הערות מיום עיון "מחפשים כיוון" - בנוגע לאופי קבוצת המחאה של באר שבע 20.11

יום העיון נערך עבור פורום פעילי מאהל המחאה - באר שבע (מאהב באר שבע), בתאריך 20.11.2011, שעות 19:00-22:30, באהל המתנדבים בעיר העתיקה ב"ש.

נוכחים: אביגיל, סבו, יעל, נילו, אליעד, ריקה, גילי, תום, שיבולת, לוטן, עפרה, אדר, אריה, אסטלה, שי, איה, אושרת.

חלק ראשון - לימוד משותף. הנושא: היחס בחברה וחברות עסקיות לחיי אדם

סיבות לפרסום recall של רכבים תקולים ועל מה זה מצביע: אחריות, פגיעת תדמית.

- חוסר חשיבות בחברה לחיי אדם.

- זה קל להגיד את זה ביחס לחברה עסקית, אבל לא בטוח שזה כך.

- עד כמה המוות של אדם נתפס כאחריות ישירה לעומת עקיפה.

- אחריות עקיפה מקלה להסיר מאדם את האחריות.

- יש לכל מעשה השלכות רבות. כל אדם שואל את עצמו: איפה נגמרת האחריות שלי?

- ערך חיי אדם אינו אבסולוטי

יש לכל מעשה השלכות רבות. כל אדם שואל את עצמו: איפה נגמרת האחריות שלי?

כתבה של בכיר בבנק העולמי על חלוקת הזיהום בין מדינות מפותחות לשאר המדינות.

- הטענה כאן היא שהמסחר לא מתחלק באופן שווה בין המדינות, אבל את הזיהום צריך לחלק.

- הכללה: מיקסום כמות הכסף שסך האנשים בעולם מרוויחים ועדיף שימותו יותר אנשים שמרוויחים פחות.

- חברה צריכה לשאת בתוצאות של תרבות המחייה שלה.

- חיי אדם הוא שיקול אך לא המטרה של הבנק העולמי.

- הערה בנוגע למערכת הבריאות האמריקאית: כל רופא בארה"ב מקבל כסף על כל תביעה שהוא דוחה עבור הביטוח.

- קבלת החלטה דורשת גם שיקולים ציניים-כלכליים

- כל נקודה של קבלת החלטה היה אפשר לשנות ובמקום לבחור ימינה לבחור שמאלה.

- בעקבות לימודי אפריקה וההיסטוריה של רכישות המעמצות מאפריקה בתחילת היחסים ביניהן, ניתן להבין שלא השיטה (הכלכלית-חברתית) היא הסיבה לרדיפת הכוח, כי כך קרה גם באפריקה בתקופה ההיא (שלא הייתה בה אותה שיטה), אלא פשוט צריך לשים דגש על ערך האדם (ללא תלות בשיטה).

כל נקודה של קבלת החלטה היה אפשר לשנות ובמקום לבחור ימינה לבחור שמאלה.

כתבה של נחמיה שטרסלר על שוק חופשי

- הגישה כאן היא אם כבר כלכלת שוק, אז עד הסוף. במקום כלכלת שוק בלי תחרות. קרטלים נוצרים באופן טבעי בכלכלת שוק חופשי.

- תחרות היא הגורם המניע. דרושה אחריות כחברה ועיצוב החברה ביחד עם תחרותיות.

- תו תקן הוא גם מגבלה ושטרסלר לא מתנגד לו.

- ההנחה כאן היא שמה שמקים אדם בבקר הוא תחרות ושיפור מקומו ביחס לאחרים.

- השאיפה בשיח היא להגיע לשבירת ההפרדה בין חברה לכלכלה, והבנה שאלו שני צדדים של אותו מטבע.  

השאיפה בשיח היא להגיע לשבירת ההפרדה בין חברה לכלכלה, והבנה שאלו שני צדדים של אותו מטבע.

