משתחררות מהשיטה הישנה: מתאגדות נגד שוד הגז
זהו דף הקשור ליוזמת מתאגדות ומתאגדים כדי לבטל את שוד הגז.
דפים נוספים הקשורים ליוזמה ניתן למצא כאן.
זהו דף הקשור ליוזמת מאבק הגז: משאירים את הגז בישראל.
דפים נוספים הקשורים ליוזמה ניתן למצא כאן.
בשבועיים האחרונים זכיתי לקחת חלק בהובלת המאמץ הכי מרתק בישראל: המאמץ להחליף את השיטה. התנועה לאיכות השלטון, המכון הישראלי לדמוקרטיה ואפילו אלדד יניב מדברים על זה. והנה ההזדמנות שלנו ביחד לנקוט עמדה ולהוביל לשיטה חדשה. אז יאללה, בואו נעשה מהפיכה.
תוכן עניינים |
שוד הגז כאן מתחת לאף שלנו: וזה מסריח
מצאו גז כאן לחופי ישראל. קצת קשה לדבר עכשיו על ייצוא של הגז. כי בכלל לא יודעים כמה גז יש; כי עדיין לא נוצר מנגנון המיסוי של הגז המיוצא, כך שבכלל אי אפשר לדעת האם האם אנחנו, האזרחיותים, נרוויח מהמהלך הזה או שנפסיד ממנו? והכי חשוב: אין תכנית אב למשק האנרגיה בישראל, ולכן אי אפשר לחזות באופן אחראי מה יהיו צרכי המשק שלנו בעתיד.
ועם זאת, בניגוד מוחלט לאינטרס שלנו, הציבור, הודיע ראש הממשלה הנאור שלנו, שהממשלה מאשרת לזכייני הגז לייצא 40% מהגז הטבעי. זה קרה ממש לפני שבועיים, ביום ראשון ה-23/6. מייד באותו שבוע הוגשה עתירה לבג"ץ שעיקרה: פסילת החלטת הממשלה, והעברת ההחלטה הגורלית בדבר ייצוא הגז מסמכות הממשלה לשולחן נבחרי הציבור, חברי הכנסת. שהם ידונו ויקימו חוק ייצוא הגז ומשם נמשיך. אפרט בקצרה את הסיבות לחשיבות העצומה בהעברת ההחלטה על ייצוא הגז לשולחן הכנסת.
הדמוקרטיה דורשת: תנו לנבחרות/י הציבור להחליט!
ראשית, בכנסת יכול להתקיים דיון ציבורי ושקוף באמצעות כל סיעות הבית. הדיון בממשלה הינו חסוי, אפילו הפרוטוקול והפרטים על מי מחברות/י הממשלה הצביע.ה בעד הייצוא ומי התנגד/ה, אינם מפורסמים באופן רשמי. כן, אתםן זוכרותים, האזרח הוא הריבון, נכון? הממשלה אמורה לשרת אותנו. וההחלטות שלה מתקבלות מבלי להיות שקופות ומבלי דיון ציבורי. כשהדיון יועבר לכנסת, כל סיעות הבית ינאמו על הנושא. כל כלי התקשורת יעסקו בנושא. בזמן אמת נוכל לצפות באצבעותיהם של חברות/י הכנסת מצביעות. כל זה מעודד להאמין שעשויה להתקבל החלטה שקולה ומאוזנת יותר.
שנית, סביב תהליך קבלת ההחלטות בממשלה עלו חששות לניגודי עניינים ולחצים פסולים. כמו למשל וידויו של יובל שטייניץ, שר האוצר לשעבר, שטען שחשש לחייו בעקבות איומים שקיבל מסוחרי הגז. כזכור, החלטת הממשלה בנושא הייצוא, נסמכת על החיקור שביצעה ועדת צמח; גם ועדת צמח פעלה תחת הפעלת לחצים מאוד כבדים מצד חברות הגז ויש חשש כבד למגמתיות ולחוסר תום לב בתהליך וחוסר ייצוג הולם של כל מרכיבי ההחלטה.
