משתמש:גיא שמיר

מתוך שקוף באוהל
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

תוכן עניינים

גיא שמיר אבא עושה מהפכה

גיא שמיר אבא לשני ילדים מקסימים, נוגה בת 8 וזוהר בן 5.

יזם, יועץ כללי, אסטרטג, סופר ואומן.

חיפאי במקור, בן 41.

אחרי 20 שנות נסיון ביזמות עסקית, מעורבות פוליטית ופעילות חברתית, בהן נתקלתי במערכת וברשויות המדינה באופן הקשה ביותר, מצאתי עצמי נאבק (כבר 4 שנים) על הזכות לחיות בכבוד ולגדל את ילדי. הגירושין הם אלו שפתחו לי את המהפכה האישית. הבנתי שהמדיניות של הממשלה איננה מאפשרת לי לגדל את הילדים שלי, להתקיים בכבוד ולפרנס את משפחתי. גם עם משכורת חציונית בלתי אפשרי לקיים משק בית ולשלם מזונות. לכן החלטתי, לפני שנתיים וחצי, לפתוח בשביתה אזרחית עד קבלת זכויותי הבסיסיות ביותר מהמדינה. כיום אין לי דיור, חשבון בנק, רשיון ודרכון. חי באופן מלא את מסרי המהפכה החברתית ומתמקד בשינוי שיטת הממשל, הבחירות והאתיקה של נבחרי ועובדי הציבור.

אחרי 4 שנות גירושין, מתוכן גידלתי את ילדי במשמורת משותפת קרוב ל-3 שנים, נותקתי מילדי מיד עם תחילת מחאת האוהלים ברוטשילד. מאז, עברה קרוב לשנה וחצי קשות, בהן בודדים הימים בהם ראיתי את ילדי. בתסקירי פקידות הסעד, הן מציינות במפורש כי הניתוק מילדיי נובע מדגאתן בעקבות המלחמה שלי על זכויותי הבסיסיות. מערכת הסעד והפקידות השונות שמשפיעות על חיינו, אינן יודעות להפריד בין המאבק הכללי אותו אני מוביל, לבין טובת ילדי והיותי בן אדם ואזרח המדינה.

הן במסגרת מאבק ההורים הגרושים והן במסגרת המאבק האישי שלי על זכויותי הבסיסיות, מצאתי עצמי מגיש תלונות ברווחה, במשטרה ותביעות משפטיות כנגד פקידות הסעד. אני מרגיש כי ההחלטות של פקידות הסעד, הן בעניין בעניין משפחתי והן בעניין המאבק הכללי של ההורים הגרושים - מהוות נקמה בי והתעללות בילדי ובי בדכים שונות, במטרה לשבש את חיי ולגרום לי לחדול מהשינוי אותו אני מוביל.

במהלך השנתיים האחרונות, תוך התנגדות אקטיבית לשיטה ולמדינות הקיימת, ריציתי תקופות מאסר בעקבות התנגדות לרבנות ולהוצאה לפועל. לאחרונה הייתי עצור בכלא מעל חודש ולאחריו עוד חודשיים במעצר בית, זאת בעקבות תלונת שווא של מזכירתה של השופטת שדנה בתיק לגבי משפחתי. לאחר שפנינו לנשיא בית המשפט העליון, בבקשה להתנתק מהרשויות בחיפה אשר כמעט כולן פועלות לכאורה מתוך ניגוד עניינים, הוסכם להעביר את התיק הועבר התיק שלי אל מחוץ למחוז חיפה. כך הצלחנו לסיים את מעצר השווא ולעבור לתהליך גישור עם המדינה. משך כל הזמן הזה, נמנעה מאתנו זכותנו הבסיסית לחירות, ומילדי נמנעת הזכות לחיות ולגדול עם אביהם.

