הסכם הורות משותפת
תוכן עניינים |
המלצות לעו"ד
ויקי שול: המוכרות הן עו"ד עירא הדר, עו"ד ויקטוריה גלפנד, ארגון משפחה חדשה (אירית רוזנבלום מנהלת, אך לרוב עובדים עם מישהו אחר מעו"ד העובדים אצלם). פחות מוכרת שהופיעה אצלנו ביום עיון בגבעתיים היא עו"ד מירב שפר אלמליח.
עקרונות להסכם
משפחה חדשה
- התחייבות הדדית אשר לפיה יוצרים ההורים העתידיים מסגרת יציבה וברורה עד כמה שניתן לילד שייוולד, תוך שמירה מוקפדת על עקרונות טובת הילד;
- הגדרת החובות והזכויות של כל אחד מההורים לצרכיו של הילד.
- קביעת הסדרי כלכליים ביחס לילד
- קביעת הסדרי הראייה כלומר איך ומתי ישהה ההורה במחיצתו של הילד.
- קביעת הוראות לגבי מקרים של חוסר יכולת לגדל את הילד או חס וחלילה מקרה של מוות.
- הסכמה על מקום המגורים או הסדרי מעבר מגורים ממקום למקום.
עו"ד מתת פלסנר
- משמורת– חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות קובע כי שני הצדדים, הוריו של הילד, הינם האפוטרופוסים הטבעיים שלו. החוק קובע כי מכוח אפוטרופסותם, עליהם לדאוג לחינוכו של הילד, גידולו, לימודיו, הכשרתו לעבודה, שמירת נכסיו וניהולם. עם זאת, הילד יהא במשמורת של אחד הצדדים או במשמורת משותפת שלהם. לרוב נהוג לקבוע את משמורת הילד בידי אחד הצדדים.
- הסדרי ראייה – לאחר קביעת המשמורת בידי אחד הצדדים, הרי שלצד השני ישנה הזכות להסדרי ראייה עם הקטין וזהו נושא שיש להסדיר מראש במסגרת הסכם ההורות. מחד, כדאי לקבוע הסדרים קבועים, ברורים ויציבים, אך עם זאת כדאי להשאיר פתח לגמישות והתחשבות בטובתו ובצרכיו של הילד, כמו גם בפעילויותיו וכן בפעילויות הצדדים וצרכיהם.
- דבר נוסף, שכדאי ליתן עליו את הדעת הוא קביעת הסדרי ראייה הדרגתיים – כלומר, שבגיל צעיר יותר (במיוחד גיל ינקות וקל וחומר אם אכן התינוק יונק...) הסדרי הראייה יהיו מצומצמים יותר ואף ללא לינה ועם חלוף הזמן, הסדרי הראייה יתארכו ואף יכללו לינה ואולי אף יהיו מספר רב יותר של פעמים בשבוע.
- במידה ועולה אפשרות של משמורת משותפת, הרי שנדרש תיאום מכסימלי בין הצדדים, יש יתרון למגורים בקרבת מקום זה לזה וכן נדרשת "שפה משותפת" בין השניים ליצירת התנהלות טובה ונוחה בחיי היומיום.
- בהקשר זה, חשוב להתייחס למתרחש בתקופות של חופשות, חגים, מחלות ואירועים מיוחדים. כדאי להתייחס לקשת רחבה ביותר של מקרים, ככל שניתן, במיוחד נוכח העובדה כי אין המדובר בבני זוג ואף לא בבני זוג לשעבר, אשר זו להם האינטראקציה הראשונה ורק דרך חיי היומיום, ילמדו להכיר זה את זו, לתקשר זה עם זו, לבנות אמון משותף וכיוצב'.
