קואופ גילמן: קצת על אגודת הסטודנטים וחברת נכס
זהו דף הקשור ליוזמת קואופ קפיטריה בגילמן. דפים נוספים הקשורים ליוזמה ניתן למצא כאן.
תוכן עניינים |
פרשיות
העורך רועי שושן וכל חברי המערכת נ' המנכ"ל גיל גולדנברג (2013)
לא סטודנט חופשי - עורך מגזין הסטודנטים "תזה" מאשים את המו"ל מטעם אגודת אוניברסיטת תל-אביב כי פסל כתבה על ח"כ בועז טופורובסקי, יו"ר האגודה לשעבר, מסיבות לא ענייניות; המו"ל מכחיש. מערכת המגזין התפטרה במחאה אורן פרסיקו 06.06.2013 4
חברי מערכת מגזין הסטודנטים "תזה", בראשות העורך רועי שושן, הגישו
"מגזין 'תזה' תחת ידינו, הכתבים ואנוכי, לא ישמש ביטאון של אגודת הסטודנטים, או ליתר דיוק של חלק מהאנשים המכהנים בה ובשלוחותיה", הובהר במכתב ההתפטרות ששלחו שושן וחברי המערכת לגולדנברג. "היושרה העיתונאית שלנו, זו שאתה מזלזל בה, הביאה אותנו לחתום כאן על התפטרות מיידית מתוך תחושת מיאוס זו".
רועי שושן, עורך עיתון הסטודנטים "תזה"
בשיחה עם "העין השביעית" מסביר שושן כי ההתפטרות אינה אלא שיאו של עימות שנתגלע עם גולדנברג, מנכ"ל חברת נ.כ.ס, חברה-בת של אגודת הסטודנטים של אוניברסיטת תל-אביב והאחראית על הפקת המגזין. העימות, מספר שושן, התחיל מיד עם הצגת הרעיון להכין כתבה על ח"כ טופורובסקי.
לקראת הבחירות האחרונות לכנסת החליט שושן להקדיש גיליון של "תזה" לחשדות והרשעות של נבחרי ציבור. תוך כדי עבודה על הגיליון, הוא אומר, נתקל גם בסימני שאלה בנוגע למועמד לכנסת בועז טופורובסקי, לשעבר יו"ר אגודת הסטודנטים של אוניברסיטת תל-אביב ויו"ר התאחדות הסטודנטים בישראל, אולם התעלם מהם כיוון שטופורובסקי דורג במקום ה-18 ברשימת יש עתיד לכנסת ולא נחשב לבעל סיכויים גבוהים להיכנס לכנסת. עם זאת, לאור תוצאות הבחירות שעל פיהן היה טופורובסקי לחבר כנסת, מצא לנכון שושן להכין עליו כתבה והטיל את המשימה על הכתב שי ענבל.
"ידעתי שזה יעורר איזשהו עניין, אבל לא ידעתי שזה יעורר כזה עניין", אומר שושן. ח"כ טופורובסקי, יש לדעת, לא היה רק יושב-ראש האגודה שמוציאה לאור את "תזה". מחליפו בתפקיד יו"ר האגודה בתל-אביב הוא מי שמשמש כיום מנכ"ל החברה-הבת, שאחראית על הפקת "תזה", גיל גולדנברג. לדברי שושן, לאורך תקופת העבודה על הכתבה התקיים קשר ישיר בין מושא הכתבה, ח"כ טופורובסקי, לבין מנכ"ל החברה המוציאה לאור את המגזין, גולדנברג.
כחלק מנוהל העבודה במערכת "תזה", העביר שושן את הכתבה למחלקת ההסברה של אגודת הסטודנטים לצורך אישורה לפרסום. באופן רשמי, בסמכותו של המו"ל לא לאשר כתבה לפרסום, אולם לדברי שושן, מעולם לא נתקל בהתנגדות לכתבה בעוצמה שעוררה הכתבה על ח"כ טופורובסקי. למחרת העברתה לאישור, הוא אומר, קיבל טלפון זועם במיוחד מגולדנברג, שהגדיר את הכתבה "חרא" וזימן אותו ואת ענבל לשיחה. בשיחה ביקש מהם לשנות את הכתבה ולעדן אותה, כדי שתוכל להתפרסם.