חלק שני - סדנה לתעדוף המטרות ותהליך קבלת החלטות

5 מטרות מוצגות לצורך תעדוף:

א. שינוי השיטה הכלכלית - מטרת על. על מנת להגיע לחברה משגשגת וצודקת יותר (בדומה למדינת רווחה במודל אירופאי)

ב. קידום צדק חלוקתי – ברמה הארצית (גם פריפריה גיאוגרפית וגם פריפריה חברתית)

ג. קידום העיר באר שבע ואיזור הדרום.

ד. חיזוק הדמוקרטיה והגדלת מעורבות האזרחים מתוך הבנה מעמיקה יותר.

ה. השכלת העם – הגברת הבנתו של כלל הציבור בנושאים הנוגעים לפעילות המחאה ע"מ לבסס את פעילות האנשים על בסיס ריבוני, אינדבידואלי ורצוני. – אמצעי או מטרה?

אריה: א- מרכיב את הכל, בעדיפות ראשונה. ד ובתוכו גם ה. ב - שני דברים שעובדים במקביל. ה - ב. חיזוק הדמוקרטיה- ממקום שאנשים מעורבים הבנתית ולא רק צעקות.

גילי: ה ראשון כי השכלת העם, דברים מתחילים בהבנה שלהם ואחר כך יכול להיות שינוי.

לוטן: בעד מטרות ברות השגה ואז א' יורד מקום שלו אצלי.

אפשר לחלק את זה לשתי מטרות, שני כיוונים מרכזיים – הראשון מאבק כלכלי א-ב, והשני דמוקרטיה ד-ה.

אפשר לחלק את זה לשתי מטרות, שני כיוונים מרכזיים – הראשון מאבק כלכלי א-ב, והשני דמוקרטיה ד-ה.

אדר: האחרונות הם כלי, חינוך והשכלה הם כלי להשיג את המשהו הכי חשוב וזה ב. יומרני להשיג שינוי שיטה כלכלית ולא בטוח שאנו מבינים מספיק את המשמעות של זה, זה נושא מורכב.

מהחויה שלי, לאחר מעקב אחר התקשורת שסיקרה וממני, חשוב למצוא דרך, הפערים בין מרכז ופריפריה ממש זועקים בעיני ודורשים התייחסות. יכול להיות שהשכלת העם הוא כלי לכך.

יומרני להשיג שינוי שיטה כלכלית ולא בטוח שאנו מבינים מספיק את המשמעות של זה

סבו: לא חושב שמעורבות של הציבור - של יותר אנשים בדמוקרטיה - זה כלי. זה לא משהו בדרך ל.. אלא מרכזי מהמהות שהיא דמוקרטיה. אם אנשים יאמינו בכוח שלהם לשנות ולא ישבו מיואשים בבית לא יאפשרו לדברים רבים שקורים, קרי אי שוויון, לקרות.

לשנות למה?! מאמין שיכול להיות במקום המון שבא להצביע (בלי להעמיק), אנשים שמבינים ומתחילים לקבל את החלטותיהם בהבנה שיש מציאות בכמה אופנים, אם זה לא ילך.. ליברמן יקבל פחות כוחות.

מעורבות של יותר אנשים בדמוקרטיה אינה כלי.. אלא חלר מרכזי מהמהות שהיא דמוקרטיה.

אם אנשים יאמינו בכוח שלהם לשנות ולא ישבו מיואשים בבית לא יאפשרו לדברים רבים שקורים, קרי אי שוויון, לקרות.

אליעד: לשים את השינוי שיטה כלכלית כמטרת על, לא אומר שעובדים על זה במלוא הכוח עכשיו, אלא לשם אנחנו חותרים, אחרת למה אנחנו כאן?!. אם נקדם מטרה "זניחה". באופן כללי להגיע למטרת העל והשאר הם כלים ואמצעים בעיני.