- מקום מגורי הילד– כדאי להתייחס לנקודה זו ולקבוע היכן יהא מרכז החיים של הילד. מתי תותר הוצאתו מן הארץ? באילו תנאים? לאילו פרקי זמן? מאיזה גיל תותר ותתאפשר יציאת הילד מן הארץ? איזה תיאום יידרש מראש? האם נדרשת או לא נדרשת הסכמת הצד שכנגד? מה זמן ההתראה הנדרש מראש? אילו פרטים יינתנו לצד שכנגד בטרם הנסיעה?
- חינוכו של הילד– הצדדים יכולים להתייחס במסגרת הסכם ההורות שיערכו גם לפן החינוכי, הערכים שעל בסיסם ירצו לגדל את הילד, איזה חינוך יקבל הילד, באיזה זרם חינוך יתחנך וכו'.
- מצבי משבר– ניתן להתייחס בהסכם להתנהלות הצדדים במצבי משבר בחייו של הילד, לרבות מחלות ומצבי חירום רפואיים וכו'.
- שם הילד– חוק השמות קובע, כי במידה ונולד ילד לזוג שאינו נשוי, הרי שהילד ישא באופן אוטומטי את שמה של אמו. משכך, באם חפצים הצדדים, כי הילד ישא בשם אביו או בכל הסדר אחר, הרי שכדאי ליתן על כך את הדעת בהסכם.
- מזונות– מזונות הילד כוללים את צרכיו הבסיסיים (מזון, ביגוד, הנעלה, חוגים,), מדורו (קורת גג), הוצאות מדורו וכן הוצאות חינוך (לרבות קייטנות), הוצאות רפואיות חריגות (פסיכולוג, אורתודנט, משקפיים). הצדדים יכולים לקבוע כל הסדר מתקבל על הדעת ביניהם במסגרת ההסכם שיערכו, כל עוד שאינם פוגעים בטובת הילד ובצרכיו. ההסכמות לעניין המזונות יהיו ככל הנראה גם נגזרת של החלטות הצדדים לעניין הרכוש. הוצאות נלוות אפשריות – הוצאות בגין ימי הולדת, שיעורי נהיגה, שיעורים פרטיים, חינוך במוסדות להשכלה גבוהה ועוד.
- חשוב ליתן את הדעת למועד החיוב במזונות מדי חודש, אופן העברת התשלום (מומלץ לעשות זאת בהוראת קבע) ואופן עדכון צד את משנהו באשר להוצאות חריגות או "מחציות" (כשצד שילם את כל הסכום ומשנהו מחוייב עפ"י ההסכם להעביר לידיו את מחצית הסכום לאחר הצגת קבלה, למשל).
- הוצאות חריגות– קיימת אפשרות להגיע לידי הסכמות בעניין הוצאות חריגות חד פעמיות שאינן באות במסגרת המזונות הקבועים המשולמים מדי חודש.
- עלויות מקדמיות– כדאי ליתן את הדעת אף להוצאות אשר יחולו על הצדדים עוד בטרם לידת הילד ועל אופן חלוקת נטל ההוצאות בין הצדדים. למשל – הוצאות בגין קניית ריהוט, ציוד לתינוק, הוצאות רפואיות במהלך הלידה, הוצאות רפואיות טרום ההיריון (הפריות וכו'), הוצאות משפט, לרבות הוצאות אישור ההסכם בביהמ"ש לענייני משפחה.
- ימי הולדת ואירועים מיוחדים– ניתן להתייחס אף לכך ולקבוע אם יחפצו הצדדים לחגוג יחד אירועים בחיי הילד, באיזו רמת עלויות, כיצד תתקבלנה ההחלטות ביניהם וכו'.
- אישור ההסכם– ההסכם יאושר בביהמ"ש לענייני משפחה.
עו"ד שירי מלכא
1. תכנון ההיריון. בחירת הרופא, אופן חלוקת הנטל במימון הוצאות ההיריון והלידה, נוכחות בבדיקות היריון.
2. הגדרת חלוקת האחריות ההורית. האם האחריות תהיה משותפת? האם אחד ההורים יהווה בית מרכזי לילד? האם תהיה הגדרה מפורשת של משמורת?
