אל - המטרה היא לפרק את ההון שלטון וקואופרטיבים זה דרך לעשות את זה.

לין - כל הזמן פונים אליי תורמים, לא מבינה איפה נמצא הכסף שנאסף. פחות מעניין. לאסיפה צריך להיות גוף כלכלי מאורגן שלוקח החלטות בצורה מושכלת, שתבטא את ההשתתפות הפוליטית הרחבה בתנועה. הצורך הדחוף מאוד - איזושהי קרן לעזור למאהלים. יכול להיות שנחליט שיש דברים שלא שווה להשקיע בהם. אבל צריך שיהיה גוף שאפשר להעביר אליו כספים. רוצה שברוך יסביר. קצת חוששת מאיך שהיה עד עכשיו. יודעת מקרה שבעייתי - שהחזית הצפונית רצתה להרים 8 עצרות ב-3/8, שזה לא הרבה כסף - נענתה בשלילה. לא ברור לי אם היא נענתה בשלילה, איפה הכסף. איך מקבלות החלטות מה סדר העדיפויות. החלטות כאלו של סדר עדיפויות צריכות להיות במליאה הגדולה.

רואי - עבור.

יובב - קואופרטיבים.

עינת, בן גוריון - באתי לשמוע.

שלומי - קואופרטיבים עירוניים. אורגני. ON THE GRID OFF THE GRID. גיוס תורמים.

גור - קשרים, לקשר בין אנשים ומשאבים.

ברוך - מבנה של זרימת משאבים ברשת. אתגר. ארגון מתנצ"ח מתנהל בצורה לא שקופה. הקצב במהלך המחאה היה גיוס של 3,000 תרומות ביום, אחרי הרעש רק 200. נאספו כספים ע"י צוותי מתרימים. הכספים קיימים בקובץ אקסל- בגדול 150,000 הלך לכיסוי עצרות- במות,מחסומים,שירותים כימיים, וגם קצת מכשירי קשר, כיבוד וואנים לאומנים. 20,000 שקל הנותרים הלכו למען מטרנה וטיטולים לג'סי כהן, צינורות לב"ש, ולשכונת התקווה גם... 8,000 שקל הלך לעתירות מנהליות נגד מעצרים/פינויים. כרגע בקופה 10,000 שקל.

-כיצד מתקבלים החלטות? קיימים הרבה גופים- צפון, דרום, "10 המכות", J14, ועוד. לא פשוט להתנהל כשיש הרבה גופים. ברוך ממליץ ללמוד נהלים קיימים, למשל מקובל ע"פ הנהלים לא להחזיר כספים ברטרואקטיביות. בעיני ברוך צריך לחפש דרך לקבל החלטות בתוך מערכת מבוזרת.

לין- האסיפה צריכה לקבל החלטות על חלוקת המשאבים ע"פ קווים עקרוניים. למשל, חלוקה אפשרית בין אינטרנט, נושאים הומניטריים, לוגיסטיים. חשוב גם להבין אילו גופים הם חלק מהמנגנון הכספי הזה של האסיפה ואלו לא.

סיון- השקיפות היא הכי חשובה!!! צריך להחליט על מנגנון. צריך שנבין מי מקבלת את ההחלטות האלו ואיך. זה שאומרים לברוך אתה לא תדע מה הכסף שנמצא אצל יונתן. מה שזה יכול ליצור זה שאנחנו נעבוד בשביל אנשות שאין לנו מושג מי הם. חושב שצריך לפעול ברמה הכלכלית. צריך לשנות את הכללים של המשחק - זה דורש מאיתנו - גם אם לא עשו את זה במקומות אחרים בעולם - להראות סטנדרטים של ניהול כלכלי. קיימות כלכלית שהיא חלק משקיפות וניהול כלכלי.

ברור שצריך להיות פה שקיפות מלאה - הייתה החלטה אסטרטגית שלא תהיה שקיפות. אפשר לדבר על דרכים של גיוס. זה טוב למחאה שיש כל מיני אג'נדות שמנהלות את הכספים. אבל חושב שצריך להחליט כמחאה ששקיפות זה ערך.

לין - קבלת ההחלטות והניצול של הכספים חייבים להיות בידי גוף רחב שישקף את הצרכים של כל החברים והמבנה של התנועה.

שלומי - בין אם נסכים או לא נסכים על החשיבות של שקיפות - יש פה שאלה של מבנה. כל מודל כלכלי מונחה ומבוסס מבנה. יש מבנים מבוזרים ומבנים צנטרליסטים. שאלה איך אנחנו רוצים להגדיר את המבנה של המחאה שלנו. לדעתי עדיף לעבוד בצורה של חזיתות, וכל חזית מנהלת את הכספים שלה.

גור - מה זה חלוקה שיוויונית? זו מילה בעייתית וחמקמקה.