לשים את השינוי שיטה כלכלית כמטרת על. השאר הם כלים ואמצעים בעיני.

ריקה: מסיכמה עם לוטן, הראשון זה ד + ה יחד. כוללים מאוד אחד את השני. כמו שאדר אמרה, (בחירה במטרה א - שינוי השיטה - זה) חוסר אחראיות ויוצר סקטוריאליות ואנטגוניזם. ברגע שאתה מדבר על שיטה כלכלית מתחילים להפריד את האנשים. היא קיימת. הן שלובות אחת בתוך השנייה אבל אם חשוב מה אני יכול למקסם אז ד + ה, כי בסופו של דבר נגיע למקום הזה כי הגדרנו מה זה דמוקרטיה ואני לא יודעת מה השיטה שאני רוצה אלא את הכיוון שאליו אני חותרת.

להתרכז בדמוקרטיה, כי בסופו של דבר נגיע למקום הזה כי הגדרנו מה זה דמוקרטיה, ואני לא יודעת מה השיטה שאני רוצה אלא את הכיוון שאליו אני חותרת. 

שאלה כללית לכולם: האם מישהו מכן שינה את דעתו בעקבות הדיון?

תום: מטרות לא ריאליות – לא אחראי להסתכל עלינו בקונטקסט מצומצם. קל להסית להפחדות על אירן אבל יש התעוררות עולמית לא קטנה. אם רואים עצמו כתנועת מחאה עולמית, לא מופרך לשים את זה כמטרה. מפספסים את המטרה.

אם רואים עצמו כתנועת מחאה עולמית, לא מופרך לשים את זה כמטרה.

גילי: צריך קודם ללמד כדי להגיע לשם.

תשובה: הסדר הפוך, צריך להגדיר קודם מה המטרה העליונה (ואז ניתן ללמוד כדי להגיע לשם).

לוטן: דיון הוא ערכי - מה נועד לשם מה.

אדר: לא מרגישה שאני כאדם והמעגל יודעים מה זה אומר - שינוי השיטה הכלכלית.

איה: כל אלה ערכים או מטרות על והם חשובים, אז אי אפשר לבחור ביניהם. אפשר לקחת בתפיסתי, ביחד כמו שחילקו קודם. עשינו הרבה ויש להוסיף הרבה ולא מבינה למה אי אפשר להמשיך ולקחת מרכיב אחד.

נילו: השאלה "מה המטרות שלנו כקבוצה?"

ריקה: כולם מטרות שלנו וקשורות אחת בשנייה. אם אומרים כרגע זה שונה.

נילו: יעדים ולא מטרות. לא כרגע אלא בהמשך.

אדר: איך אפשר להצביע למודל רווחה אירופי אם איננו יודעים מה זה המודל הזה.

א נבחר להיות ראשון. מאחדים את ד + ה. בוטלה ההצבעה ל-ב ו-ג

אליעד: שמתי את ג במקום שני כי בתור הפורום שאיכשהו יצא שמייצג את הדרום-נגב-ב"ש צריך לשים כמטרה עבורנו בתוך המחאה. אם נושאים של המחאה או ספציפית שלנו. מחוייבות בעיני שלנו.

ריקה: הייתי שמה את ב במקום שני מהסיבה שאנחנו לא פריפריה יחידה, יש עוד ואם נתאחד לא כפריפריה דרומית, אלא לכל הפריפריה יש לנו יותר כוח. אנחנו נציגי הדרום זה לא יתפספס, אבל אם נתפוס עצמו כחלק מכלל הפריפריה יהיה לנו יותר כוח.

אנחנו נציגי הדרום זה לא יתפספס, אבל אם נתפוס עצמו כחלק מכלל הפריפריה יהיה לנו יותר כוח. 

אליעד: אם מתייחסים אל עצמנו כדרום לא אומר שאני לא חלק מהפריפריה הארצית.