שי ענבל, כתב מגזין הסטודנטים "תזה"
"התלבטתי מה לעשות", אומר שושן. "הכתבה היתה מאוד חשובה לי. בסופו של דבר החלטתי לדחות אותה לגיליון הבא ולעבור עליה שוב". גולדנברג, אומר שושן, ביקש ממנו לא להסתפק בבקשת תגובה רשמית מח"כ טופורובסקי, אלא להיפגש עימו לראיון ולשמוע את גרסתו פנים אל פנים. הכתב ענבל נענה לבקשה, והגיע לפגישה עם ח"כ טופורובסקי, עוזרו הפרלמנטרי והדוברת שלו. לדברי שושן, הרושם שהתקבל היה שח"כ טופורובסקי אינו מספק הסברים משכנעים לטענות שהועלו נגדו בדבר ניגודי עניינים שונים בעת שהיה עסקן סטודנטיאלי.
למרות זאת, הגרסה של ח"כ טופורובסקי לאירועים שמוזכרים בכתבה שולבה בגוף הטקסט והנוסח הכללי עודן, כבקשת גולדנברג. אולם גם בכך לא היה די. אחרי שהכתבה הוגשה שוב לאישור, במטרה לפרסמה בגיליון שהיה אמור לראות אור ביום ראשון האחרון, הודיע גולדנברג כי נוסף לשילוב דברי ח"כ טופורובסקי בכתבה, יש לבקש ממנו תגובה רשמית. בעקבות בקשת התגובה, הגיעה לעורך "תזה" התרעה מטעם ח"כ טופורובסקי לפני הגשת תביעת דיבה.
ההתרעה, שהוגשה על-ידי עו"ד גיא בוסי, נוסחה בשפה חריפה במיוחד. עו"ד בוסי לא הסתפק בהכחשת הטענות נגד מרשו ובטענה כי ח"כ טופורובסקי הסביר בפגישה האישית עם הכתב ענבל מדוע כל הטענות נגדות חסרות שחר; הטענות נגד ח"כ טופורובסקי הוגדרו "אמירות כזב ובלע חמורים שאין דומה להם" ו"כזב פוגעני ונבזי במיוחד ולשון הרע ודיבה שאין למעלה ממנה", שיגרמו ל"פגיעה שאין שווה לה".
הכתבה עצמה הוגדרה במכתב ההתרעה "סיכול ממוקד" שנובע מ"כוונת זדון ובמטרה לפגוע בשולחנו". לפי חוק איסור לשון הרע, אם בית-המשפט קובע כי לשון הרע אכן פורסמה בכוונה לפגוע, באפשרותו לחייב את הנתבעים לשלם פיצוי בסך 100 אלף שקל, בלא הוכחת נזק.
ח"כ בועז טופורובסקי (צילום: מרים אלסטר)
זאת ועוד, עו"ד בוסי הודיע במכתב ההתרעה כי ח"כ טופורובסקי הורה לו, באם תתפרסם הכתבה עליו, להפעיל "כל אמצעי חוקי שיש בידו כדי לקבל סעד משפטי, לרבות הגשת תביעת דיבה ולשון הרע וקובלנה פלילית פרטית, כנגד הכתב ועורך העיתון". הליך של קובלנה פלילית בשל לשון הרע נחשב לחריג, והרשעה עלולה להביא לגזר דין של שנת מאסר בפועל.
לדברי שושן, בעקבות מכתב ההתרעה התקיים דיון נוסף עם גולדנברג, ובו הוחלט, על-פי הייעוץ המשפטי של המגזין, שלא ניתן לפרסם את הכתבה, שכן אין לאגודה התקציב הדרוש לעמוד בתביעת דיבה גם אם בסופו של דבר תסתיים בלא כלום. שושן רואה בכך כניעה לטקטיקת הפחדה, ומהלך מיותר. לדעתו, ח"כ טופורובסקי לא היה מגיש תביעה.
"לי היה ברור מלכתחילה שהגיליון הקרוב יתפרסם עם הכתבה – או שאין גיליון", אומר שושן. "כינסתי את העובדים והסברתי להם במה מדובר. פה אחד החלטנו שאנחנו מתפטרים אם הכתבה לא תצא".