סיפורי האישי הוא המניע והמעורר העכשוי לפעילות החברתית רבת השנים שלי. אני פעיל במגוון תחומים בינהם בנושא סביבה, שיתוף הציבור, דיור, אינטגרציה, שידרוג החינוך וההשכלה. בעבר, כאחד ממובילי "דור שלם דורש שלום", דרשתי מתן דגש בנושא החינוך. כיום, עקב הדרדרות המציאות למצב של סיוט מתמשך, אני דורש מהפכה ברווחה, בבטחון הפנים ובשיכון.

סיפורי הוא סיפורם האמיתי של הורים גרושים רבים במדינת ישראל, אשר רוצים לגדל את ילדיהם בכבוד ובשיוויון, אך נמנעת מהם זכות זאת, עקב מדיניות המערכת בישראל. אני פועל ומצליח בשינוי החקיקה בנושאים אלו, גם לפני שהצטרפתי למפלגה, ללא תקציב וצוות.

ממחאה חברתית למהפכה בכנסת

בשנה האחרונה חזינו בהתעוררות חברתית מעוררת השראה ותקווה. הפגנות הענק ברחבי הארץ הצמיחו מתוכן לא רק קול גדול הקורא לשינוי, אלא גם מודעות לזכויותינו האזרחיות ולחובתנו לאמץ השקפה ביקורתית כלפי הממשל, מערכות ההון, והתקשורת. למדנו להכיר בכך שהשלטון נגוע באין-ספור אינטרסים מוניטרים, שרואים בנו צרכנים בלבד. נזכרנו שאנחנו לא "הון אנושי", לא "קהל יעד" ולא "כוח עבודה". אנחנו בני אדם. לא קראנו לצדק חברתי לבדנו: אזרחי העולם כולו קוראים את אותה הקריאה.

התפתח חזון כלל עולמי שבמרכזו העצמת כוחם של האנשים להגשמת שאיפותיהם הבסיסיות לאחווה, שלום, צדק וחירות, ולניתוק מהתלות במנהיגים ובעלי ההון שלא הביאו להגשמת רצונות האזרחים.

בזאת אנו קוראים לכולם, מלמעלה עד למטה, לשנות את נקודת המבט - ולשנות את המציאות- הפוליטית, החברתית והכלכלית. נצטרף בדרכנו לקריאה לצדק חברתי, לאי-אלימות ולאמת היוצאת מכל העולם - ומישראל. נמשיך לפעול עד שתהיה כאן מדינה וחברה שמכבדת כל אזרח וכל אדם. עד שתהיה כאן מדינה בה בריאות, חינוך ורווחה אינם מצרכים אלא זכויות בסיסיות, מדינה שערבה לזקן, לחולה לחסר הבית. מדינה בה אזרחים מדברים זה עם זה ולא נלחמים ומתקוטטים על הפירורים שהותירו טייקונים. לפני 60 שנה יצאו בני ישראל מעבדות לחירות, שהו באוהלים והקימו מדינה, שחרטה על דגלה את הצדק, את רווחת כל אזרחיה, מדינה שמעבר להיותה בית לאומי הייתה גם ניסיון לכונן חברה חדשה וצודקת.

בקיץ האחרון הבנו שאנחנו עבדים, הבנו שמשהו עמוק התקלקל כאן. את כל נכסיה, נכסינו, המדינה מכרה, קומץ טייקונים סופרים את הכסף, ואנחנו ישבנו מיואשים ועצובים מול הטלוויזיה. לא עוד.

מדינת ישראל נמצאת בדיכאון. אנו חווים מצב פסימי וקודר של החיים בארץ, אכזבה מההנהגה ומהדור הותיק. קיימת תחושה קשה של כרסום באמון הציבור, של ייאוש ואובדן דרך, של כאוס ורצון לבעוט בנהלים. אובדן סולידריות חברתית, איש-איש לעצמו ואבדן מחויבות למקום. ישראל נמצאת כיום על סף קריסת מערכות ערכית, פערים חברתיים, עוני המתפשט בקרב שכבות בציבור והיעדר אמון בכל המוסדות שהציבור נזקק להן. המערכת המשפטית כשלה בתפקידה להגן על האזרח הקטן. היא אינה ממלאה תפקיד בהגנה על הדמוקרטיה, בהגנה על ההתפתחות השלטונית ובצמצום הפער מול האמנות הבינלאומיות. העם אינו מרוצה מטוהר המידות בממשלה, חוסר ביציבות, שיטת ממשל עתיקה, הון המאיים להשתלט על השלטון.

