גרסה מתאריך 14:45, 4 במאי 2015

הגדרת שאלת המחקר

המשפחה החדשה של ברוך היא משפחה חדשה שבה אב ביולוגי אחד, אם ביולוגית אחת, ואב שאינו-ביולוגי אחד. במציאות כזו, מהי המשמעות של הכרת המדינה בהורות ההורים הביולוגיים וההורה הלא-ביולוגי, מהם המצב המשפטיים האפשריים, ומהו המצב המשפטי הטוב ביותר לטובתו של הילד?

הגדרת מושגים

הורות ביולוגית

אב ואם אשר יש בינם לבין ילד קשר ביולוגי-גנטי הניתן להוכחה באמצעות בדיקת רקמות.

הורות מסורתית-שמרנית

הורות ביולוגית, הורות ע"פ אימוץ, או הורות ע"פ פסיקה של בית הדין הדתי של הדת לה שותפים האם והאב למשל, גירושים.

הורות משפטית

מערכת יחסי ילד-הורים המוגדרת בחוק המדינה.

הורות משפטית בישראל

תפיסת המשפט הישראלי את ההורות היא בעיקרה תפיסה ביולוגית-גנטית ובלעדית. התפיסה המקובלת בישראל יוצרת חפיפה כמעט מוחלטת בין "הורות טבעית" לבין "הורות משפטית". בהורות טבעית הכוונה היא להוריו הביולוגיים-גנטיים של הילד. מלבד הולדה, המשפט הישראלי מכיר באימוץ פורמלי כדרך להשגת סטטוס משפטי של הורה. בהעדר קשר ביולוגי-גנטי של הורות ובהעדר אימוץ לא מכיר המשפט הישראלי ביחסי הורה-ילד.

עקרון נוסף המנחה את יחס המשפט הישראלי לסטטוס ההורי הוא עקרון בלעדיות ההורות.

בלעדיות ההורות

משמעותה של בלעדיות זו היא שלהורים יש זכויות וחובות משפטיות בנוגע לילדיהם אשר אין לאף אחד מלבדם; מי שאינו הורה אינו יכול לטעון להן. חובות וזכויות ההורים הן נרחבות והן כוללות את החובה והזכות לדאוג לשלומו הפיזי והנפשי של הילד ולחינוכו, לקבוע את מקום מגוריו של הילד, לקבוע את דתו, את שמו ועוד. למעשה, למעט חריגים ספורים, מאמץ המשפט הישראלי תפיסה דיכוטומית המסווגת אינדיבידואלים כהורים או כזרים ביחס לילדים. להורים ישנן כל החובות והזכויות ביחס לילדים ומי שאינם הורים הם נטולי מעמד, כלומר זרים מן הבחינה המשפטית.

אבהות ואמהות כפולה

כאשר יש 2 אבות או 2 אמהות לאותו הילד. המשפט הישראלי נמנע ככל האפשר מהכרה באבהות כפולה ובאמהות כפולה. כיום ישנו חריג בעקבות אישור האימוץ הצולב במשפחות לסביות, הנותן הכרה משפטית לאמהותן של שתי נשים לילד. עם זאת, בפסק הדין הודגש כי אינו סוטה מהעקרון לפיו לכל ילד יש רק שני הורים; זהו עקרון נוסף, שאינו מתחייב מתוך בלעדיות המעמד ההורי (הבלעדיות מתקיימת כל עוד רק להורים ישנן הזכויות והחובות ההוריות ולמי שאינם מוכרים כ"הורים" אין, כלומר, אינה סותרת ריבוי הורים).

(מתוך: בלכר-פריגת והקר, 2011; עמ' 5-7)

הורות לא-ביולוגית

מערכת יחסים משמעותית, הכוללת זכויות וחובות הדדיים, בין ילד לבין אדם מבוגר. כדי שמערכת יחסים תשודרג ממצב של בייביסיטר למצב של הורות לא-ביולוגית, המבוגר צריך להצהיר באופן ברור שהוא לוקח על עצמו את עול גידול הילד כהורה לכל דבר. כמובן שאם ההורים הביולוגיים מסכימים להורות הלא-ביולוגית, הכל פשוט יותר. ההורות הלא-ביולוגית הינה מושג חברתי ואיננה מצב משפטי. כלומר, המדינה אינה מכירה בהורות לא-ביולוגית.