במכתב הפיטורים שהגיש שושן, יחד עם ענבל ועוד תריסר עובדי המערכת, נטען כי ההחלטה לגניזת הכתבה נבעה ממניעים פסולים. "כל הכתוב [בכתבה] מגובה על-ידי פרוטוקולים, מרואיינים ומקורות שאין לערער על נכונות הדברים שהם מציגים", כתב שושן לגולדנברג במכתב הפיטורים. "אישור לכך קיבלנו מטופורובסקי בעצמו, לפי הקו המשפטי שבו בחר לנקוט ימים ספורים בלבד לפני הירידה לדפוס – איום בתביעת דיבה שעלולה להסתכם ב-100 אלף שקלים.
העורכת תיאודורה קרצ'ובסקי נ' המנכ"ל גיא קלנר (2006)
מהומה ב"תזה" מאת: ליאור ליוואק, מערכת "יורם", yoram יום רביעי, 1 בפברואר 2006, 10:48
מערכת עיתון הסטודנטים של ת"א התפטרה בשל מעורבות בתכנים. מנהל העיתון בתגובה: מדובר במאבק אישי אותו מובילה העורכת על רקע פיטוריה מסיבות מקצועיות.
מערכת עיתון תזה, מגזין הסטודנטים של אוניברסיטת תל אביב, התפטרה לפני כשבוע, בעקבות מה שאנשיה מגדירים "יחסה הדורסני של אגודת הסטודנטים, כלפי כתבי העיתון".
בהודעת דואר אלקטרוני, המועברת בימים אלו בין הסטודנטים באוניברסיטה, מוחים אנשי המערכת על כך שחברת נ.כ.ס, החברה הכלכלית של אגודת הסטודנטים, האחראית בין השאר גם על עיתון תזה, מפעילה לחצים על מערכת העיתון, תוך ניסיון להשפיע על התכנים, מתוך אינטרסים פוליטיים ואחרים.
בהודעה מצוין עוד כי המשבר הנוכחי פרץ בעקבות פרסום כתבה ב"עיתון תל אביב" (13/01/06) ובה תוצאות סקר שנערך על ידי אנשי "תזה". בכתבה שעסקה בסקר על אחוז הסובלים מדיכאון באוניברסיטה, שויך הסקר לגיא קלנר, מנכ"ל נ.כ.ס. ולחברה עצמה ללא אזכור או מתן קרדיט ל"תזה". על פי הודעת המערכת, בפגישה שנערכה בין קלנר לאנשי המערכת, הבהיר להם קלנר כי העיתון שייך לו אישית, וכל רעיון או יוזמה של כתבי העיתון שייכים לו ולחברת נ.כ.ס. ויהיו משוייכים אליהם. בתגובה, נמסר בהודעה, קמו חברי המערכת והתפטרו.
"מדובר במאבק אידיאולוגי על אופיו של העיתון. זה מה שחשוב לנו בעיתון, הרי אף אחד מאתנו לא מרוויח כאן שום כסף גדול", אומרת תיאודורה קרצ'ובסקי, העורכת המתפטרת.
"במשך שבע שנים התפטרו חמישה עורכים ושניים מהם, שהתפטרו בדיוק מאותה סיבה של מעורבות בתכנים, מוכנים להצטרף אלינו למאבק". כדוגמאות למעורבות מציינת העורכת בין השאר, ניסיון של חברת נ.כ.ס. להחדיר לעיתון פרסום סמוי של חברת אופנה מוכרת, במסווה של כתבת אופנה.כמו כן, לחצים מצד דוברת האגודה ש"היתה פונה אלי לפני יציאת העיתון לדפוס, כדי להתלונן על כך שאין מספיק איזכורים של יו"ר אגודת הסטודנטים, בועז טופורובסקי.
בסיום ההודעה, דורשים אנשי המערכת קבלת עצמאות מערכתית ללא הכתבת תכנים ומעורבות משיקולים זרים, פוליטיים ואחרים. "לא נסכים שאגודת הסטודנטים המתקיימת מכספי הסטודנטים תהיה זו שתקבע להם מה לחשוב ומה לקרוא בעיתון שלהם."