שלישית, בהיעדר בחינה רחבה של הנושא באופן שקוף ומלא יש חשש שמאגרי האנרגיה לא יספיקו לצורכי מדינת ישראל מעבר ל-25 שנה, ויתכן שתאבד לישראל העצמאות האנרגטית שנובעת מגילוי הגז.
ורביעית, מהחלטת הממשלה בנושא, יצאנו כבר מאוכזבותים; הכנסת עדיין יכולה להפתיע לטובת הציבור הרחב. אולי אפילו למרות המשמעת הקואליציונית.
אם כך, העברת הדיון לכנסת איננה שקולה להטלת וטו על ההחלטה לייצוא הגז. לקואליציה יש משמעת קואליציונית, שתחייב את רוב חברות הקואליציה להצביע לפי עמדת הממשלה. ההסכמים הקואליציוניים עצמם כוללים התייחסויות ברורות בנושא ייצוא הגז. אנחנו רואותים חשיבות עצומה בהעברת סמכות ההחלטה לכנסת. בדיון הציבורי סביב ייצוא הגז יש עוצמה. והעוצמה הזו יכולה לשנות מדיניות. יכולה לשנות את אחוזי הייצוא מ-40% ל-4%, או אפילו מ-40% ל-34% - יש במספרים הללו הרבה מאוד מהדרישות שלנו לצדק חברתי ורווחה לדור ההורים שלנו, לדור הילדות/ים שלנו ולנו.
למה להחתים על עתירה?
הדרך שבה בחרנו לתמוך בעתירה שקוראת להעביר את ההחלטה על הייצוא לכנסת, היא באמצעות מעין עצומת-המונים. החזון שלנו הוא לפנות לכ-100,000 אזרחיות ואזרחים, שיחתמו על תצהיר בו הם מסכימים ותומכים בעתירה. כך נוכל כולנו להדגיש בפני בג"ץ את מה שקבע כבר הסקר של ידיעות אחרונות: 89% מהנסקרים חושבים שעל המדינה להעביר את ההחלטה לכנסת, ולא לקבל את ההחלטה בממשלה. הגשת 100,000 תצהירים התומכים בעתירה, תבהיר לבג"צ את מידת חוסר שביעות הרצון בציבור מהפעולה האנטי-דמוקרטית של ממשלת ישראל.
כיוון שהכוונה היא להגיש את התצהירים כראיות לבית משפט, החוק מחייב להחתים את התצהירים בפני עורךת דין שיאמת את זהות המצהיר וכי ידוע לו כי במידה ויצהיר שקר, ישא בעונשים הצפויים בחוק. ועם זאת, הצהרת התמיכה בעתירה מותירה את המצהיר חיצוני לתהליך העתירה, הוא איננו צד בעתירה. לכן, המצהירים על תמיכה בעתירה פטורים מהאחריות לתשלום הוצאות משפטיות.
השטח קורא לנו
לאחרונה חוזרת ונשמעת הטענה שבהפגנות נראים אותם פרצופים מוכרים של מיעוט זניח מהחברה הישראלית. איפה אותם מאות אלפים שהגיעו לעצרת המיליון? להפגנות הןם מסרבותים לבוא, וסיבותיהםן עימןם. כדי לאסוף מהםן חתימות על תצהיר, נידרש להקים מאות ואולי אלפי דוכני החתמה ברחבי הארץ. זוהי הזדמנות להכיר מחדש את אותם עשרות אלפי א:נשים שאנחנו משום מה מסרבותים ליצור איתןם קשר. הןם כנראה לא ממש בפייסבוק, או שלפחות הפייסבוק פחות מניע אותם לפעולה. במפגש האנושי שמתקיים בדוכן שבמרחב הציבורי, יש הזדמנות להיכרות, יש הזדמנות להקשבה ויש הזדמנות להחלפת עמדות. ויש הזדמנות לחיבורים חדשים למחאה.