בן זוג של הורה (בזש"ה)

אחת מצורות המשפחתיות שהיתה בגדר מחזה נדיר בעבר והפכה למופע שגרתי היא המשפחה שבה אחד מבני הזוג אינו ההורה הביולוגי של ילדי בן זוגו. [..] השינויים החברתיים המגבירים את הסיכוי למשפחות שבהן ילד רוקם יחסים משמעותיים עם בן זוג של הורה מחייבים הכרעה משפטית לגבי מעמדו של בן הזוג של ההורה ביחס לילד. זאת, הן במהלך חיי הזוגיות של ההורה ובן-זוגו החדש והן במקרה שחיי הזוגיות הללו באים אל קיצם בגין גירושים או מוות. עד כה, המשפט הישראלי לא התמודד בצורה ממוקדת וכוללת עם הסוגיה. (בלכר-פריגת והקר, 2011, 3-4)

משפחה חדשה

כל משפחה שאיננה משפחה "גרעינית ביולוגית" כלומר, כל משפחה שבה יש יותר או פחות מאב גבר ואם אישה, בתפקיד "הורים".

משפחה משולבת

במחקרן של נעמה צבר בן-יהושע וגלי צבר, קיימו החוקרות ראיונות עומק עם כ-40 הורים המגדלים ילדים לא ביולוגים וכן עם בנים ובנות אשר גדלים או גדלו במשפחות עם מבוגר שאינו ההורה הביולוגי. "משפחות משולבות" הוא המושג שהחוקרות בחרו לתאר בו את המשפחות שאותן חקרו.

דיון

מצבו המשפטי של בזש"ה

במשפט הישראלי, החוקים החולשים על אימוץ, אפוטרופסות, ירושה, פרידה וגירושים, מתעלמים לחלוטין ממקומו של הבזש"ה בחיי הילד, ומסרבים להעניק חובות או זכויות לבזש"ה. , כך, בזש"ה אינו יכול לקבוע דבר בקשר לחיי הילד ואינו בעל מעמד בפני מערכת החינוך ומערכת הבריאות המטפלות בילד. המשפט יאפשר לבזש"ה לזכות במעמד מלא או חלקי של הורות, באמצעות אימוץ או צו אפוטרופסות, רק במקרים נדירים ביותר של מות ההורה הביולוגי השני או הזנחה שלו את הילד. מצב זה בולט במיוחד במצבים שבהם הקשר בין ההורה הביולוגי לבזש"ה הסתיים בשל פרידה או מוות, כפי שבא לידי ביטוי בחוקים החולשים על ירושה ועל הסדרי משמורת וראייה. במקרים אלה, גם אם הבזש"ה תיפקד כהורה למעשה בחיי הילד, לא יוכרו יחסיהם כיחסי הורה-ילד. (בלכר-פריגת והקר, 2011, 8)

בקוטב השני, מצויים ההסדרים המשפטיים העוסקים בפן הכלכלי ובפן הפלילי של חיי המשפחה. בקשר להיבט הכלכלי, מטיל המשפט חובת מזונות על בזש"ה ומכיר בתלות הכלכלית של "ילד חורג" ב"הורה החורג" במגוון חוקים סוציאליים ונזיקיים. בהיבט הפלילי, מטיל החוק אחריות מוגברת על בזש"ה ביחס לילדי בן-זוגם ומכיר באפשרות של אלימות גם בקרב תאים משפחתיים הכוללים בזש"ה. חוקים אלה מתייחסים לבזש"ה בצורה דומה מאד, ולעיתים זהה, להורה ביולוגי. (בלכר-פריגת והקר, 2011, 8)

לסיכום, המצב המשפטי של בזש"ה סובל מאותם פגמים שסובל המשפט האמריקאי: חוסר עקביות; העדר אבחנה בין בזש"ה המתפקדים כהורים לבין כאלו שנמצאים בקשר קלוש עם הילד; ואי שמירה על האינטרסים של הילדים הנובעים מהקשרים שרקמו עם הבזש"ה. (בלכר-פריגת והקר, 2011, 8-9)