3. הגדרת חלוקת זמני השהות של הילד עם כל אחד מההורים. באילו ימים אחראי כל הורה על הילד; מה קורה אם הילד חולה או בחופשה; כיצד מחלקים ההורים את הבילוי עם הילד בחגים, בילויים וחופשות, יציאה לטיולים בחו"ל ועוד.
4. מזונות הילד. האם יהיה תשלום מזונות בסיס או לא.
5. מימון צרכים נלווים של הילד. בית ספר, חוגים, שיעורים פרטיים, הוצאות בריאות: מה תהיה דרך התשלום של אותן הוצאות ומה יהיה מנגנון קבלת החלטות בנוגע אליהן? במקרים שבהם מחליטים ההורים לקיים הסדר של אחריות הורית שוויונית, נוצרים מנגנונים יצירתיים לתשלום מזונות, כגון הפקדת סכום מראש למימון צורכי הילד בחשבון נאמנות, אשר מנוהל על ידי שני הצדדים, או הפקדת סכום קצוב חודשי על ידי שני ההורים.
6. מנגנוני פתרון סכסוכים. בחירת זהות טיפולית בדמות פסיכולוג, מגשר או בורר, למקרה של היעדר הסכמה המחריפה לכדי חוסר בתקשורת או חלילה נתק בין ההורים, טרם פנייה לבית המשפט.
עו"ד קרני-שליו
משמורת – ההורים קובעים במשמורתו של מי יהיה הילד. על פי חוק הכשרות והאפוטרופסות שני ההורים הינם אפוטרופסיו הטבעיים של הילד. מכוח חוק זה נוצרת החובה והזכות לדאוג לצרכי הילד, חינוכו, לימודיו, הכשרתו לעבודה וכן שמירת נכסיו. הורים החיים בנפרד רשאים להסכים ביניהם מיהו ההורה אצלו הילד יתגורר ומטבע הדברים ישא בעיקר נטל הגידול.
מזונות – מזונות הילד כוללים את כלל ההוצאות בגין גידולו של הילד. דמי המזונות צריכים להיות מקיפים ולכלול את מזונו ולבושו, שכר הלימוד בגן ובבית הספר, חוגים, צופים, שיעורים פרטיים, הוצאות רפואיות, קייטנות, צעצועים משחקים וכמובן הוצאות מדור הכוללות את חלקו היחסי של הילד בשכר הדירה ובהוצאות השוטפות.
הסדרי ראייה – בפועל ישן הילד אצל אחד ההורים, משמע יש לקבוע את הסדרי הראייה של האחר. הסדרי הראייה נקבעים על פי צורכי ורצון הצדדים. אולם יכולים הזוג להחליט על משמורת משותפת. מצב בו ההורים, באופן די זהה, מגדלים את הילד. שם הילד – חוק השמות מסדיר את עניין השם כאשר ההורים אינם נשואים. במצב דברים זה, ישא הילד אוטומטית את שם משפחתה של אמו. במצב בו רוצים שהילד ישא את שם משפחתו של האב, יהיה האב צריך להסכים לכך. על כן, מומלץ עוד בעריכת הסכם ההורות, להסדיר עניין זה.
כאשר אנו מדברים על הקבוצה הראשונה- בני זוג החפצים בהבאת ילד, עריכת הסכם ההורות צריך להיות מקיפה שהתחלתה עוד בראשית הבדיקות טרם ההיריון. על הזוג לערוך בדיקות H.I.V ובדיקות גנטיות לשם הבטחת היריון ולידה תקינים. אין להכביר במילים על גודל האחריות שבהבאת ילד לעולם וגידולו. בני הזוג חייבים לערוך הסכם מקיף וכוללני על מנת שלא יישאר להם אלא לגדל את ילדם המשותף.
