מה למדנו מהניסיון לקואופ סולארי בבנימינה-גבעת עדה ב-2016
מתוך שקוף באוהל
זהו דף הקשור לקואופ סולארי. דפים נוספים הקשורים לנושא ניתן למצא כאן.
הנטייה של מערכות כח להתרכז אצל בעלי כח
- כשקונים מערכת אחת, יקר להרכיב ויקר לעשות מחקר וייעוץ. לכן כדאי להתאגד.
- פתרון שטיפה ממוכן עולה הון.
- פתרון התזת מים, שלא באמת מנקה, עולה 15 אש"ח - כ-50% מעלות מערכת ביתית ממוצעת.
- פתרון שטיפה רובוטי נמכר בכמויות זעירות ולכן מתומחר רק ללקוחות הפרימיום - לחוות סולאריות גדולות. עשוי להגיע עד כדי 200% מעלות הקמת מערכת ביתית. (60 אש"ח).
שחיקת רווחיות
- כשקונים מערכת אחת, פתרון שטיפה עשוי להגיע תוך 20 שנה לעלות של 100% מעלות הקמת המערכת. ולכן היכולת של המערכת לייצר רווח נשחקת מאוד. למעשה, המערכת כדאית למי שיכול להשיג כח עבודה זול לשטיפת המערכת. פתרונות ממוכנים לשטיפה - יקרים מדיי.
- החוק אוסר על מכירת עודפי חשמל באופן עצמאי לשכנים במחיר שוק, ומאפשר רק מכירתו במחיר הפסד למונופול - לחברת חשמל.
- צריכה עצמית של החשמל שייצרתי מותרת וכדאית במידת מה. עם זאת, ניסיון לצריכה עצמית במיקום מרוחק (תוך שימוש ברשת החשמל) מחייב מעבר למונה תעו"ז שעלות המנוי שלו יקרה (פי 6 מעלות דמי מנוי רגיל - 16 ש"ח לעומת 216 ש"ח). בנוסף, מונה תעו"ז הוא שינוי קונספטואלי כבד מדיי בשביל משקי בית.
טשטוש רגולטורי
- הרגולציה בנושא הסולארי אינה יציבה. דעתו של המחוקק שונה מזה של הרגולטור ושונה מזו של המונופול (חברת חשמל). התוצאה היא ג'ונג'ל של טפסים וחוסר בהירות לגבי מדיניות. ובניגוד למקומות אחרים בחוק הישראלי, כאן השימוש בתקנות מאוד מצומצם ואת זה אפשר לראות לפי מיעוט הפסיקה בנושא. למשל - האם צריך להביא טופס פטור ממע"מ לחברת חשמל כדי לקבל זיכוי על יתרת חשמל שלא נוצלה? האם חברת חשמל יכולה לשלם מדי חודש על עודפי חשמל או שמותר לה לשלם רק אחת לשנה? מה הסנקציה על חברת חשמל אם היא לא רוצה לשלם את התוצרת הסולארית בטענה שטופס כזה או אחר חסר? וכו'.