מנכ"ל נכס, גיא קלנר, מתאר את הדברים באופן שונה: אין שום מעורבות תוכנית של האגודה בעיתון. מדובר במאבק ממניעים אישיים של העורכת, שפוטרה בעקבות אי שביעות רצון מתפקודה המקצועי. הפגישה עליה מדובר היתה יוזמה שלנו ומטרתה היתה פיטוריה של העורכת. רק בפגישה עצמה, אליה הגיעה העורכת יחד עם עוד ארבעה חברי מערכת, הועלו הטענות לגבי הכתבה ב"עיתון תל אביב. רק לאחר שהודענו לה על פיטוריה, החליטו השאר להצטרף אליה
העורך ליאור וייץ נ' המנכ"ל צביקה צ'רנר (2001) / העורך עמית אדלר נ' המנכ"ל ליאור טנר (1999)
יצאו מהפוקוס-איך גרמה כתבה על סלסה להתפטרות עורך עיתון הסטודנטים באוניברסיטה
דביר בר 24/05/01
קוראי הגיליון האחרון של "תזה" עיתון הסטודנטים של אגודת הסטודנטים באוניברסיטת ת"א יכלו להתרשם ממודעה עצמית שפורסמה בעמוד 22 ועסקה במועדון האגודה הפוקוס. הקוראים לא יודעים כי בעמוד האמור היתה אמורה להתפרסם כתבה מערכתית שהוכנה על ידי הכתבת רונית נאור, ועסקה בטרנד הסוחף של הסלסה. אלא שהכתבה הנ"ל, שעברה עריכה ועימוד גרפי, לא פורסמה. מה בדיוק גרם לגניזתה ברגע האחרון לא ידוע. מה שברור הוא שסמוך להשלמת הגיליון הודיע העורך, ליאור וייץ, על התפטרותו, לטענתו, בשל הפעלת לחצים מסחריים על מערכת העיתון.כך או כך, צנזורה בעיתונים היא עניין אופנתי לאחרונה. רק לפני שבועיים הורה קצין חינוך ראשי, תא"ל אלעזר שטרן על סגירת עיתון ב"מחנה", לאחר שמספר כתבות שפורסמו בו לא מצאו חן בעיניו. גם ל"תזה" יש רזומה בתחום. וייץ נכנס לתפקידו בשלהי 99' לאחר שהעורך הקודם, עמית אדלר, התפטר. היה זה לאחר שיו"ר האגודה דאז, ליאור טנר, פסל גליון נושא שהכין אדלר תחת הכותרת "סקס בקמפוס".הסכסוך אז היה צהוב מזה הנוכחי. אז הפיצוץ הגיע לאחר שבעמוד השער הוצגה אשה בתנוחת אוננות, ובכיתוב פנימי תחת תמונתה ש ל הילרי קלינטון, שביקרה בקמפוס באותה עת נכתב: "הילרי לא אוהבת בפה". במקום הגיליון שנגנז ("תזה" מופץ היום בלמעלה מ40 אלף עותקים) הוכן גיליון חדש שעסק בחוק הסטודנטים שיזם טנר.
