הערות רועי פרומן לישיבה מה-08/08
התחושה הכללית שקיבלתי מהקבוצה שהמסמך ארוך מדי וגרם ליותר מדי פירוד וויכוחים בגלל הנקודות שאני מפרט למטה לשיקולך אתה היית באחת הקבוצות אתמול? מה עלה אצלך?
וגם את העובדה שלטמעי המסך כרגע מתעסק יותר מדי באיך הדברים קרו ולמה וגם מציגה את הפניה בשם קבוצת אנשים ספציפית ובכך מנתק ומבדל אנשים מהמסמך במקום להציב אידאל, למי מכוונת רשת הביטחון החברתית ממשלתית
אני אזרוק משהו שעולה לי כרגע על קצה המזלג אשמח תגיד אם זה נשמע לך כיוון טוב אם כן אז אפשר יהיה לפתח אותו ולנסח אותו יפה בשילוב עם התוכן הקיים.
במקום אפשר אולי להגיד מדינת ישראל קמה וקיבצה פלגים רבים של אוכלסיה תחת הערכים וההבטחה של מגילת העצמאות ופה טמון כוחנו הגדול אך בו זמנית גם כאן טמונה חולשתנו,(???? רק כל עוד נצליח לשמור את הפערים והתקשורת פתוחה בין פלגינו נוכל ????) ובימים אלו אנו מרגישים את החולשה שנובעת ממדיניות שיטתית שגרמה לפגיעה קשה ומתמשכת באיזון בין כושר ההשתכרות - יוקר המחיה - ערבות וגיבוש הדדי - השירותים הממשלתים (בגלל מדיניות ודרך ההפרטה, בגלל תקציבים סקטוריאלים, מדיניות התקשורת ותרבות הצריכה) דבר שהביא ומביא מדי יום, לתחושת תיסכול עמוקה, חוסר ביטחון ואינו מאפשר בניית וראיה לעתיד.
וגם מציגה את הפניה בשם קבוצת אנשים ספציפית במקום להציב אידאל (היא מדבר על איך דברים קרו בקום המדינה היא מציגה את הפניה בשם האנשים העובדים המגינים על המדינה ואוהבים אותה וכו') במקום להגיד שאנו האנשים שרוצים לחיות ולקחת חלק בעיצוב המדינה מאמינים שמי שרוצה לחיות ונכון לעבוד ולקחת חלק בנטל החברתי ביטחוני, צריך לקבל יציבות וביטחון כדי שהוא יוכל לבנות לעצמו חזון ועתיד אישי בישראל יחד עם הידיעה שהחברה והמדינה תגונן עליו ותהווה לו רשת ביטחון.
