רשת המאהבים היא רשת חברתית אנושית ואינטרנטית, של אוסף התארגנויות חברתיות ברות קיימא. תכליתן: הפצת אהבה בין א:נשים בחברה, והפצת אהבה בין הממסד לבין א:נשים בחברה. הפצת האהבה תבוצע מתוך הבנה מעמיקה של הערכים: תלות הדדית, חמלה, אחריות אישית. בשימוש בכלי מחאה מול השלטון ובכלי עבודת תיאום קהילתי בין עובדות:י ממסד לבין הציבור. (לפי ברוך אורן (2012)). המגזר החמישי נולד מתוך התובנה שלכל שאר המגזרים כשלים מבניים משמעותיים, ורובם מתנהלים בשיטה היררכית, אשר מנציחה את יחסי הכח בחברה ומונעת שינוי חברתי יעיל:

"רק כאשר נתעמת עם המציאות של הדרכים המפרידות בינינו לאורך צירי מין, גזע, ומעמד, ונעבוד לפתור ולחבר בין הבדלים אלה, נוכל להשתתף במהפכה הפמיניסטית ובטרנספורמציה של העולם"

בל הוקס (1989) אצל: פנינה מוצפי-האלר (2006)

(על כשלי הממשל והעמותות ראו גם אצל עידן לנדאו (2011) וגם בשדה האוהלים עמ' 124-126, 286-291, 304-305; על היררכיות כמונעות שינוי חברתי, ראו גם בשדה האוהלים 2 (בכתיבה) וגם אצל אמה גולדילוקס (2012)).

תוכן עניינים 1 מבוא 1.1 המגזרים בחברה 2 ידע לגבי תהליכי עבודה 2.1 המגזר החמישי 2.2 המגזר הראשון והמגזר החמישי 2.3 המגזר השלישי והמגזר החמישי

מבוא

המגזרים בחברה

לפי ברוך אורן (2012א):

• המגזר הראשון - הממשלה
• המגזר השני - המגזר הפרטי - אנשים פרטיים ועסקים פרטיים
• המגזר השלישי - עמותות
• המגזר הרביעי - עסקים חברתיים (כגון: מסעדת "ליליות"), קואופרטיבים למטרות חברתיות (כגון ברית הקואופרטיבים, מסעדת "הבר-קיימא")
• המגזר החמישי - מאהב - עבודה עם ומחאה מול שאר המגזרים, מתוך מקום של אהבה וחמלה. (כגון: צוות עוט"ף, צוות הכל בסדר, צוות מחבקים)

ידע לגבי תהליכי עבודה

המגזר החמישי

• ידע על אסיפות עם:

• הנחיות והמלצות למנחי אסיפות עם (מתוך סמינר מנחות אסיפות עם - קיבוץ גן שמואל, ספטמבר 2011)
• "אסיפה זה לחלשים" / גור סלע
• המכתב הפתוח מ15M לJ14

דן וג מציע כמה עקרונות בסיס להתארגנות שטוחה (לא-היררכית) אפקטיבית:

דן וג (2013), "איך תתארגני בצורה לא היררכית ותישארי בחיים". הפרשדונה (בלוג), 26/1/2013

• בדקו את המחויבות והמשאבים שיש לכל אחת לתת
• חסכו במשאבים
• תקשורת והקשבה זה חשוב
• לוגיסטיקה זה חשוב
• קבלו החלטות בקונצנזוס
• הכירו בפריווילגיות שלכם ושימו לב להשפעה שלהן
• כתיבת פרוטוקול פגישות יכולה לעזור
• תהנו

המגזר הראשון והמגזר החמישי

ההבדל העקרוני בין דרכי פעולת מגזרים אלו הוא שהמגזר הראשון הוא היררכי לחלוטין, והמגזר החמישי הוא ברובו אנרכיסטי או לכל הפחות חותר לקונצנזוס. אילו דרכי פעולה גיבשנו לאורך הדרך והוכיחו עצמן כיעילות לשני הצדדים?

