללת בניית כח פוליטי חדש

מה צריך:

  1. להכריז שיש רשת
  2. לבנות מכנה משותף

עוד רעיונות:

התפקיד של שחרית:

מיכאל ביטון - ראש מועצת ירוחם

מכיר פה אנשים מהמגזר השלישי. מתרחקים מקונפליקטים ועושים משהו טוב למען צורך חסר מענה. גם אני משם. אני גם ראש עיר של מחאה כך שכשהייתה הפגנה בירוחם נאמתי עם סתיו ודפני על הבמה וגם צעדתי 100 קמ לכנסת. המחאה איפשרה לאנשים לאנשים ביטוי. בשנים של לפני המחאה הכנסת אוישה גם ע"י גל של דוגמניות. הרבה ממנהיגותי המחאה הרגישו נבוכותים כי זה חייב אותם לקבל החלטה אישית, מנהיגותית, קבוצתית. קשה מאוד.

דיברתי עם סטודנטים שעזרו בחולון. מי השתתף במחאת האוהלים? 98%. מי רוצה להיות פוליטיקאי? 2 אנשים הרימו יד ואחד מהם התלבט.. ההחלטה להיות פוליטיקאי היא קשה.

30 איש זה המון, זה 600. את המפלגה הסינית בסין הקימו 10 מקומיים ו-2 מפקחים מרוסיה.

הממשלה כאסטרטגיה היא לא נוגעת בבעיות עומק משיקולי שרידות. גם ככה בממוצע הממשלות כאן מחזיקות שנתיים וחצי-שלוש.

היכולת להשפיע ולחולל שינוי. אבל זה גם אומר להכנס לעולם של קונפליקטים. כשאתה ראש עיר אז אתה נוקט עמדה. איך גובים כסף ואיך אוכפים עבירות בנייה. ואתה מתחיל לאסוף אנשים שלא אוהבים אותך.

התכונה המשמעותית ביותר לראש עיר - עמידות נפשית. תפגוש קונפליקטים. נע בין מצבים מורכבים למצבים יפים.

ניסינו לבנות קבוצה של זהויות שונות עם שיח משותף, שיח משלב, ולהמנע ממי שמנסה להפריד ביננו. לא תמיד זה קל. לפעמים צריך להכריע או לתת עדיפות לאחת הקבוצות.

250 אש"ח מהכסף שלי (150 קמפיין ו-100 הוצאות משפטיות), 80 אש"ח מתרומות (50 מבחוץ ו-30 מבפנים ליישוב). ו-50 אש"ח החזר מהמדינה. בגלל שלרוץ לרשות המועצה ולא לראשות - התגמול הוא לפי כמות התושבים וכמות המנדטים, וללא תלות בסוג הריצה.

לבנות - רשת מלאכים של הפוליטיקה החדשה - רשת של אנשים שתורמים 1000 ש"ח למועמדים בכל הארץ שעוזרים לפוליטיקה חדשה.

הטוב של לגייס מבחוץ זה שאתה לא חייב לתושבים שלך. "תרמתי לך 5000 ועכשיו..". כדאי לגייס כסף מהקהילה, מהפעילים הנאמנים ביותר. מאלו שההוגנות שלהם היא סבירה. מי שנראה לא ישר עדיף לוותר על הכסף שלו.


ש אתגר להיבחר אבל יש גם אתגר אדיר להתמודד אחרי שנבחרת. התמיכה יורדת והבדידות גוברת, והבלבול והטעויות. האתגר הוא לנצח ומהר מאוד לחשוב על איך לעשות את הדבר הנכון. לבנות מצע שקל להגשים וקבוצה שאפשר לעבוד איתה אח"כ. לפעמים צריך להסביר לאנשים בחוג בית שהמצב לא יאפשר לעשות שום דבר. איזה תומך אומר לי "מה אנחנו צריכים אותך שתספר לנו כמה רע הולך להיות בירוחם?" עדיף לא לשקר אבל כן לתת תקווה.

פוליטיקה זה לקפוץ למים והחלטה לצאת מאיזור הנוחות.