דרושה פוליטיקה אחרת שמשמעותה ערכיות, יושרה ואמינות. פוליטיקה אחרת אינה חסינה משינוי עמדות. לעתים, צרכי השעה אכן מכתיבים שינוי. אבל צריכה היא להיות חסינה משינוי ערכים. הצבעת הבוחר על האיש ודרכו קשורה היא לערכים אותם מייצג הנבחר ולשאיפה שערכים אלה אכן יובילו את תהליכי קבלת ההחלטות בדרכו הפוליטית. דומני שהתזזית הפוליטית הישראלית הינה פועל היוצא של העדר ערכים אלו. כמות המפלגות והאישים המגיחים למערכת בחירות אחת ונעלמים לאחריה הינה גם השתקפות של אכזבת הבוחר מנבחרים שאחד בליבם ואחר מאוד בפיהם.

אין להתפלא על אבדן האמון במוסדות המדינה, בנבחריה ובמוסד הפוליטיקה בכלל. נדרשת מנהיגות אחרת, שיח אחר.

אני בעד פוליטיקה ירוקה

מהי פוליטיקה ירוקה בשבילי?

לפני הכל רווחה

אחד הקווים העיקריים המנחים את עבודתי היא האמנה הבינלאומית לזכויות הילד.

זכות הילד לשני הורים, לבית ולחינוך חינם מגיל 3 חודשים. זכות לחצי שנה חופשת לידה לכל הורה ביחד או אחד אחרי השניה. מהפכה בעבודתן של פקידות הסעד לסדרי דין מבוססת דו"ח סלונים-נבו.

שינוי המדיניות הקיימת. במקום הרחקת הילדים מההורים ושימוש במוסדות ציבור לעבור להפניית תקציבים למשפחה הגרעינית והמעגל האנושי הקרוב לילד.

הקמת גוף פיקוח חיצוני בראשות שופט לפיקוח, ערעור ותלונות הציבור על עבודת הרווחה.

צמצום השימוש במרכזי הקשר ל 1% עד 2% כמו בארה"ב.

שימוש בפוליגרף כתנאי למניעת קשר בין הורה לילד.

להעביר את כובד המשקל לקריטריון ההורה הידידותי לילד. מי שמגיש/ה תלונות שווא לא יכול/ה להיות משמורנ/ית על ילדיו.

לצמצם את מעורבות פקידות הסעד. שופטים לעינייני משפחה יתחילו לשמוע עדויות ולקבל ראיות.

העתיד נמצא בסביבה

אחד הקווים העיקריים המנחים את עבודתי היא אמנת קיוטו.

ישראל יכולה וצריכה להיות חלוצת האנרגיה החלופית, בדרך לעולם ירוק יותר ומאוים פחות מהפוליטיקה של הנפט. איכות הסביבה תופסת מקום מרכזי בתפיסת האחריות החברתית ברמה המעשית והדחופה ביותר. איכות הסביבה לא נתפסת כחזון, מעסיקים ומפעלים חסרי אחריות חברתית, המומחים פסקו: אנחנו הורסים את כדור הארץ.

צדק סביבתי יושג כאשר כל אדם, ללא קשר למוצאו, תרבותו או הכנסתו, ייהנה מאותה מידה של הגנה מפני סיכונים סביבתיים וגישה שווה לתהליך קבלת ההחלטות להיות זכאים לסביבה בריאה שבה חיים, לומדים ועובדים. חוסר צדק סביבתי נובע ממצוקה סביבתית שנגרמת עקב המעמד החברתי. זה בנוסף לכל המצוקות הסביבתיות שכולנו סובלים מהן.