תום: לקחת את זה למקום סקרטיואלי גיאוגרפי מחזיר לפרדיגמה ישנה. העיקר שינוי השיטה – השיטה מתודלקת על ידי אנשים מדוכאים אבל גם על ידי הפרד ומשול. כל סקטור דואג לעצמו. משול לסקטור הדתי שדואג רק לעצמו. לכן אני מתנגד לשים את זה כמטרה מעל מטרות אחרות ומעל הדמוקרטיה.

השיטה מתודלקת ע"י אנשים מדוכאים וגם ע"י הפרד ומשול, כל סקטור דואג לעצמו.. 
אני מתנגד לשים את זה (קידום הפריפריה) כמטרה מעל מטרות אחרות ומעל הדמוקרטיה. 

אליעד: צריך להוסיף קידום המחאה בבאר שבע ולא קידום העיר. לא מעל אחרים אלא ברמה של דרך הדרום והדברים שצריך כן להשפיע כאן.

אריה: יותר נכון לשים ככה על הלוח ואחר כך שמישהו יגיד אם יש לו הצעות לשינוי. ואז הדיון... מרגיש דיון סרק. לא מבינים את השאלה או המטרות. האם משהו השתנה בעקבות השינויים שקרו? אירן? לימודים?.. לדון מה המטרות שלנו זה לקחת צעד אחורה.

מה המטרות שלנו? א לא מתמקד בכלכלה אלא במדיניות, מתמקד לאן הכסף ילך ולכן מוגדר ככלכלה. סדר יום ציבורי. זה חץ כללי וכל השאר פורט אותו.

עפרה: לא רואה טעם בדיון הזה. הוא סתמי.

יעל: התסכול שאחנו מרגישים היא בגלל שאנחנו הרגשנו שהמרץ שלנו לא היה מסוכם למטרה מסויימת. ולכן אולי צריך להחליט מה המטרות שלנו. משמר חברתי/ מעגלי שיח ... לפעול כקבוצה ולא כיחידים וזו הסיבה שאנחנו כאן.

עפרה: לא מעניין ולא משנה צריך מישהו מקצועי שיעביר לנו נושאים כאלה.

יעל: עובדים על להשיג סדנא חיצונית. אבל צריך גם וגם.

איה: חושבת שחשוב להתייחס בכל המטרות בקונטקס של שאר האנשים הם קהל היעד שהצטרף או לא. נגיד הצטרפו מעט אנשים - זה לא מקדם אותנו. מכנה משותף רחב – מה רוב האנשים יצטרפו אליו הוא הפעולה הבאה שצריכה להתארגן.

מכנה משותף רחב – מה רוב האנשים יצטרפו אליו הוא הפעולה הבאה שצריכה להתארגן. 

הדירוג שהתקבל בינתיים:

1. שינוי השיטה הכלכלית - מטרת על. על מנת להגיע לחברה משגשגת וצודקת יותר (בדומה למדינת רווחה במודל אירופאי)

2. קידום צדק חלוקתי – ברמה הארצית (גם פריפריה גיאוגרפית וגם פריפריה חברתית)

3. חיזוק הדמוקרטיה והגדלת מעורבות האזרחים מתוך הבנה מעמיקה יותר. תוך השכלת העם – הגברת הבנתו של כלל הציבור בנושאים הנוגעים לפעילות המחאה ע"מ לבסס את פעילות האנשים על בסיס ריבוני, אינדבידואלי ורצוני.

4. קידום העיר באר שבע ואיזור הדרום.

תהליך קבלת החלטות

חלוקה לשתי קבוצות. לכל קבוצה יש זמן לבחור נושא, וליזום פעילות אקטיביסטית.