למה דווקא עכשיו זה דחוף?
נשארו לנו רק מספר ימים מכיוון שבג"ץ ידון בעתירה שלנו לפני ה-20/7, ולכן חייבים להזדרז. אמנם נוכל להגיש תצהירים גם לאחר מכן, אבל ככל שנקדים, האפקט המשפטי יהיה חזק יותר. זו ההזדמנות שלנו להשפיע על עתידנו ועל עתיד הדמוקרטיה במדינת ישראל, וכדאי לנצל אותה. ביחד ננצח!
ומה כל הקטע עם ההתאגדות? ואיך התאגדות יכולה לשחרר מהשיטה?
בנוסף להחתמה על התצהירים, צוות המאבק להחתמה על 100,000 אוסף פרטי קשר של החותמות והחותמים, ואפילו מציע להםן לרכוש מניית-בעלות באגודה השיתופית "דמוקרטיה אקטיביסטית", שמאגדת את השותפותים למיזם. בכך אנחנו מקוות ומקווים שלפחות חלק משמעותי מהחותמות/ים על התצהירים, ייכנסו למעגל של קשר הדוק יותר עם תנועת המחאה.
הצורך ביישות משפטית מגיע דווקא מהצד האופטימי. מתוך אמונה גדולה בהצלחת מיזם ההחתמה, אנחנו רוצותים להאמין שתיוותר בידי הקבוצה הפעילה עוצמה רבה. בין אם מדובר בכספים שייאספו, במוניטין, בקשרים.. אפילו סתם ספר הטלפונים של היוזמה הוא בעל ערך. וערכים כאלו צריך לנהל באופן אחראי ובמקום של תיאום ציפיות, כלומר, מתוך מקום של תקנון משותף. אפשר להקים תקנון משותף ותיאום ציפיות גם בלי להתאגד באמצעות המדינה, אבל זה בהחלט מקל כאשר המדינה קובעת סטנדרטים לענייני התנהלות בקנה מידה כזה. וזה בדיוק הייתרון של ישות משפטית. היא מחייבת אותנו להצהיר על תקנון, ומאפשרת לנו מנגנונים לפתרון סכסוכים סביב התקנון שעליו הסכמנו.
אגב, התקנון שעליו הסכמנו הוא ניסוח כמעט משובט של תקנון האגודה השיתופית "קפה חברותא" בקריית שמונה. ניתן [את התקנון שלנו כאן].
כדי להקל על צירוף מהיר של חברים/ות לקואופ, וגם, כדי לאסוף קצת כספים - דמי המנייה עומדים על 10 ש"ח.
דמוקרטיה פנימית: כי הדרך חשובה לא פחות מהמטרה
אנקדוטה משעשעת. אם באמת נצליח לאסוף 100,000 חברות/ים בקואופ תוך שבועיים, הרי שעד שתעודת ההתאגדות תגיע אלינו בדואר, ייתכן וכבר לא נצטרך אותה כי נסיים בתרועת ניצחון. ועדיין, ההישג הזה של התאגדות שיתופית של 100,000 חברות/ים - הוא משהו שכדאי לנצל אותו לטובת עוד מאבקים. אם נצליח להקים מנגנון דמוקרטי בתוך הקואופ, וכרגע ישנו צוות שלם של מהפכנים שעובד על זה - אולי כל אחדת מ-100,000 החברות/ים יוכל להרגיש שיש לו קול? שדברים שחשובים לו באים לידי ביטוי? וכאן כבר יש שינוי רדיקלי של השיטה.