עוד נקודה קטנה למחשבה- חשוב להסדיר את נושא הרכוש של בני הזוג בדומה להסכם יחסי ממון. האם לשתף או להפריד הפרדה רכושית מלאה בין ההורים. שאלות מסוג זה תלויות בנסיבות הבאת הילד ועל כן שונות ומשתנות, אולם יש לתת עליהם דגש למען הסר ספק בעתיד.
דורין גלוברמן-קרט
1. הצהרת ההורים ההסכם נפתח בהצהרת הורים שלפיה העובר המתפתח ברחמה של האם הוא מזרעו של האב, וברצונם לערוך הסכם הורות לטובת הילד.
2. שם הילד על פי חוק השמות, ילד אשר הוריו אינם נשואים מקבל אוטומטית את שם משפחתה של אמו, ועל אביו להסכים לנשיאת שמו - אם ההורים מעוניינים בכך. על כן, יש להסדיר מראש בהסכם נקודה זו ולקבוע את שמו של מי יישא הילד. מובן שניתן בהסכמה לשאת את שני שמות המשפחה של ההורים.
3. משמורת הסכם ההורות קובע במשמורתו של מי יהיה הילד. על פי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, שני ההורים הם האפוטרופסים הטבעיים של הילד. המקובל בהסכמים אלו הוא להשאיר את האפוטרופסות בידי שני ההורים, ולקבוע מי יהיה ההורה המשמורן, כלומר ההורה שעמו מתגורר הילד ואשר הוא שיישא מטבע הדברים בעיקר נטל הגידול.
לאחרונה ישנה עלייה משמעותית בהסכמה למשמורת משותפת, כך ששני ההורים שותפים מלאים בגידול הילד וחולקים באופן שווה את זמנם איתו. באופן זה הילד גדל במציאות שבה למעשה יש לו שני בתים עיקריים תומכים.
4. הסדרי ראייה סעיף זה מוכנס בהסכם במקרה שבו מוחלט כי יהיה הורה משמורן ולהורה השני יקבעו הסדרי ראייה וביקורים. מקובל כי הסדרי הראייה יכללו פגישות של מספר שעות בשני ימי חול, וכן לינה בכל סוף שבוע שני. מובן שיש להתאים את הסדרי הראייה לגיל הילד ולאילוצי ההורים, והיתרון הגדול בהסכם הוא שהוא מתאים לצורכי ההורים ולא נגזר על פי שבלונה שכביכול מתאימה לכולם.
5. מקום מגורים ניתן לקבוע במפורש בהסכם כי הילד יגדל ויתחנך בישראל ולא בחו"ל. ניתן אף להסכים מראש על אזור מגורים בארץ, והדבר קריטי ביותר כאשר מסכימים על משמורת משותפת אשר הבסיס לה הוא מגורים קרובים בין האם לאב.
6. חינוך ניתן ואף חשוב לקבוע את הזרם שבו יתחנך הילד: חילוני, ממלכתי דתי, חרדי או אחר.
7. מזונות יש לקבל החלטה בהסכם לגבי סכום המזונות שעל האב לשלם לאם עבור צרכיו של הילד: מזון, הלבשה, מוצרי הגיינה וכו'. יש לקבוע אף את השתתפות האב באחזקת דירת המגורים.
הוצאות שבהן מקובל שההורים מתחלקים באופן שווה הן: הוצאות רפואיות חריגות, הוצאות חינוך, השתתפות בחוגים, קייטנות ושיעורי עזר.
מהי משמורת משותפת?
במקרים רבים, בהסתמך על המציאות היום יומית של עשרות אבות גרושים שנמצאים איתי בקשר, הגורמים בשטח (מנהלי בתי"ס, מחלקת הרישום לגני הילדים ולבתי הספר בעירייה או פקידת הרישום לקייטנה) אינם מכירים ואינם מיישמים את החוק וכאשר ההורה המשמורן מבקש לרשום את ילדו לבית הספר, לגן או לקייטנה ומראה פסק דין המגדיר אותו כמשמורן על הילד, הם מבצעים את הרישום, למרות שזו אינה לשון החוק. אי לכך, אם ברצונך להיות מעורב בכל תחום הקשור לילדיך, עליך לדאוג שבהסכם הפרידה יהיה רשום במפורש כי רישום לכל דבר יהיה באישור או בחתימת שני ההורים ובמקביל להכיר מציאות זאת ולפעול לכך שתהיה מעורב בכל החלטה מהותית הקשורה לילדיך.
