הפלרה בישראל
היסטוריית ההפלרה והמאבק נגדה בישראל.
רוב מי התהום בישראל מכילים פלואוריד בריכוז הנמוך ממינון המומלץ ע"י משרד הבריאות (1 מ"ג פלואור לליטר מים), ככל שמדרימים רכוז הפלואוריד במי התהום עולה, כאשר בערבה יש מספר מקורות עם ריכוז גבוה מהמומלץ. התאמת הריכוז (ההפלרה) החלה בשנת 1981 בירושלים ובשנת 1983 בקיבוץ עין החורש. ב-26.08.2014 נכנסו לתוקפן תקנות מי-השתייה החדשות, אשר אוסרות על ההפלרה.
תוכן עניינים |
שנות ה-60
1962: חברת "מקורות" ערכה סקר של שיעורי פלואור במי-השתייה ברחבי הארץ. סקר זה הראה ששיעור הפלואור הטבעי במים, צפונית לבאר-שבע הינו נמוך מאוד.
1967: ניסיון ראשון להעביר בכנסת חוק הפלרה: שר הבריאות דאז מתנגד בטענה שהציבור מקבל רמת פלואור מספקת וששיעור תחלואת העששת בישראל הינו נמוך ואינו מצדיק את ההפלרה. טענה זו התבססה על מחקר שנערך בשנות ה-60 המוקדמות שהראה שיעור עששת נמוך באוכלוסיה. באותה העת, לא היתה קיימת מחלקת רפואת השן במשרד הבריאות, וסוגיית ההפלרה הוזנחה. [1]
שנות ה-70
1970: משרד הבריאות מקים מחלקה לבריאות השן. נערכים מחקרים אשר מראים במהרה שבריאות השן של 90% מהילדים סובלים מעששת - המחלקה הדנטלית החדשה קבעה את הפלרת המים בתור העדיפות העליונה שלה.
אושר לשר הבריאות לנסח ולקדם תקנות לבקרת מי-השתייה. הוא מינה וועדת מומחים ע"מ להכין את התקנות.[1]
1973: מתפרסם דו"ח הוועדה, שמאשר שהפלואור במים הינו מועיל. חוץ מאזור הנגב שם היו רמות גבוהות של פלואור טבעי במים, עד לכדי ריכוז של 3 מג"ל במקומות מסוימים, ריכוז הפלואור בשאר המדינה היה מתחת לריכוז המיטבי (1 מג"ל). הוועדה המליצה להתאים את ריכוז הפלואור בהתאם לתנאי האקלים. [1]
1974: לראשונה בישראל, מותקנות תקנות מים - לפני כן היה רק גיליון הדרכה של מכון התקנים הישראלי. תקנות אלו אפשרו אך לא חייבו את ספקי המים להפליר את מקורות המים שהיו נמוכים בפלואור.[1]
1976: תכנית לאומית להפלרת מי-השתייה הוכנה[1]
1977: התוכנית אושרה ע"י שר הבריאות והכנסת[1]
1978: התכנית מקבלת תקצוב[1]
1979: אגף החינוך של משרד הבריאות פרסם ספרון הדרכה, בעיקר עבורי הרשויות המקומיות, שמסביר את ההפלרה. ספרון זה כלל הבעת תמיכה מכל מוסדות הבריאות ובריאות השן בישראל, ותרגום של תמיכת המוסדות הבינלאומיים. התקיימו פגישות אחד-על-אחד עם ראשי-ערים, חברי מועצה, פוליטיקאים וכתבי-בריאות במטרה להסביר את הערך והחשיבות של תרכובות הפלואור לבריאות האדם. מאמץ ניכר הושקע בהכשרה עובדי מערכת הבריאות. הרצאות, ימי-עיון וסימפוזיונים אורגנו לאחיות, סטודנטים לאחיות, סטודנטים לרפואת-שינים ועוד.
מתחילה ההתנגדות להפלרה בישראל, באמצעות התארגנויות כגון "העמותה לבריאות הציבור" שמייבאות טקסטים ביקורתיים מחו"ל ושולחות אותם לשרים, ראשי-ערים וח"כים. משרד הבריאות נוקט באסטרטגיה של הימנעות מדיון כדי לתת למחאה לשקוע בשכחה ואדישות הציבור. [1]
שנות ה-80
1980: "ארגון הבריאות העולמי" (WHO) ממנה מומחה בנושא ההפלרה כדי ללוות את הטמעת ההפלרה בישראל. אותו מומחה מתמנה לתפקיד מהנדס הפלרה ראשי במשרד הבריאות, עד לפרישתו ב-2004.[1]
1981: פתיחת מתקן ההפלרה הראשון בירושלים, שפועל לסירוגין עקב רצף תקלות עד 1984.[1]
1983: נבנה מתקן לדוגמה בקיבוץ עין החורש.[1]
1988: פועלים כבר 7 מתקני הפלרה ברחבי הארץ, ושליש מהאוכלוסייה מקבלת מים מופלרים בריכוז של 1 מיליגרם לליטר (1 מג"ל). [1]
שנות ה-90
1990: ועדת נתניהו, שבדקה את תפקודה ויעילותה של מערכת הבריאות בישראל, המליצה על האצת תהליך אספקת מי שתייה מופלרים בכל הארץ.