1. אל תעשי: על המגזר החמישי להמנע משיבוש-עצמי. ניסיונות להגדרת "נציג" או "נציגים" של שבטי המגזר החמישי, עשויים ליצור נזק רב מהתועלת:
   1. מרכוז העוצמה מעורר את הכשלים המוכרים מכל מבנה היררכי רגיל.
   2. כשלים היררכיים אלו, ייתכן שיביאו לשיבושים ברמת המוטיבציה של אותו שבט להמשיך בפעילות.
   3. הפעלת מראה חיצוני של "נציג" כאשר מאחוריו יושבת אסיפה-החותרת-לקונצנזוס, עשוי לגרום לממשל לחשוב שניתן לעבוד עם השבט באותו אופן שניתן לעבוד עם מגזרים אחרים, מה שבוודאות מוביל לכשלים. למשל - הציפייה של הממשל ש"תגמול" שבט מסויים יביא לכך שאותו שבט יימנע ממחאה ועימות מולו, שהיא ציפיית-שווא.
2. עשי: יש להקפיד על שקיפות מקסימלית בתקשורת בין הצדדים. את ההודעות שנשלחות מצד לצד יש לתקשר ברשימת התפוצה הרחבה ביותר, רצוי כזו שתכלול את מירב החברות/ים בשבט. וכן, רצוי מאוד לתעד את כל ההודעות הללו באמצעי אחסון שנגיש דרך חיפוש פשוט במנוע-חיפוש.
   דרך פעולה זו ייתכן שתמנע תחושות של אבדן אמון והסתרת מידע, ותסייע לשבט להתרכז בתנועה קדימה במקום בתהיה על צדקת-הדרך.
3. עשי: יש להקפיד על שיח משימתי. כדי שמערכת שיתוף הפעולה תהיה יעילה, חשוב להקפיד על שפה של הגדרת סמכויות, אחריות ותאריכים.
4. אל תעשי: על המגזר החמישי להמנע מהכתבת-תנאים למגזר הראשון. המגזר הראשון לעיתים מעדיף לתקשר בעל פה, משום שהתחייבויות בכתב יוצרות פעמים רבות התנגשויות פוליטיות ומוציאות הסכמים מתחום האפשרי במגזר זה. המגזר החמישי לעיתי מכיר בקשיים שלו להתמודד עם קבלת החלטות ועם אכיפה שלהן (למשל: קל להחליט שעושים הפגנה, קשה לאסור על כל השותפות/ים לשבט להפיק הפגנה), אך מבין את רוח ערכיו ומסוגל לשרטט תמונת מצב ברורה כדי לאפשר למגזר הראשון לעבוד בתיאום.
5. עשי: יש להקפיד על מערכת יחסים אסרטיבית. על שני הצדדים לדייק בצרכים שלהם כדי לסייע ליצירת מרחב פתרונות יצירתיים. כמו כן על שני הצדדים להקפיד לבחון את המעשים של הצד השני לאור המטרות של שיתוף הפעולה - האם יש כאן התקדמות או ש"מסבנים" אותנו?
6. עשי: יש להקפיד על שיח מתגמל. למגזר החמישי כשל מבני בשיח על הקיימות שלו, על תגמול חברות/י השבט ועל ליווי מקצועי והכשרה. המגזר הראשון מניח שאלו הם דברים מובנים מאליהם. אך דווקא שאלות מבניות אלו, הן שיכולות להיות קריטיות להצלחת שיתוף הפעולה.

המגזר השלישי והמגזר החמישי

• על שיתופי פעולה בתחום איסוף המשאבים ניתן ללמוד אצל כלילה: מדיה:ה. גיוס בהתארגנות שאינה ארגון.doc (מתוך סמינר מנחות אסיפות עם - קיבוץ גן שמואל, ספטמבר 2011)
• על המגבלות המוטלות על המגזר השלישי בענייני הוצאות מעורבות, אצל ברוך אורן: נוהל הוצאות גבוליות: בין פרטי לציבורי - בפחות מ-1000 מילים