א. יוקר המחיה - חשמל ב. חינוך תחת טילים ג. תחבורה - רכבת ישראל ד. טרכטנברג - חרדים ועוד ה. אג"חים - "התספורת" לתשובה

קבוצה איה:

אנחנו התלבטנו מה לקחת. איה היתה מלאת זעם ובגדול הזעם שלה הוביל אותנו ללכת לשטייניץ סחף אותנו לתוכו. לכך שהעלה את מחירי החשמל. בגלל שנגמר הזמן לא ממש פיתחנו לעומק. היו דברים שכולם ראו שפחות מעניינים, חיפשנו מה שהכי צרם. איה הציעה, ולא היה עיכוב אלא זרמנו עם איה. היא היתה על הגל והציעה משמרות מחאה מול ביתו. להדגיש את הניתוק שלו מהציבור.

- הצעתם עוד דברים?

הצענו עוד שניים.

- איך הוחלט?

אההה לא הבנו שצריך להסכים בסוף על אחת. החלטנו על שתיים. פעולה שניה, תום אמר שיש פעולה כייפית לעשות ואנחנו רוצים גם להנות. הציע בבקר להוציא את חשבונות החשמל מתיבות הדואר ואז אנשים לא יוכלו לשלם את החשבון.

- איזה שלב בתהליך לקח הכי הרבה זמן?

הכי הרבה זמן לקח להתישב כקבוצה ואז להרגיע את איה.

קבוצת קארמה:

התחיל ממיקוד של שלושה דברים רלוונטים.

אז פירטו על כל אחד למה רלונטי ומה עומד מאחוריו.

היתה תחושה שהולכים לקחת את נושא טרכטנברג. תמימות דעים. קארמה.

ואז ביחד החלטנו רעיונות פרקטיים- כלכלית וכזה ומה יכול להגיע לכמה שיותר אנשים. שני כיוונים בין הפגנה וקמפיין שטחי והמוני לבין מפגש ושיח ואז הדיון נקטע.

לא הסכמנו על מה, עמוק או תקשורתי? - עשינו דיון. בתוך הקריטריונים שדיברנו עליהם: תקשורת, משאבי כח אדם, תקשורת.

הצגת תהליך קבלת החלטות: שמנו לב, קבוצה אנשים שדיברו על הקבוצה- חסר לנו תהליך שכזה...

אני רוצה להציע את התהליך הנקרא "חשיבה מעוצבת" - "DESIGHN THINKING" ואלו שלביו:

מצב קיים --> ניתוח המצב - לבחירת נושאים רלוונטים

--> הגדרה מדוייקת של הבעיה - פחות התעסקנו בזה

--> איסוף רעיונות לפתרון - באמצעות סיעור מוחין

--> בחירת רעיון - לפי קריטריונים, כגון תקשורתי, כח אדם.

--> יישום הרעיון

--> הערכת מצב

בכל שלב או שכולם יעשו יחד או צוות או בודד. צריך להחליט מי הסמכות שעושה את זה . אחרי הפעולה הערכת מצב.

תום: בהגדרה מדוייקת תמיד נגיע לבעיה כללית יותר – אי אפשר להגדיר באופן מסוים. זו הכותרת.

שוב- חלוקה לשתי קבוצות. כל קבוצה מקבלת את הנושא שבחרה קודם הקבוצה השניה, וצריכה ליזום פעילות אקטיביסטית, ולפעול בהתאם לשלבי החשיבה המעוצבת.

כקבוצה עלינו להחליט אם כדאי לאמץ תהליך כזה או לא.

קבוצה ב: לא הצלחנו להחליט בגלל קוצר זמן. עבדנו על זה באופן (החשיבה המעוצבת) קודם אבל עכשיו יותר.

קבוצה א: לא היה זמן.

השאלה: מי מקבל החלטות בכל שלב, ואיך - כל שלב יכול להיות קבוצה/צוות/יחיד - צריך להחליט.

חלק שלישי - דיון בשאלה איך ממשיכים הלאה

סבו: צריך להגדיר לאן הולכים

איה: לא משנה מה אומר מי – העיקר שכמה שיותר אנשים יבואו.