מסקנות

חומרים נוספים

הזכות

קטין, שטרם הגיע לגיל 18, נמצא באחריות הוריו - הם ה"אפוטרופוסים הטבעיים" שלו. הילד אינו יכול לקבל החלטות בעצמו או לבצע פעולות משפטיות כמו חתימה על חוזה או אישור טיפול רפואי. ההורים מבצעים עבורו פעולות ומקבלים עבורו החלטות. מרגע שאדם מגיע לגיל 81 הוא נחשב אדם בוגר העומד ברשות עצמו. הוא הופך בעיני החוק לבעל אחריות משפטית לכל דבר. הוא יכול לחתום על חוזים, לבצע קניות, לחתום על אישור לניתוח, לעמוד לדין, לחתום על תצהירים. הוריו של בן 81 מנועים מלבצע במקומו כל פעולה, או לקבל החלטות עבורו. (אלו"ט, 2014). בדרך כלל מדובר בהליך רגיל וטבעי, שבו ילד הופך לבוגר. במקרה של אנשים בעלי צרכים מיוחדים כגון אנשים עם אוטיזם, מדובר אמנם באדם שהגיע לגיל 81, אך בדרך כלל הוא אינו מסוגל לדאוג לעצמו ויש למנות אדם אחר - אפוטרופוס - אשר יהיה בעל סמכות חוקית לדאוג לצרכיו, לקבל החלטות עבורו ולפעול למענו, ובמקומו. אפוטרופוס מוסמך לעשות כל הדרוש למילוי תפקידו, אבל ישנן פעולות מסוימות שהוא מוסמך לעשות רק באישור בית המשפט )למשל קניה ומכירה של מקרקעין(. (אלו"ט, 2014).

למי פונים?

רק בית משפט מוסמך למנות אפוטרופוס. במקרה של בקשת הורים להתמנות כאפוטרופוסים על אדם עם אוטיזם שהגיע לגיל 81, הבקשה תוגש לבית משפט לענייני משפחה. (אלו"ט, 2014).

מתי ממנים אפוטרופוס?

במקרה, בו יתרשם בית המשפט כי האדם, שעבורו מבקשים למנות אפוטרופוס, )"החסוי"( אינו מסוגל לדאוג לענייניו או לחלק מהם וכי מינוי אדם אחראי עליו יהיה לטובתו ויגן על זכויותיו. בית המשפט יכול לקבוע כי אדם הוא פסול דין במידה הוא סובל ממחלת נפש או מליקוי שכלי הגורם לכך שהוא אינו מסוגל באופן קבוע לדאוג לענייניו. אדם שנקבע לגביו שהוא פסול דין משמעות הדבר שאין לו כל אחריות או כשירות משפטית ונדרשת הסכמת האפוטרופוס לכל פעולה משפטית בכל תחומי החיים. ניתן למנות אפוטרופוס גם ללא הכרזה על אדם כפסול דין. במקרה זה על בית המשפט להגדיר באילו תחומים יהיה האפוטרופוס אחראי. ניתן למנות אפוטרופוס לרכוש בלבד או אפוטרופוס לגוף או שניהם יחד. במקרה של חסוי עם אוטיזם מומלץ לשקול להכריז עליו כפסול דין. (אלו"ט, 2014).

מי ימונה כאפוטרופוס?

על פי החוק יכול להתמנות כאפוטרופוס, לכל אדם, קרוב משפחה של החסוי, עו"ד או אדם אחר, תאגיד- מוסד שבו שוהה החסוי, קרן, עמותה וכיוב' או האפוטרופוס הכללי שהוא נציג היועץ המשפטי בכל הקשור לענייני אפוטרופסות. בדרך כלל, תינתן עדיפות לקרובי משפחה של החסוי להתמנות כאפוטרופוסים. אם זה לא אפשרי ניתן למנות את אחד הגורמים האחרים. חשוב לדעת כי כיוון שמדובר בתפקיד הדורש מחויבות רבה, השקעה ואחריות, בית המשפט לא ימנה כאפוטרופוס אלא מי שהסכים לכך. (אלו"ט, 2014).