כחלק מהחזון לשני העשורים הקרובים, צריכה ממשלת ישראל להכריז כי עד שנת 2020 היא תוריד את צריכת הנפט שלה ב-50% לפחות.

המגזר הציבורי חייב לשמש דוגמה לפרטי, למשל המוסדות הממשלתיים יעברו לצריכת אחוז מסוים מהאנרגיה שלהם באמצעיים חלופיים לנפט התחבורה הציבורית בארץ תיאלץ לעבור לאנרגיות חלופיות,. ולציבור הרחב יינתנו תמריצים ממשיים לשימוש באנרגיה חלופית, ממש כשם שכיום ניתנים לו תמריצים כלכליים להשתמש בנפט.

הירדן והנחלים בישראל כבר הפכו מזמן לתעלת ביוב, ים המלח מתפוגג, זיהום האוויר בערים מחריף, חברת החשמל מתנגדת בפועל לקידום נושאי האנרגיה הירוקה. אין אצלנו מיכלי זבל לאיסוף נייר, בטריות , הפרדת פסולת ומיכלי קומפוסט לפסולת אורגנית .

המטרה היא לעודד חברות להפחית את צריכת האנרגיה שלהן ושריפת הדלק במפעלים ומכוניות.

הקמת פארקים חדשים, שימור פיתוח ופתיחת הפארקים הקיימים.

לא ניתן למנוע מאף אחד לנשום אוויר או להימנע מלנשום את הזיהום במקום שבו הוא נמצא. כלומר, מישהו מחליט בשבילנו איזה זיהום אנחנו ננשום, ואנחנו חייבים לנשום. וחוסר אפשרות להחליט על הרמה היא בעצם מקור הבעיה. כל החלטה בנושאים כאלה היא פוליטית במהותה, ויוצרת אי-צדק חברתי בתוצאות שלה. כלומר, יש כאן איזה מעגל קסמים, שבעצם יוצר אי-צדק ומגביר את אי-הצדק הכלכלי ואי-השוויון הכלכלי ע"י ההחלטות הסביבתיות של הממשלה. אי אפשר לפתור זיהומים סביבתיים ע"י מערכת שוק תחרותית, הזיהומים האלה מגבירים את הפערים הכלכליים, ובעצם מחייבים החלטות פוליטיות שנגועות בניגוד אינטרסים, הון-שלטון, הקשרים האלה לטובת בעלי היכולת ולרעת האוכלוסיות החלשות.

יותר אנשים מתים ממחלות קשות כתוצאה ממצב הסביבה, תאונות דרכים ואובדנות מאשר ממלחמות.

הנושאים העיקריים שצריך להתמקד בהם הם זיהום אוויר, זיהום מים, טיפול בפסולת, קידום המחזור, קרינה אלקטרו-מגנטית, שימור אנרגיה, פגיעה בשטחים פתוחים ובחופים, פרויקט קהילה וסביבה, הרחבת פעילות של מוקדים ירוקים המעניקים סיוע משפטי חינם לציבור.

דיור לכל האזרחים

אחד הקווים העיקריים המנחים בעבודתי היא האמנה הבינלאומית לזכויות האדם

המדינה והקרקע שייכת לאזרחים כשני-שלישים ממחיר כל דירה הולכים לאוצר המדינה. זכאי כל אדם לקבל אפשרות לרכוש קורת גג יחידה בארצו, ולקיים חיים נורמליים מהכנסתו הפנויה.