סבו: מה אופי הפעולות. הבדל בין שליחת אוטובוס והפגנה לבין מעגלי שיח. צריך לקבל החלטה.

אדר: מרגישה (לא בקטע נורא) ביחס למעגלי שיח.. הנסיון שלנו להגיע להסכמה רחבה על כל דבר מעקב אותנו. מה שהיה מדהים במחאה היה שלא עצרנו ושאלנו כל רגע אם זו הדרך הנכונה לכולנו. היינו יכולים להתווכח, אבל זזנו. ללכת אחרי הרעיון של מישהו כל פעם.

בעיני זה תוקע. צריך שיהיה משהו ביצועי. לא לעשות גוף שמתדיין שעות. חשוב ערך מוסף, אבל אני לא מחפשת אותו כאן. אני לא צריכה ללמוד במעגל הזה. רוצה מעגל ביצועיסטי. לא רוצה להחליט אלא לפעול - יש פרוייקט צריך עזרה בכך וכך, ומי שלא מסכים שלא יבוא.

צריך שיהיה משהו ביצועי. לא לעשות גוף שמתדיין שעות.

ריקה: יש קבוצה מצומצמת שיוזמת.

אליעד: בסדר שיש קבוצה קטנה שיוזמת אבל אין הרתמות של כולנו.

בסדר שיש קבוצה קטנה שיוזמת אבל אין הרתמות של כולנו. 

אדר: אין זמן כל כך (לכל הפעילויות).

לוטן: חושב שהם לא פה. אבל יש ארגונים שעושים את הדברים הללו. השאלות הן "אם?" ו-"איך?".. דיון במטרות וטכניקה לפתרון בעיות אינה דרך למימוש מטרות. ברמה האישית שאלת "האם" כי (להעדיף את המפגש הזה) מול מפגשים אחרים, כי (במסגרות אחרות) יש משימות פרקטיות.

סבו: ראשית, לקרב יותר אנשים למעגלים פנימיים של עשייה. שנית, לא בעיה להגיד שהולכים על משהו בלי דיון, אופן ההחלטה, חושב שנכון לעבוד בדרך של קבוצה שלוקחת על עצמה החלטה משותפת, ולא מישהו אחד וקצת מצטרפים, כי אין תחושה שמשהו מתרומם. לא צריך את הפורום הזה של כמה אנשים מקבלים החלטה.

ראשית, לקרב יותר אנשים למעגלים פנימיים של עשייה. שנית, לא בעיה להגיד שהולכים על משהו בלי דיון.

אריה: אולי צריך לחלק צוותים.

אליעד: ניסינו את זה, זה לא עבד.

סבו: קבוצה של אנשים עושה יחד - דרושה מחוייבות בין אישית. בסדר אם אנשים לא מחפשים את זה.

אדר: עשייה! אנחנו קבוצה קטנה. במקום זה צריך את כל האגונים והנציגים ולהגיע לעשייה. כרגע פעילויות קטנות.

מה הלאה על הפרק?

- כנס תמ"א בדרום,

- אספה ארצית,

- מעגלי דיון ב-8.12 של דה-מרקר.

- פעילות זכויות האזרח צעדה לתל אביב יום זכויות האדם הבינלאומי 9.12.

- 10.12 כנראה כוונה עולמית יום מחאה.

- כנס שדרות לחברה (29-30.11).

- הגשת קול קורא לאגודה, ובקשות לסיוע כלכלי.

אריה: אפשרות ראשונה: מי שרוצה להרים אירוע שידבר איתנו. אפשרות שנייה: אנחנו עוד ארגון נגיד בשם "המאבק לצדק חברתי" ואנחנו מרימים דברים באופן עצמאי.