נציבות המים קובעת שריכוזי הפלואור במים יכללו בתקנות המים ומימון ההפלרה ייכלל במחיר המים לצרכן.
1988: ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת אישרה תקנה המחייבת את ספקי המים לספק מים עם ריכוז מיטבי של פלואוריד ליישובים בני 5,000 תושבים ומעלה. הקמת המתקנים מתוכננת עד יוני 2001.
בעקבות החלטה זו, בטי רמזי (הבת של ד"ר ג'ורג' וולדבוט) ומרים ווסטרמן, יחד עם הטוקסיקולוגית לוטי זילברמן החלו להניע קמפיין התנגדות, המבוסס על תרגום טקסטים מ-FAN ומשלוח מכתבים לח"כים ובעלי תפקידים במוסדות המדינה.[2]
שנות ה-2000
2000: מתפרסם המאמר "הפלרה שהציבור אינו יכול לעמוד בה" מאת הטוקסיקולוגית לוטי זילברמן
2001: 62 מתקני הפלרה מספקים כמחצית האוכלוסיה בישראל. מקורות לא עמדה במועד סיום ההתקנה, ומבקרת את תכנית ההפלרה בתקשורת. ביקורת זו, מספקת תחמושת למתנגדי ההפלרה, יחד עם הרשויות המקומיות המתנגדות, ושולחים חומר -מדעי המבקר את ההפלרה לשרים ולחברי הכנסת.
2002: עיריית הרצליה, מרכז השלטון המקומי ו"אדם טבע ודין" מגישים עתירה לבג"ץ נגד ההפלרה. השופטים יעצו לעותרים למשוך את עתירתם שכן לא ביססו את טיעוניהם הבריאותיים והסביבתיים על מחקרים מדעיים מוכרים. למרות הדחייה, הפעילים נגד ההפלרה ממשיכים לפרסם בתקשורת, לכתוב מאמרים ולשלוח חומר לבעלי תפקידים בשלטון.
2002: ישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות, פרוטוקול מס' 504.
2003: מינוי וועדת עדין, לעדכון תקנות המים לאור התקנים הבינלאומיים העדכניים.
2006: ישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות, פרוטוקול מס' 28.
2007: פרסום מסקנות הוועדה - מסקנות אלו נתונות במחלוקת עזה, אין הסכמה בין הצדדים לגביהן. בשנת 2007 קבעה הוועדה לעדכון תקנות איכות מי שתייה ("ועדת עדין") כי המחקר המדעי מעיד על היתרון בהפלרת המים וקיימת הוכחה שהפלואור מונע עששת בארץ. הוועדה החליטה (למרות שע"פ נספח 6 - לא הייתה לה הסמכות לכך) ברוב של 6 לעומת 4 ונמנע אחד, להמליץ לבטל את חובת ההפלרה, כך שהיא לא תהיה חובה ממלכתית גורפת אלא נתונה להחלטה על פי צורכי הציבור בכל מקום, באחריותה של הרשות המקומית הרלוונטית.
ב-20 במרץ 2007 נערך דיון בנושא השלכות הפלרת מי השתייה על בריאות הציבור - בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת [פרוטוקול 196] שקבעה: "לאור המחלוקת הקיימת לגבי היעילות של ההפלרה במניעת עששת שיניים ולאור המחקרים המצביעים על אפשרות של נזקים בריאותיים וסביבתיים פוטנציאליים, יש להקפיא את המצב הקיים ולא להרחיב את חובת ההפלרה על יישובים חדשים כפי שמחייבות התקנות.. מאמצת את המלצות ועדת עדין לבטל את החובה להפלרה של מי השתייה הקיימת ביישובים המונים למעלה מ-5,000 תושבים.. ממצאי הדוחות שהוצגו בפני ועדת עדין, המצביעים על כך שהשוואת מקרי העששת בארצות שונות הראתה מגמת ירידה לאורך השנים בקצב דומה הן בארצות בהן מופלרים המים, והן באלה שאינן מפלירות את מי השתייה.. קוראת למבקר המדינה לבדוק מיד את סוגיית הפלרת מי השתייה בישראל על כל היבטיה."