ביצוע תכנית דיור עממית כפרויקט חרום לאומי, יאפשר הקצאת תקציבי חרום ייעודיים, ותהליכי ביצוע מזורזים. הפרויקט יגרום לפעילות רבה במשק, יגדיל את היצע הדירות, יוריד את מחיריהן. יביא לצמצום העוני ותגרום להאצת הפעילות במשק עקב הגדלת כח הקנייה הפנוי. בנית דיור להשכרה לטווח ארוך על אדמות מינהל. הקמת קרן למימון פרויקטים לדיור בהישג יד ולהשכרה לטווח ארוך.הקבלנים בונים בעיקר דירות יקרות וגדולות, ובסך-הכל בונים מעט מדי דירות. ראשי רשויות מקומיות וערים מעדיפים לאשר בניית דירות לאוכלוסיה אמידה ומבוססת. המדינה תחוקק ותאכוף תכנון בניה של דיור בהישג יד בכל רשות מקומית, בכמות הנידרשת!

פתרונות דיור לאוכלוסית ההורים יחידנים, הורים לילדים עד גיל 9, וזכאי משרד השיכון, על-ידי הגדלת היצע הדירות בגדלים ובמחירים השווים לכל נפש, באזורי הביקוש, לקניה או לשכירות ארוכת טווח.

הכללת נושא הדיור בהישג יד בחוק החדש של התכנון והבנייה. כאשר מרכיב עלות הקרקע, וסיכוני המימון, יירדו מן הקבלנים, ועלות ההקמה תיקבע במיכרז ממשלתי, יש לצפות שעלויות הדירות ירדו ב-50% ואף יותר, בהתאם לאזורי הביקוש.

אני מתנגד להפרטת קרקעות, באשר המדיניות הנוכחית של המנהל גורמת להתייקרות, והעמסת עול כספי בלתי נסבל על הציבור. הגדלת משכנתאות לציבור, ו/או סובסידיות, לא יגרמו להוזלת הדירות – אלא להיפך, ועל-כן כל פתרון של תמיכה כספית – לא יביא כל תועלת, מה גם שיהווה נטל תקציבי על המדינה ללא צורך.

העוני הוא שורש המצב הקיים

הביטוח הלאומי: 1.63 מיליון עניים בישראל לפי המדדים המקובלים ולא לפי מדדים חברתיים הגדלת קצבאות הילדים והקשישים הדרך היחידה לצמצום העוני בישראל בטווח המיידי, שינוי אסטרטגי במדיניות יפחית את העוני עד כדי מחצית בטווח זמן של 5 שנים

הדרך היחידה לסביבה ירוקה היא לקדם את מצבן החברתי של משפחות עניות לשקם את הזכות לחיים בכבוד – הזכות לחינוך, לדיור לאנרגיה ולבטחון תזונתי

להעלות את רמת המיצוי של זכויות חברתיות שונות ולשפר את נגישות השירותים החברתיים וחינוכיים עבור ילדי משפחות עניות.

משפחות עניות סובלות מחסך רב מימדי (הכנסה נמוכה, בעיות תעסוקה, בעיות דיור, מחסור במזון וביגוד, חימום ותרופות, צבירת חובות, קשיים במיצוי זכויותיהם בשירותים שונים, בידוד חברתי והעדר יכולת התארגנות ברמה קהילתית).

השלטון המקומי

השלטון המקומי מהווה את גורם ההשפעה הגדולה ביותר על חי היום יום של האזרח.

פעולות בשנה האחרונה

2011 תזכר כשנה שבה פרצה המודעות למהפכת האבות והעגלות, הפעולות כללו איחוד ארגוני האבות, חשיפה חסרת תקדים בתקשורת, משמרות מחאה רבות מול ביתו של שר הרווחה משה כחלון, מפגשים רבים עם מקבלי החלטות ופקידים בכירים כל זאת בשילוב מהלך בינלאומי הכולל תביעה על סך 20,000,000 נגד נאמן וכחלון בארה"ב בגין פשעים נגד האנושות עקב סירובם של שר המשפטים ושר הרווחה להכיר בזכויות האבות הגרושים לקשר עם ילדיהם ללא הפרעה ממסדית, וללא התערבויות שלטוניות פולשניות של פקידות סעד, אשר פוגעות בזכויות ההורות, מנתקות ילדים מאבותיהם, ומסכת התעללויות של פקידות סעד ושופטי בתי המשפט למשפחה.