שתי אפשרויות: להצטרף לארגונים שמרימים אירוע או להרים אירועים בעצמנו

תום: אנחנו חלק ממאבק ארצי – וגם אם איננו אוהבים או מחבבים את דפני ליף, או סתיו שפיר. ב"ש לאו דווקא חלק ממשהו עולמי, אלא משהו מזרח תיכוני לחלוטין. בפאנל יש אנשים שיושבים בו יכולים לשתף גם תחת כובע אחר. וגם כאלו עצמאיים. זה גם זה וגם זה. יצאנו בתחושה של התעוררות מהקיץ. כל אחד צריך להחליט מה ההיקף של מה שהוא מסוגל לתרום לתוך הדיון ולתוך העשייה. כרגע אני יכול לעזור בעשייה בחלק מהדברים.

אנחנו חלק ממאבק ארצי.. כל אחד צריך להחליט מה ההיקף של מה שהוא מסוגל לתרום לתוך הדיון ולתוך העשייה.

הדר: היתרון הוא שהגוף מחובר למחאה, ולכן אפשר להחליט על פרוייקט ארוך, כמו משמר בכניסה לב"ש, או בבתי ספר או מעגלי שיח על בסיס קבוע.

היתרון הוא שהגוף מחובר למחאה, ולכן אפשר להחליט על פרוייקט ארוך על בסיס קבוע.

סבו: פונה לאנשים שמתחברים למחאה בקיץ, אבל לא לארגונים ספציפיים.

ריקה: הייחוד שלנו שאנו אומרים שכל הבעיות של המתמחים, עובדי קבלן וכן הלאה באים ממקום אחד. להיות גוף מקשר בין ארגונים.

הייחוד שלנו שאנו אומרים שכל הבעיות של המתמחים, עובדי קבלן וכו באים ממקום אחד.

לוטן: יש מקומות אחרים שאני נפגש ומשקיע בהם פחות זמן, והם מייצרים הרבה יותר פעילות. אולי הצטרפות לארגונים ובניית מפגש בין ארגונים.

להיות גוף מקשר בין ארגונים או להצטרף לארגונים שונים ולהפגיש ביניהם.

תום: כל מי שרוצה ירים משהו. מי שרוצה יצטרף.

לוטן: לא מבין מה הדבקות במפגש הלא פרודוקטיבי. רוצה להמשיך את המחאה עם מי שנמצא פה, אבל לא מסכים עם אופן. אשמח להציע אופנים נוספים בהמשך – להתפצל ולהצטרף לארגונים שונים. בנוגע לתוכנית שנתית – לא הייתי מתפזר.

הדר: כניסה לבתי ספר, תחילה עם מעגלי שיח קטנים בכיתה, כיתה מעבירה לבית ספר, והתלמידים מעבירים להורים. פעם בחודש לעשות משהו גדול בעיר שיזכיר כי אנחנו כאן.

פעם בחודש לעשות משהו גדול בעיר שיזכיר כי אנחנו כאן.

יעל: לסיכום - להיות קבוצה אקטיביסטית.

לסיכום - להיות קבוצה אקטיביסטית.

שאלות שנותרו על הפרק:

מעגלי שיח - לבחור נושא.

2021 שולחנות עגולים 8.12.2011 של דה-מרקר - להשתתף או לא.

תוכנית תמ"א 38 27.11

הפגנה במבשרת 24.11

שימוש במתחם החלוץ 33 (דרך בועז, איילים), מיקום אפשרי לחורף (דרך יהודה)

הרצאות - יש מרצים זמינים. הסבר על שכר מינמום וכיצד הוא נקבע.

אקטיביזם (מחירי מים, חשמל למשל), סקר מחירים

טיפול במפוני המאהל - לא מתקדם

עבודה מול תקשורת

יום זכויות אדם 14/12 - כל מי שמעוניין להפיק אירוע כזה או אחר וצריך את עזרת האגודה בפרסום/צרכים לוגיסטיים וכו' - זה הזמן.