כיצד יחליט בית המשפט מי ימונה כאפוטרופוס?

בית המשפט ממנה כאפוטרופוס את מי שנראה לו המתאים ביותר, בנסיבות העניין, לטובת החסוי. חובתו של בית המשפט לדאוג, לטובת החסוי ולפעול על פי האינטרסים שלו. בית המשפט רשאי למנות גם מספר אפוטרופוסים, נראה לו נכון לטובת החסוי. בית המשפט יכול לשמוע את עמדת קרוביו של החסוי ואם זה אפשרי, אפילו את עמדתו של החסוי עצמו. )בעיני הורים רבים מדובר במצב מעליב ומתסכל, שהם נדרשים "להוכיח" שהם הורים טובים, לאחר שבמשך 81 שנים דאגו לכל צרכיו של בנם2בתם. אך חשוב לזכור שזו חובתו של בית המשפט לבדוק שהאפוטרופוס המוצע, הוא האדם המתאים ביותר לטפל בחסוי(. (אלו"ט, 2014).

מי רשאי להגיש בקשה למינוי אפוטרופוס?

בקשה למינוי אפוטרופוס רשאי להגיש קרוב משפחה של החסוי או נציג היועץ המשפטי לממשלה, )במקרה כזה בד"כ תהיה זו פניה של עובד סוציאלי המטפל בחסוי באמצעות נציג היועץ המשפטי במשרד הרווחה(. את הבקשה ניתן להגיש ישירות לבית המשפט או באמצעות עו"ד. (אלו"ט, 2014).

מתי מגישים בקשה למינוי אפוטרופוס והכרזה על חסוי כפסול דין?

מומלץ להגיש בקשה להכריז על חסוי כפסול דין ולמנות לו אפוטרופוס ממש בסמוך למועד שבו ימלאו לאותו חסוי 81 שנים. אם מגישים את הבקשה לאחר שכבר מלאו לחסוי 18 שנים. מומלץ לצרף בקשה להתמנות כאפוטרופוס זמני, עד שבית המשפט יחליט בבקשה. (אלו"ט, 2014).

כיצד מגישים בקשה?

בקשה להכרזה על פסול דין תהיה בכתב. המבקש חייב לפרט בבקשה:

• שמו, מענו ומספר זהותו של מי שמבקשים להכריז עליו כפסול דין;
• צילום ת.ז של המבקש + החסוי
• הסיבות להגשת הבקשה; את העניין שיש בה למבקש;
• תצהיר )מאושר על ידי עו"ד(, של המבקש לאימות העובדות הכלולות בבקשה; התצהיר נעשה מול עו"ד בבית המשפט, הפעולה כרוכה בתשלום.
• תעודת רופא )פסיכיאטר2 רופא משפחה( על מצב בריאותו של מי שמבקשים להכריז עליו פסול דין .

בקשה למינוי אפוטרופוס תהיה בכתב; המבקש חייב לפרט בבקשה )מצורפים מסמכים,נספח ו'(:

• שמו, מענו ומספר זהותו של החסוי ואת הסיבות להגשת הבקשה למינוי אפוטרופוס;
• תצהיר, )מאושר על ידי עו"ד(, לאימות העובדות הכלולות בבקשה;
• שמו ומענו של האפוטרופוס המוצע, והסכמה בכתב לשמש כאפוטרופוס. .במידה ורק אחד ההורים מבקש להתמנות – יש לצרף הסכמה מן ההורה השני שאינו מתנגד למינוי.
• חוות דעת מפסיכיאטר או מרופא המשפחה המפרטת את מצבו של החסוי. חוות דעת חייבת לכלול התייחסות לשאלה האם האדם מסוגל2אינו מסוגל באופן מלא2חלקי לדאוג לענייניו, וכן מידת יכולתו להבין את משמעות המינוי ולהביע דעתו בעניין. חשוב להקפיד כי במקרה של חסוי שאינו מסוגל להביע דיעה, בחוות הדעת ייכתב במפורש, כי: "הנ"ל אינו יכול להביע דעה לגבי המינוי".
• רצוי לצרף גם חוות דעת של עובד סוציאלי, ובמידה וישנן - החלטות של ועדות השמה בעניינו של החסוי.
• יש להגיש את הבקשה לבית משפט לענייני משפחה שבתחום סמכותו נמצא מקום מגוריו של החסוי. בעבר היה צורך להגיש את הבקשה ב- 4 עותקים, כיום למיטב ידיעתנו יש צורך בעותק אחד בלבד הנסרק למחשב.