רוצה לספר על מאבק. אנחנו מוקפים בבסיסים. ואף בסיס לא משלם ארנונה. ויש לי חברים עם 50 מליון שקל ארנונה מבסיסים. אתה נלחם במישהו שהוא 20 שנה ראש ראשות, יש לו לוביסטים, איך תנצח? אמרתי: "אני נכנס למשהו שהוא חשוב, אני יודע שזה ארוך ויקח שנים אבל אני נכנס לזה". ככל שתתגבר יותר הכוחות שיפעלו נגדך יתחזקו. אתה צריך לדעת שיום אחד תגיע לקו הסיום, אתה או מישהו אחר.

שמוליק ריפמן, רמת נגב

רוצה להגיד שלפני שנתיים הציע לי 2-3 מש"ח ולפני שבוע הציע לי 10-15 מש"ח ואנחנו בדיון. והלכתי לכנסת והלוביסטים שלו אמרו שירוחם היא עיר מיושנת, שראש העיר מכר אותה לחרדים. ככל שתתגבר אתה תחטוף עוד.

אני שנתיים וחצי בתפקיד. החלטתי עם האשה והילדים לרוץ. אמרו - אבא אתה יודע שזו החלטה ועוד שנה וחצי אנחנו מחליטים שוב! תבוא הבייתה יותר, תהיה בנאדם. אמרתי לאשתי- אני אהיה 4 שנים ואולי עוד קדנציה ואחרי זה זה מספיק. אבל אחרי שנתיים אני מתבוננן בעיר שלי ורואה שהפרק ירוחם מתקדם והקמנו גינות קהילתיות ומרכז להתנדבות של החברה האזרחית אז אני הולך לישון מוטרד - חשבונות הלוואות משכורות - אבל מרוצה ובעל סיפוק.

מוחמד אל-נבארי, ראש המועצה המקומית חורה

אני לא הגעתי מהפוליטיקה, הייתי בכימיה והגעתי לפוליטיקה מקבוצה בפורום דיי דומה לזה שאיכפת לו מה קורה ביישוב. זה היה פוליטיקה די צעירה, יישוב משנת 1990. בשנת 2000 בחירות ראשונות. 2000-2004 החליפו 2 ראשי מועצות.

הפוליטיקה הייתה פוליטיקה חמולתית, ותמיד קופץ בראש הנושא של הבדואים. אבל מהר מאוד גיליתי שהשבטיות קיימת בכל מקום במדינה. גם באקירוב יש שבטיות.

אנשים שרצו לעזור ליישוב עזרו לי. ההחלטה שלי הייתה 70 ימים לפני הבחירות. הציפיות מראש העיר מאוד גבוהות ואין הרבה זמן ללמוד. ראש עיר שאין לו כושר למידה מהיר, מוצא את עצמו צריך ללמוד ממקורות שאי אפשר לסמוך עליהם. כל הזמן ניסיתי ללמוד בצורה מהירה, הרבה יותר מהסביבה שלי. כניסתי לחורה כראש ראשות מקומית הייתה דריכתי ה-5 בבניין הזה בחיי. לא ידעתי למה אני נכנס. ויזמו שיחה עם מקורות - מנהל המים של מקורות אמר - מנתקים לך את המים בעוד שעה. אמרתי לו אני נכנסתי לפני שעה לתפקיד ומאז לקחנו את זה ברצינות וככה לא קיבלנו עוד טלפונים ממקורות.

חברתי יחד עם ??? שהוא בעל ניסיון, היינו נושאים ברכב אחד. וכולם מכירים אותו, הוא אמר לכולם "האיש הזה רוצה לעבוד, תעזרו לו". וכך הצלחתי ללמוד גם בפחות מ100 ימי החסד.

2003-2004 זה הקריסה של השלטון המקומי. תרבות תשלום של 2% מיסים. 2% שילמו ארנונה, 4% מים. וקיצוץ 40% במענקי איזון. וניפוח של יותר מנהלים מעובדים. והמזל שלי שבאתי מהתעשייה שהניהול הוא תקין, מאוד תחרותי ולא מתפשר.

