האפקטיביות של מאבק לא אלים - נחי אלון 30.3.2012
(הערך עדיין תחת בנייה)
מאבק דורש שילוב של אהבה וכוח יכול להוביל לעוצמה מספקת.
תוכן עניינים |
רמות שיתוף שונות
כשאני בפייסבוק מתאר את סדר היום שני אני הולך מעבר לעצמי ומשתף את הזולת
שיתוף פעולה – מתאם עם אחרים, כדוגמת ויקיפדיה
פעולה משותפת
כלים למאבק הבלתי אלים
כלי השיכנוע: הפגנות, מחזות – מייצרים מחאה אבל כוחם מוגבל
מניעת שת"פ עם העוול
אם אינני משתף פעולה עם העוול, אני לא נותר לו להתקיים. כמו למשל שגנדי אמר שביום שההודי שעובד עבור המשטר הבריטי יצא במחאה, זה יביא לשינוי. הכלי הקלאסי למניעת ושלילת שת"פ הוא שביתה או חרם – זה מצמצם את הכח של היריבים ומגביר את הכח שלי, בעיקר ככל שאני עושה זאת באופן רחב יותר. שיבוש אקטיבי של מערכי היריב – כמו בסרביה שחסמו את הכבישים כדי לא להפשר לרכבים ממשלתיים להניע מצביעים מאיזור לאיזור, כיבוש המספנות בדאנסק, הפצצת הכנסת במיילים
כלים ששארפ לא מדבר עליהם
הצגת חלופות
חיזוק חיובי (ח"ח)
זה כלי מעולה במאבק כולל היכולת למחוא כפיים גם לצד השני
בנושאים עליה אנו נאבקים דרוש מאבק ארוך טווח כדי לתקן עוול שנוצר במשך שנים דרושים חיבורים מעבר לקבוצה הקטנה שהיא איזור הנוחות שלי, חייבים להיות מוכנים לקורבנות בשביל להצליח (זמן כסף,כושר עמידה מול התנקלות, הפרד ומשול, מאסר, אלימות משטרתית) הבנה מעמיקה של שדה הכוחות והיכולת לפעול נקודתית מול מקום זה דרושה כדי להביא לשינוי – וזו חשיבה אסטרטגית, וכאן רוב המאבקים בארץ לוקים בחסר.
הרשתות החברתיות נותנות לתהליכי השינוי החברתי כוח אדיר – התארגנות בלי לבנות ארגונים, ללא היררכיה, קשה לפיקוח, כלי מאבק בלתי סימטרי שלשלטון אין. מגוון הכלים של הרשת מאפשרים לוותר על תכנון נוקשה ולהגמיש. ניתן לקבל מידע בזמן אמת. הרשת טובה לשיתוף מידע. אך היא חלשה בתכנון, פעולה משותפת ומו"מ שדורשים תכנון והחלטות מהירות.
היררכיה היא מוגבלת לעומת הרשת כי היא דורשת . יש בה אינטרסים, היא חוכמת הראש ולא חוכמת העם.
צריך שילוב של היררכיה עם הרשת החברתית השטוחה. יצירת אסטרטגיה דורשת שילוב של שני הדברים הללו. העלאת רעיונות היא שלב אחד, אך צריך הטוויה של אסטרטגיה שבנויה ברשת "ארכית" (מהמילה משטר).
צריך מערכת תקשורת בלתי תלויה בגורמים אחרים כמו הטייקונים והרשתות הממלכתיות, צריך דרכים לגיוס אנשים, הכשרה ואימון (הבנה שנדרש למאבק זמן ומאמץ), לוגיסטיקה. לכל אלו דרוש זמן ובנייה תשתית.
נתייחס למאבקים שמתקיימים בישראל היום
המאבקים הפוליטיים-מדיניים היו מנותקים למאבקים החברתיים
מאבקים פרלמנטרים לזכויות האדם
קבוצות רבות וקטנות עם גרעינים קשים ומלאי להט שאינם משתפות פעולה.
בישראל אין מסורת של מאבקים ציבוריים-אזרחיים. אין לנו תשתית של סולידריות בין מעמדות ושת"פ בין מאבקים.
ראינו איך מאבק מוצלח (מהקיץ) הביא לתוצאה גרוע מאוד בשלב המו"מ.
המחאה שמה דגש עצום על אהבה, והכוח לא מקבל את המקום שלו.
נקודות לשיפור
כיבוש הכנסת, הרשויות המקומיות, גופים ציבוריים, הכנסת אנשינו לגופי רגולציה דרושים לשינוי. צריך להשפיע בבחירות ולהתפקד למפלגות. הצגת תוכניות חלופיות, יצירת "ממשלת צללים", שימוש נרחב בפרקליטות. תנועה חוץ-פרלמנטרית כדי להשפיע על המפלגות, לדעתי הקמת מפלגה היא לא הפעולה הנכונה.
שימוש ברשת ה-וירטואלית שפועלות על מטרות שונות אך משתפות פעולה.
מערכת טובה של מודיעין שזה מה שעושה המשמר החברתי בכנסת. צריך לגייס מיליון חברים בפייסבוק. צריך אנשים ברחובות. צריך לפתח הידברות גם עם ידידים וגם עם אוייבים כולל בעלי הון והממשלה, וזה יביא למו"מ וצמצום האלימות.