גלית כהן מבקשת ובחזרה לסכסוך הנוכחי. סמוך להשלמת גליון אפריל של "תזה" העביר העורך, וייץ, את הכתבות לעיונם של נציגה מאגודת הסטודנטים, לגלית כהן, נציגת נ.כ.ס (חברת התפעול של האגודה), למנהלת ההפקה של העיתון ולצביקה צ'רנר, מנכ"ל נ.כ.ס.וייץ, ,27 לשעבר תחקירן ב"ערב חדש", קיבל את אישורה של אגודת הסטודנטים לפרסום הכתבות, אך כהן ביקשה ממנו, לדבריו, לשנות את אחת הכתבות שעסקה בריקוד הסלסה. בכתבה שעסקה בהתפתחות הריקוד הוזכרו שמותיהם של כמה מועדוני ריקודים דרום אמריקאיים. לטענת וייץ, כהן רמזה לו כי עליו להזכיר בכתבה את דבר קיומו של הפוקוס, מועדון הסטודנטים השייך לחברת נ.כ.ס, משום שגם בו ישנם ערבי סלסה (נ.כ.ס היא בעליו של המועדון, הנחשב לאחד ממקורות ההכנסה העיקריים של החברה, ד.ב).וייץ לא אהב את התערבותה של כהן, אך למרות זאת ערך שינויים קלים בכתבה. גם לאחר השינויים כהן לא אישרה את הכתבה. הרמזים התעבו. וייץ המשיך להתפשר. לדבריו, גם לאחר ש300 מילים מתוך אלף מילים בכתבה הוקדשו לפוקוס, כהן לא התרצתה. לאחר שהתבקש לשנות את הנוסח בשלישית, התיישב וייץ וכתב מכתב התפטרות."אינני מסוגל ואינני מעוניין יותר לעבוד מולה", כתב וייץ בהתייחסו לכהן. "לא ייתכן שכתבה תשונה פעמיים אך ורק בשל דרישותיה ובדיוק לפי בקשתה, וכל פעם מחדש יועלו טענות חדשות שהופכות את העבודה שלי, מעבר למתסכלת ביותר, גם לבלתי אפשרית. הפעם הגיעו מים עד נפש. צר לי כי תפקידי מסתיים בצורה כזו קשה ומכוערת, אך החלטתי היא סופית, מיידית, ואני שלם עימה".וייץ אמר השבוע ל"זמן תלאביב" כי גם "מנכ"ל נ.כ.ס, צ'רנר, התערב לא פעם בעיתון הסטודנטים ובעבר אף צנזר את אחד השערים של העיתון שלא מצא חן בעיניו".וייץ: "עם יו"ר האגודה, ליאור שטרסברג, הסתדרתי מצוין, והוא מעולם לא התערב בתכנים של העיתון גם כשאלה מתחו ביקורת על האגודה. לא ייתכן שנ.כ.ס תפעיל שיקולים אישיים ותצנזר את העיתון לפי רצונה. הם גם ניסו להאשים אותי, כי העובדה שערכתי עיתון בנושא הייטק במקביל גרמה לפגיעה בעיתון הסטודנטים. הרי אין כל קשר בין השניים, לא בחומרים ולא במקורות, אלא זו רק דרך נוספת שלהם להתגונן מהעובדות. בסך הכל הייתי די יסמן שלהם כי בעיתון אין כתבות שערורייתיות, אבל בסופו של דבר נמאס לי. הם צריכים להבין שצריך לתת לעורך להיות עורך ולא בוב ה".כהן וצ'רנר ביקשו להעביר את תגובתם דרך אגודת הסטודנטים, שהיא המו"ל של העיתון. ליאור שטרסברג, יו"ר אגודת הסטודנטים: "אין ולא היתה צנזורה בעיתון "תזה", והטיעון לפיו קיימת בו צנזורה הוא טיעון מתחסד, משום שלא הוגן לדרוש מחברת נ.כ.ס לאשר פרסום כתבה שיש בה שיר הלל למתחרה של פוקוס, המשרת את ציבור הסטודנטים. הדבר היה מהווה פגיעה בהכנסות פוקוס, וכמוהה כפגיעה בציבור הסטודנטים. מכאן נגזרה חובתה של נ.כ.ס להתערב ולמנוע את פרסום הכתבה".באשר להתפטרותו של וייץ, אומר שטרסברג כי "אין כל קשר בין התפטרותו של וייץ לטענותיו במכתב. וייץ ערך את העיתון לשביעות רצוננו עד שגילינו שהוא עורך גם עיתון מתחרה (הכוונה לעיתון "שיווק אקדמאי", ד.ב). מרגע זה והלאה נשבר האמון והובהר לו כי לא יוכל להמשיך בעבודתו ב"תזה". נ.כ.ס פתחה בהליך גלוי לאיתור עורך חדש ואפשרה לוייץ לערוך גיליון נוסף עד לכניסתו לתפקיד של העורך החדש. צר לנו שכך הם פני הדברים, אולם לא נוכל להעסיק עובד עם בעיות של אתיקה מקצועית ונאמנות כפולה".