הכנסנו 2 ערכים בקמפיין: הצבעת אמת. אף אישה לא הצביעה עם תעודה של מישהי אחרת. סגן ניצב יקי ארצי - מפקד תחנת נתיבות. היה לנו בחירות בתזמון נפרד. גייסנו שוטרת לכל קמפיין. המצביעה באה עם רעלה..

ערך נוסף - לא חילקתי צ'קים בבחירות. ויום אחרי הבחירות לא התעסקתי עם אנשים שיש לי איתם חובות.

13% גרעון שוטף. ורק הולך ויורד. הייתי 4 מנדטים ו-5 באופוזיציה. כח שבטי מאוד חזק. והחלטה אמיצה עם גיבוי משרד הפנים - 25% מהמנהלים פיטרנו אותם, וניהלו 6 חודשים מאבק נגדינו. היה לי מנהל נכסי המועצה ולמועצה היה קראוון אחד..

אם מערכת החינוך מצליחה - אף אחד לא מצליח לשרוד. זה הדבר הכי חשוב.

במשך 6 שנים עליתי בגבייה בלי מקרה אלימות 1! ונחשו מה הגעתי לשיעור הגבייה? 93%! ובעסקים 100%! ובלי חברת גבייה!

אני חתמתי על צווי העיקול. אבל אישית דיברתי עם התושב. גם צוות גבייה מהיישוב. אמנת שירות יישובי ביישוב. כי הגעתי לתובנות. התושב דורש שירות. זה להיות עירוני מתקדם, מאשר שבטי שרק רוצה את אינטרס השבט.

אנחנו - זה קבוצה של 50 איש שמאז שנבחרתי מתכנסים על חשבונם ליומיים כל פעם. ומכל כנס כזה יוצאים פרויקטים חדשים.

תקציב פיתוח של רהט 50 מליון שקל. מקדמים פרויקטים בשיתוף פעולה בינלאומי עם גופים שמעולם לא עבדו ביחד. אנחנו קבלן משנה של משרד האוצר בטיפול בשפכים. הכנסה 60-70% מגובה הארנונה רק בגלל המתקן של הטיפול בשפכים.

משתפים פעולה עם מא בני שמעון, מיתר, שותפות כולל חקלאות, תעסוקת נשים, חווה טיפולית. אני מהאנשים שלא מאמינים ב(בדידות.? ב.א.). שותפות אמיתית מביאה את האנשים לעבוד ביחד.

ולא סתם, רמת הביצוע נחשבת גבוהה ביותר בחורה, המדינה עשתה איתנו 7 פיילוטים.

רוצה להגיד - זה עובד איך שאתה. ישר אז ישר איתך. מבפלף אותו הוא מבלף איתך. ואנשים יודעים. אמרו מה, לא מחלק תפקידים? שקרן! הוא יחלק. ורצנו עם זה. גם כשפונים האנשים. אם אתה צריך לרדת גם לחשיבה של הילד וגם לפרופסור עם התואר ביישוב. בצורה שיוויונית לחלוטין. ועם הזמן שברנו את המושג של השבט. כי לפני הבחירות היו 3 שבטים שהמנהיגים היו מחליטים מה יהיה בחורה. היום אין את זה. כי יש לכל אחד נגישות ישירה לראש הראשות. לכולם יש את הטלפון שלי.

מגיעים, מפרגנים או לא מפרגנים. אנשים לפעמים מבינים מה שאתה עושה רק אחרי שנתיים.

אחרי שעברתי את ה-50% גבייה, התחיל דיון ציבורי, למה, יש 50% פראיירים?

הכי חשוב: אסור להבחר בדרכים פסולות. מי שנבחר בדרכים פסולות, זה יחזור אליו. והיום השלטון המקומי הוא מאוד מצומצם, אין הרבה שיקול דעת ומרחב עבודה. וראש ראשות שתקוע בשוטף זה בעיה. צריך לעסוק בפרויקטים ובטווח הארוך. זה מה שעושה את השינוי לאורך זמן.

כלים אישיים
גרסאות שפה
מרחבי שם
פעולות
ניווט
תיבת כלים