אנחנו מפנטיזיםות על מערכת של דמוקרטיה ישירה, פיראטית, נזילה, אקטיביסטית. כזו שניתן יהיה לנצל אותה כדי להקים מאבקים שעוד לא חלמנו עליהם, שאנחנו עוד לא יודעותים לדמיין אותם אפילו. חרם על תנובה? אין בעיה, נארגן הצבעה בקואופ "דמוקרטיה אקטיביסטית" ויש לך 100,000 מחרימות/ים. בארטרים, מטבע חלופי וסחר פטור ממס בין חברי הקואופ? רק תגידו. בקיצור, יש כאן מכונה שאם נצליח לבנות אותה ביחד, היא הולכת להיות השינוי-שיטה הכי דרמטי שראינו מאז המצאת הפייסבוק.
רק נדגיש עוד פעם את ההבדל בין שיטות התקבצות שונות, כדי להקל על הקוראותים להבין את מימדי המהפכנות.
- בקבוצת עבודה בפייסבוק, או באסיפת עם ברחוב. אין מחוייבות של חברי הקבוצה להחלטות המתקבלות בה, יש שיתוף מידע ואפשר לקיים דיונים וסקרים ובכלל קבלת החלטות (קבה"ח).
- ברשימת תפוצה או בספר טלפונים - ניתן לקיים קשר דו סטרי, כלומר, אפשר להתקשר אליהם או לשלוח מייל. אפשר לעדכן, להזמין לפעילות, לעזור למכותביםות ליזום פעילות. אבל קשה מאוד לשאול 100,000 איש/ה מה דעתםן, ולנהל על כך דיון עמוק ופורה.
- מערכת הדמוקרטיה הישירה של קבוצת חברות/י הקואופ - לרשותינו יעמדו כמובן גם מנגנוני התקשורת שתוארו כאן (קבוצות פייסבוק, אסיפות, ניוזלטרים, ספר טלפונים וכו'), אבל גם מערכת לניהול קבלת החלטות בקבוצות עצומות, בדומה למתרחש בין חברות/י המפלגות הפיראטיות בעולם. קבוצה מסוג כזה זוכה גם לשותפות במטרות ובקבלת ההחלטות, וגם לשותפות בסמכויות. רק לשם ההמחשה, 10% מחברי הקואופ יכולים להחליט על זימון אסיפה כללית. והאסיפה הכללית יכולה להחליט על מורשי גישה לחשבון הבנק. או על שינוי תקנון. או על כל דבר אחר שמעניין אותה.
לסיכום, קואופ-המונים יאפשר לנו תשתיות תקשורת אנושית שהיו חסרות לנו עד עכשיו. הוא יאפשר להגיע לקהלים שחסרים לנו עד עכשיו. והוא יאפשר מנגנון קבלת החלטות בדמוקרטיה ישירה. התאגדות-המונית שכזו עדיין לא חווינו על בשרינו, וקשה להצניע את גודל התקווה והציפיות שיש לנו בה.
אז איך אפשר לקחת חלק?
כדי להצליח בקמפיין השאפתני הזה, נדרשת מעורבות במקביל של אלפי פעילים/ות. קריאה לפעולה - דרושות/ים:
- הזמנת עורכות/י דין מתנדבים מכל הארץ (בהתנדבות)
- הקימו דוכן הצטרפות לעתירה בשכונה שלכם!
- מתנדבים לתיאום טלפוני בין עורכי הדין למפעילי הדוכנים ולטובת פרסום הדוכנים
- תרומות לסיוע לפרסום הקמפיין ותמיכה בפעילים מאוכלוסיות מוחלשות אשר צריכים החזר הוצאות נסיעה וכד'
- הצטרפו לקואופרטיב! תרמו 10 ש"ח והפכו לשותפים בעלי זכות הצבעה
- הצטרפו לקבוצת הפעילים שלנו בפייסבוק:
- הצטרפו לניוזלטר ו/או למעגל הפעילים - הרשמה בקישורית http://dd.shakufbaohel.org.il
- מאמר זה איננו ייעוץ משפטי.