משמורת משותפת הינו הסדר בו שני ההורים "זוכים" לקבל הגדרה של הורה משמורן. כיום, לרוב, הסדר כזה נקבע בהסכמת שני ההורים המבינים את חשיבותו לטובת ילדיהם.
משמורת משותפת מתחלקת לשניים – משמורת משפטית (אפוטרופסות), בה דנו לעיל ומשמורת פיזית, הדנה בעיקר במגורים, הסדרי ראיה וזמני שהות של הילד אצל כל אחד מהוריו. משמורת משותפת משמעה בעיקר חלוקת זמני שהות של הילדים עם הוריהם באופן שווה או כמעט שווה (אך לא בהכרח). חלוקת הזמנים, גם במשמורת משותפת, תעשה בכל מקרה על פי צרכי ויכולות המשפחה המסוימת.
היתרון הגדול שיש לקביעת הסדר של משמורת משותפת (גם אם, למשל, נקבעו הסדרי ראיה רחבים) הוא עיגון המשמורת המשפטית המשותפת בחיי היום יום, על ידי הענקת סטטוס זהה לשני ההורים, הן תפישתית והן מעשית. המשמורת המשותפת יוצרת שוויון הגדרתי בין ההורים, הן בעיני עצמם והן בעיני הילדים, בכך ששניהם כאחד מהווים דמויות משמעותיות בחיי הילדים, ללא חלוקה בין הורה "מגדל ומחנך" לבין "הורה סופשבוע". זאת ועוד, ילדים יוצאים נשכרים כאשר מערכת היחסים בין ההורים בנויה על שיתוף פעולה וכאשר אין מאבקים משפטיים מיותרים. כאשר ההורים שבעי רצון מהסדרי המשמורת, הסיכוי שהם ישתפו פעולה ביניהם במגוון נושאים הקשורים לילד, גבוה יותר.
מזונות
מזונות – מזונות הילד כוללים את כלל ההוצאות בגין גידול הילד, החל במזונו ולבושו, עבור דרך שכר לימוד לגן ובית הספר, שיעורים פרטיים, חוגים, הוצאות רפואיות, צעצועים ומשחקים, וכלה בהוצאות מדור הכוללות את חלקו של הילד בשכר הדירה ובחשבונות השוטפים.
על פי הדין במקרה של ילדים יהודים, על האב לשאת בכל צרכי הילד עד גיל 6 שנים, ומגיל זה ועד גיל 15 על האב לשאת בצרכיו ההכרחיים של הקטין. "צרכים הכרחיים" הוגדרו ע"י בית המשפט לענייני משפחה כמזון, ביגוד והנעלה, חלקם של הילדים בשכר הדירה ובהוצאות הבית, וצרכים הכרחיים מינימליים של הילד הספציפי כגון הוצאות רפואיות מיוחדות של אותו ילד. לגבי הוצאות שמעל המינימום ההכרחי המוגדר "כצרכים הכרחיים", על האב והאם כאחד להשתתף בהם לפי מידת יכולתם. באשר לילדים מעל גיל 15 ועד גיל 18 – החיוב במזונותיהם חל שווה בשווה על שני ההורים. יצויין כי קיימת הנחה בדבר תלותם של ילדים בהוריהם מגיל 18 ועד סיום שירותם הצבאי, ועל כן מקובל כי משולמים מזונות לילדים עד לסיום שירותם הצבאי בשיעור של 1/3 אחד מסכום המזונות המלא.