פתיחת ההליך כרוכה בתשלום אגרה לבית המשפט ותשלום על תצהיר בפני עורך-דין של בית המשפט )במקרה שהבקשה מוגשת באופן עצמאי(. לאחר בדיקת הבקשה וקבלת עמדת היועץ המשפטי לממשלה במשרד הרווחה ומהאפוטרופוס הכללי בית המשפט בד"כ ייתן צו למינוי המבקש כאפוטרופוס. לעיתים יבקש משרד הרווחה לערוך תסקיר על המבקש ועל החסוי על מנת להתרשם, בטרם ייתן את עמדתו. (אלו"ט, 2014).

אילו חובות חלות על האפוטרופוס?

לאחר קבלת צו אפוטרופסות על האפוטרופוס לדאוג לחסוי ולכל צרכיו וכן לנהל את כספיו ונכסיו, אם ישנם כאלה.

• דיווח - תוך שלושים יום מיום מינויו, חייב האפוטרופוס להגיש לאפוטרופוס הכללי, פירוט של כל הנכסים והחובות שיש לחסוי. בהמשך חייב האפוטרופוס לנהל דיו וחשבון מסודר לגבי כל נכסי החסוי, הכנסות והוצאות שלו. בנוסף, על האפוטרופוס להגיש לפחות פעם בשנה דו"ח לאפוטרופוס הכללי על מצב הנכסים, ההוצאות וההכנסות של החסוי.
• ניהול כספי החסוי- האפוטרופוס חייב לדאוג להשקעת כספי החסוי, שאינם דרושים לו להוצאות יומיומיות באופן שיישמר ערכם ואף יעלה.
• ניהול נכסי החסוי- אם לחסוי יש נכסים שמתנהלים לגביהם פנקסים לרישום זכויות בעלות, )בדרך כלל נכסי מקרקעין כמו דירות וכיוב'(, על האפוטרופוס לדאוג כי לרשום הערה על מינויו כאפוטרופוס. זאת כדי שכל אדם שיעיין בפנקסי המרשם יידע שלא ניתן לבצע עסקה בנכסים אלה אלא באמצעות האפוטרופוס.

(אלו"ט, 2014).

קישורים חיצוניים

• מידע נוסף על תפקידיו של האפוטרופוס וחובותיו כלפי החסוי, כלפי בית המשפט וכלפי האפוטרופוס הכללי ניתן לקבל במחלקת הפיקוח על אפוטרופוסים במשרדי האפוטרופוס הכללי: ממונה ארצית על הפקוח על אפוטרופסים - רו"ח גב' גיתית שר שלום, ירושלים, רחוב יפו 586 , .45-2388685 :טלפון
• http://old.justice.gov.il/MOJHeb/ApotroposKlali/PikuahApotropus/pikuach.htmהסברים נוספים ניתן לקבל באתר האפוטרופוס הכללי -
• טפסים מעודכנים ניתן להוריד באתר של בתי המשפט
• וכן בדף הנחיות למועמד להתמנות כאפוטרופוס
• ובדף הנחיות לאפוטרופוס על חסוי

המלצות לקריאה נוספת

• שני בתים וילד סיפורן של משפחות משולבות בישראל

מקורות

עמותת אלו"ט (2014), "חוברת הזכויות של עמותת אלו"ט".

הורות משותפת (כנראה 2012), "מהי משמורת". אתר "הורות משותפת-טובת הילד".

ד"ר איילת בלכר�-פריגת וד"ר דפנה הקר (2011), "הורים או זרים: מעמדם המשפטי המצוי והרצוי של בני-זוג של הורים". משפטים מ,1 (תשעא) 5-65