  • דיני ראיות – להוציא חוזר שאין לוותר על פקודת הראיות ורק במקרים חריגים לסטות מדיני ראיות.
  • לא יהיו פסקי דין ללא משפט וללא הוכחות. שופטים מסוימים נותנים פסקי דין "כרעם ביום בהיר אפילו מבלי שנקבע דיון להוכחות, במיוחד בבתי המשפט לעניני משפחה שם עסוקים כל היום בכתיבת תשובות לנציב תלונות השופטים
  • עלות יקרה מידי לזמן עדים גם אם הם עובדי מדינה !
  • אורך התיקים – 3 עד 6 שנים. אין צורך בקדם משפט. לקבוע מועד סיום ביום הפתיחה
  • אפליה מגדרית בדיונים במעמד צד אחד
  • תצהירים – קושי לייצוג עצמי – להסתפק בהצהרה של בעל הדין
  • טפסים – אין מספיק דוגמאות והנחיות בבית המשפט או באתר
  • מאגר חקיקה ופסיקה – לא נגיש לציבור. הציבור לא יודע מהו החוק ומה הפסיקה.
  • תלונות על אלימות והטרדה מינית - לחייב בפוליגרף
  • אפליה מגדרית מפטור מאגרה וסיוע משפטי
  • החלטות ופסקי דין לא מועברות לצדדים פקס או מייל על כל החלטה
  • עירבון לערעורים – העירבון מלהגיע לערעור. לא ניתן לערער, ואין התפתחות של פסיקה בערעורים. לבטל. לא מוצדק ולא נהוג בחו"ל.
  • לחייב מי שמבקש פקידת סעד להגיש בקשה מנומקת – ולקיים שימוע עם הוכחות
  • פקידות סעד אינן מומחיות. הן בסך הכול אוספות מידע. את אותו מידע יכולים הצדדים להעיד בעצמם וביהמ"ש ישמע. מייצר לשון הרע, ועדויות שמיעה ושקרים בחסות החוק. לא ניתן לחקור פקידות סעד. שופטות אומרות: אצלי לא חוקרים פקידות סעד.
  • תסקיר הוא רק חקירה – לא התערבות טיפולית. על מנת לטפל בבן אדם צריך את הסכמתו.
  • בבתי המשפט לעניני משפחה הסמכה לצורך 19+68 – בית המשפט מאציל סמכויות, ונותן לפקידות הסעד להכריע. על בית המשפט להכריע בעצמו,
  • הסדרי ראייה – על בית המשפט להכין 3 מודלים: ראייה בסיסית, ראייה מורחבת ומשמורת משותפת. בכל מקרה יחול המודל הבסיסי – אוטומטית.
  • מכון להכשרת שופטים – יפסקו ההכשרות ה"מגדריות"
  • דין אישי – יבוטל לאלתר. הנהלת בתי המשפט תודיע לשופטים שמעתה ואילך ניתן לתת התרת נישואין בבתי המשפט למשפחה בדיוק כמו שעושים את זה למי שאין לו דת. הכתובה תוכרז בלתי חוקית. הדין האישי במזונות יוכרז בלתי חוקי והלכת פורטוגז במזונות תבוטל.
  • אנחנו קוראים למשרד הפנים לאפשר נישואין קונסולארים בפרגוואיי בלי לסוע לפרדוואי. אפשר לעשות את זה גם בקונסוליה הקפריסאית וגם בקונסוליה הסרבית. משרד הפנים צריך להכיר בנישואין בקונסוליה מבלי לנסוע לאותן מדינות
  • יקבעו סנקציות על הפרות הסדרי ראייה, ניכור הורי והסתה כנגד ההורה השני.
  • הוגשה דרישה להתקין בכל אולמות בתי המשפט מצלמות ומכשירי הקלטה למניעת צינזורים, השמטות ופרוטוקולים לא משקפים

עוד על סדר היום שלי

כלים אישיים
גרסאות שפה
מרחבי שם
פעולות
ניווט
תיבת כלים