פרופ' פול קונט מגיע לישראל בהזמנת "אדם טבע ודין", ונתקל בהתנגדות קשה בכנסת מצד בכירי משרד הבריאות אשר מקדמים את ההפלרה - תיאור מפי אחד הפעילים שנכחו:
- "לפני כחודשיים זכיתי לשבת בפגישה שהתקיימה בעירית תל אביב שבה נכחו שניים ממקדמי ההפלרה בארץ, ד"ר חיים נחמה, מנהל אגף בריאות הציבור בעיריית ת"א-יפו, ופרופ' טד טולצ'ינסקי, מבית הספר לבריאות הציבור בירושלים. לאחר מצגת מדעית, מנמקת ומשכנעת של פרופ' פול קונט, ממתנגדי חריף להפלרה, שהגיע לביקור בארץ, שכללה סקירה של עשרות מחקרים בפירוט רב, ניצלו השניים את רשות הדיבור בשביל לתקוף את קונט על בסיס אישי, לקרוא סיסמאות בסגנון תעמולתי ללא שום ביסוס, וסרבו להתייחס לכל הממצאים שהציג בישיבה."
2009: יוצאת בהוצ' "פוקוס" מהדורה עברית של הספר "הונאת הפלואוריד" מאת העיתונאי האמריקאי כריסטופר ברייסון. על בסיס ספר זה, קבוצת פעילי אינטרנט ("משנים") יוצרים "בליץ" תקשורתי סביב ההפלרה, ומכניסים את הנושא למודעות הסביבתית והבריאותית של הציבור. הם מארגנים הפגנה ברחבת הסינמטק ומאהל המחאה מול הכנסת. חברת "כימיקלים לישראל" שבבעלות האחים עופר מפרסמת שהיא מפסיקה לספק את התרכובת להפלרה (תמיסת חומצה פלואורוסיליצית), ובמקומה, משרד הבריאות מייבא את החומר מספרד.
שנות ה-2010
2011: ב-04.07.2011, מוגשת "הצעת חוק לתיקון פקודת בריאות העם (איסור הפלרה של מי השתייה), התשע"א–2011", בהובלת ח"כ מגלי והבה ו-56 ח"כים נוספים .
ב-10.07.2011, ועדת השרים החליטה להתנגד להצעת החוק, לאחר ששמעה את התנגדותם הנחרצת של פקידי משרד הבריאות לביטול ההפלרה.
בחודש דצמבר היא נופלת בעקבות הפעלת משמעת קואליציונית ע"י ממשלת נתניהו:
- " הצעת החוק שיזם ח"כ מגלי והבה לביטול חובת הפלרת מי השתייה, עליה חתומים 57 חברי כנסת מכל הסיעות, נדחתה במליאת הכנסת ברוב של 44 חברי כנסת מסיעות הקואליציה, לעומת 20 תומכים. בין המתנגדים להצעה, נמצאו 15 חברי כנסת שהיו מהמציעים שלה, אולם הצביעו נגד העברתה בקריאה טרומית בשל מחויבותם למשמעת קואליציונית.
- לאחר שהציג ח"כ מגלי והבה את הצעת החוק, הקובעת לבטל את החובה שקבע משרד הבריאות להוסיף פלואוריד או חומצה פלואורופיליצית למי השתייה, הקריא סגן שר הבריאות יעקב ליצמן את המסמך שנערך על ידי פקידי משרדו, אשר טוענים כי ההפלרה היא השיטה היעילה והבטוחה ביותר למניעת עששת."
2012: ב-12.11.2012 מתפרסם הראיון עם מהנדס ההפלרה לשעבר של משרד הבריאות שטוען "שגינו עם ההפלרה".
2013 - עמותת "איזון חוזר" נכנסת לתמונה ומגישה עתירות נגד משרד הבריאות וחב' "מקורות", ומפרסמת בעיתונות מאמרים ממתנגדי הפלרה מובילים מחו"ל.
ב-11 באפריל 2013 חתמה שרת הבריאות יעל גרמן על תקנות חדשות אשר אוסרות את ההפלרה (סעיף 40 שמבטל את סעיף 20, אשר התיר את ההפלרה). סעיף זה ייכנס לתוקף תוך שנה ממועד החתימה.
ב-24.06.2014, מקדמי ההפלרה מנסים לבלום בוועדת העבודה והרווחה בכנסת את סיום ההפלרה - פרוטוקול 256.
ב-26.08.2014 נכנסות לתוקפן תקנות מי-השתייה החדשות, הכוללות את איסור ההפלרה (סעיף 40)
ב-06.10.2014, החזית למען ההפלרה הגישה עתירה לבג"ץ, להחזרת ההפלרה - בכירים במערכת הבריאות מגישים בג"ץ נגד השרה גרמן, שתנמק את התנגדותה להפלרה.
2015: מתחלף שר הבריאות בעקבות הבחירות לכנסת ה-20 ב-17.03.2015. לאור התמיכה של הדרג המקצועי של משרד הבריאות בהפלרה, קיימת סבירות להחזרתה ע"י השר החדש.
מדינות אחרות