שלומי -מציע לחשוב כן על מערך גיוס כספים אחת. רו"ח. אבל לאפשר בסופו של דבר ליחידות יותר קטנות לנהל את עצמםן.

עינת - בוא נכיר בעובדה. יש חזיתות שונות עם מערך כספים שלהן. יכולים ליצור במקום מבנה צנטרליסטי, רשת, עם סוג של ערבות הדדית. שכל חזית שרוצה להצטרף לרשת, מתחייבת להפריש משהו ולהתנהל בשקיפות. וערבות הדדית.

לין - למרבה הצער, כרגע רק החזית הצפונית מתפקדת ואזור דרום. שאר המקומות אין ממש חזיתות.

עינת - יכולים לבחור האם להצטרף לחזית קיימת או להקים משלהם.

יובב - שיהיו קריטריונים שאפשר להצטרף גם אם לא תורם סכום ערבות.

רואי - חבל שמקומות פריפריה לא יהנו מהחוזקות של המרכז.

ברוך - אולי לבנות כללים שיאפשרו להקצות משאבים

רואי - לבנות מנגנון של פחות כללים ויותר מאפשר. לחשוב מחוץ לקופסא כדי שיותר ויותר אנשות יוכלו להצטרף לקופסה.

- רוב הכספים מגיעים מהכסף מהאינטרנט.

יובב - אנשים לקחו את הכספים כי היה צריך לארגן את הכספים. אנשים לקחו את זה מתוך רצון להיות אחראים ולא מתוך רצון לעשות על זה הון. צריך לבחון איך לעשות את זה דמוקרטי וכו'.

סיון - לא חושב שני אנשים צריכים לנהל את הכספים לבד, כמה שיהיו מוכשרים.

שלומי - אם מחר תקום עמותה שתקח על עצמה לעשות את הניהול הזה. האם יש איזשהו סיכוי שהדבר הזה יעבור ביקורת ויחזיק יותר מיומיים?

לין - מחר אולי לא, אבל אם נציע מבנה רשתי ומתפקד לדעתי זה בר-ביצוע.

שלומי - אני חושב שיש משהו שיתבגר.

יובב - האלטרנטיבה היא שכל אחד יקים לעצמו עוד קופה.

ברוך - פועלים ברשת וצריך להכיר את זה, אולי השיתופי פעולה יהיו הדרך לבנות אמון עם מעגלי קבלת ההחלטות.

שלומי - למעשה הקמנו בנק שמאפשר פעילות חברתית בתנאים סופר נוחים.

לין מסכמת

יש כמה מנגנונים שיאפשרו איסוף משאבים, תוך שמירה על מבנה מרושת עם השתתפות רחבה ושוויונית:

• מנגנון איסוף מתוך התנועה : מנגנון על בסיס יכולת. השאלה היא האם הוא על בסיס חברות של מאהל, אזור, מחוז, או האם על בסיס חברות אישית בארצי (מיסי חבר).
• גיוס כספים חיצוניים : צריך לעצב קווי יסוד, איך מגייסים וממי, וממי לא. אינטרנט קרנות.
• מנגנון ניהול הכספים : על פי חוק אפשר לאסוף כספים וההתחייבות היא שתוך שנה מקימים עמותה. צריך להחליט אם הגוף המנהל הוא נייטרלי וחיצוני, ואם לא, איך מגיעים לרשות מוסכמת.
• בקרה של האסיפה על הניהול : זה ברור שהאסיפה צריכה גוף ביקורת, שתפקידו פיקוח על דו"חות הנאמן (מנגנון ניהול הכספים).
• מנגנון של קריטריונים על הוצאת כספים : איך סך הקופה השנתית מתחלקת בין מטרות שונות. העקרונות שעלו והסכמנו - ערבות הדדית ושילוב של צורך ויכולת.
• מנגנון שאחראי על נושא השקיפות : מול פעילים ותורמים כאחד. אפשר לקבוע מנגנון פרטני לפעילים רשומים, שיראו לאן הכסף שלהם הגיע, ובאפן דומה לתורמים. בנוסף, חשוב שיהיה דווח בקווים כלליים לציבור, וכמובן ספרים פתוחים לרשם העמותות בהתאם לדרישות החוק.

• אנשות לא יודעות מה אפשר לקבל, אוטובוסים וכו'.
• צריך גם למצא את הדרך לבנות מנגנונים שהם יותר מהירים.
• קופה קטנה, קופת חירום.

ברוך - צריך שאנשות יסכימו לקחת אחריות על זה.

החלטה - קואופרטיבים ומשאבים לא מתיישבים במקביל.

יובב - כדי להקים קואופרטיבים צריך הון ראשוני. לכן הדברים קשורים.יש חבורה ב"דרור ישראל" שעוסקת בזה.