יודגש כי כללים אלו חלים בין אם ההורים נשואים זה לזו ובין אם אינם נשואים זה לזו, והם ישמשו את בית המשפט בבואו לקבוע את סכום המזונות הדרוש לילד במידה ותוגש תביעת מזונות.
אך כאשר עורכים ההורים הסכם בינהם בנוגע למזונות הילד ביכולתם להתעלם מכללים אלו, ולקבוע הסדרים אחרים על פי הסכמתם, ובלבד שההסדר שיקבעו לא יפגע בזכות הילד למזונות.
הסכם בין הורים הקובע את מזונות הילדים תלוי בהחלטת ההורים בעניין משמורת הילדים. בהסכם לפיו האם היא ההורה המשמורן ולאב הסדרי ראיה, נהוג לקבוע את סכום המזונות שישולם ע"י האב לאם לצורך מזונות הילד כאשר סכום זה מורכב מסכום מוגדר הכולל את ההוצאות הקבועות של הילד כגון מזון, ביגוד, מדור, חינוך וכו´, ומסכום משתנה הכולל השתתפות בהוצאות רפואיות מיוחדות שאינן מכוסות ע"י הביטוח הרפואי, כגון טיפולי שיניים, טיפולים פסיכולוגיים, שיעורים פרטיים, חוגים, קייטנה, וכל הוצאה אחרת עליה יסכימו בינהם ההורים.
כאשר ההסכם הינו משמורת משותפת או כאשר הסדרי הראיה מחלקים את הזמן בין ההורים באופן כמעט שיוויוני, ניתן אף לפתוח חשבון בנק משותף על שם הילד אליו יפקידו ההורים מדי חודש סכום מוסכם, וממנו ימשכו ההורים את ההוצאות השונות עבור הילד. במקרה כזה ניתן אף לקבוע כי סכומים עודפים יכנסו לחשבון חסכון ע"ש הילד, או ישמשו לכל מטרה מוסכמת אחרת. ניתן לקבוע כי שני ההורים יפקידו לחשבון הילד סכום שווה או שונה, או שהסכום שיופקד יהווה אחוז מסויים ממשכורתו של כל הורה. הסדר מסוג זה מצריך יחסי אמון פתוחים והדדים בין שני ההורים, ויכולת תקשור ואמפתיה גבוהה בין ההורים.
הסכמים מעין אלו יש לאשר בבית המשפט לענייני משפחה, אשר בוחן את הוראות ההסכם ואת הסכמות הצדדים, ומעניק להסכם תוקף של פסק-דין.
ההסכם בין ההורים לכשעצמו אינו חוסם את אפשרות הילד לתבוע מזונות מאביו או מאמו, אולם אם ההסכם אושר בבית המשפט, תהיה לכך בדרך כלל חשיבות.
הסכם מזונות ומשמורת ואף פסק דין למזונות ולמשמורת יכולים להשתנות כאשר חל שינוי מהותי בנסיבות. כך למשל תוכל האם (כהורה משמורן) לתבוע הגדלת מזונות כאשר מחלה קשה של הילד הביאה לשינוי נסיבות והגדלת ההוצאות על הקטין, ואילו האב יוכל לתבוע הקטנת מזונות כאשר השתנו הנסיבות וכעת עליו לשלם למשל מזונות לילדים נוספים שנולדו לו והוא אינו עומד בכך מבחינה כלכלית, או כאשר כושר השתכרותו נפגע בצורה בלתי הפיכה. יחד עם זאת, יצויין כי בתי המשפט נוטים פחות לקבל תביעות של הקטנת מזונות מאשר תביעות להגדלתם עקב שינוי נסיבות מהותי.
http://www.getup.co.il/article.asp?id=473 עו"ד רות דיין-וולפנר
פורום הסכמי הורות
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3967476,00.html
== יכולות לשהות אצלי או אצל כל קרוב משפחה שאני רוצה ושהן מכירות
