דיון מטרות המאהל הירושלמי - אלה ורונית 22/08

מנחות: אלה ורונית

משתתפים: אלירז, יפתח, תומר, רן, דור, אורן, תילי, שיר, רינת, ברק, שריג, אליעזר

השאלה המרכזית: התייחסות למטרות המאהל כפי שנוסחו במסמך המובא

אלירז- יש קבוצה שנקראת א' אסטרטגיה, שגיבשה מסמך, שבבסיסו הכותרות: פירוק הריכוזיות והגברת המשילות. אולי אפשר להתבסס עליו. האם היתה התייחסות אליו? מכירים אותו כאן?

יפתח- אני לא מכיר את המסמך, אבל הכותרות האלה לא מרכזות בעיני את הכל

רונית- לא נראה לי שהמסמך מוכר כאן. למיטב ידיעתי, הדברים שמובאים פה, לא מתייחסים למסמך כזה. מהכותרות, אני מצטרפת ליפתח- הכותרות לא קולעות. ניתן לפרש למשל את פירוק הריכוזיות, למדיניות של הפרטה כדוגמא- שאינני מסכימה איתה בתחומים רבים.

דור- מה שחסר לי, זאת השיטה של מאיפה השיטה אמורה להשתנות? ע"י חקיקה?

אורן- קודם כל, הפגנות זה דבר אחד, אבל כשמנסחים משהו בצורה חדה, צריך לקחת עליו אחריות. שינוי השיטה הכלכלית הדורסנית- לא ברור למה הכוונה. בעיני רוב השיטות הכלכליות- אינן דורסניות בתיאוריה, אלא זו שאלה של איך מנהלים את זה.

לדעתי העיקר- הוא לקיחת אחריות על כלל צרכיהם של כלל האזרחים. המאבק צריך לדרוש לקיחת אחריות של הממשלה והכנסת על הציבור. הנושא של שיח חדש בין הממשלה לציבור מאוד חשוב בעיני, שמח שזה מופיע. אבל מלבד הממשלה, צריך לדבר על כלל רשויות הציבור, שיתנהלו על בסיס שיתוף הציבור.

יפתח- מסכים עם אורן. רוצה לחזור לצד הפרקטי, המטרות הנ"ל אינן פרקטיות, המדדים לא ברורים. צריך עכשיו להציב יעדים קונקרטיים שניתן לסמן בהם הצלחות עכשיו

אלה- זה פשוט ניסוח של מטרה

יפתח- הכי חשוב בעיני זה התשתית לשיח, כיון שיש פה תהליך ארוך, שלא ישאר בתצורה הנוכחית שלו.

אורן- אפשר למשל להגיד שליבה מסוימת של הוראת האזרחות תהיה סביב לימוד של מאבקים אזרחיים

אלה- 2 הצעות קונקרטיות: 1. להגיע לכמה שיותר בי"ס ב- 1.9, כך שיום הלימודים הראשון יפתח בשיעור שעוסק במחאה אל מול התיכוניסטים.

שיר: יש כבר תכנון כזה ומתוכנן יום לימוד ושיחה במאהלים עצמם

אלה- הצעה 2: לקיים אסיפות עם. להפוך את קבוצות הדיון לקבועות שנפגשות אחת לשבוע לשיחה ועוד פעם בשבוע לאירוע תרבותי

אלירז-זה נראה לי לא אופרטיבי, לאנשים אין יכולת להיות ככה באופן המוני ואינטנסיבי לאורך זמן

דור- הדבר המהותי, זה סולם הערכים החברתי שיש לנו כרגע. הדבר המהותי הוא איזה יחס יש לנו האחד כלפי השני. ברגע שמעגלים כאלה יתקיימו עוד ועוד, זה יהפוך להיות מרכז העניינים ושם זה יהיה הדבר המגניב ביותר שקורה בחברה. השיח המשותף, זה הדבר שצריך להעצים הכי חזק מהמאהל לטווח ארוך. באסיפות עם, אפשר להביא מומחים, פוליטיקאים ולקיים שיחות איכותיות

אורן- הקמתי קב' בפייסבוק שנקראת 'פרלמנט עממי' עוד לפני שקמו פה המליאות. התשתית בפייסבוק כבר קיימת ויש בו המון טעם. מלבד סולם הערכים של הציבור, יש גם את סולם הערכים של נבחרי הציבור. אנשים שמגיעים לעמדה כזאת, מתאימים את עצמם לנורמות שהם צמחו לתוכן. הפתרון הוא- הרחבת תחום המערכת. ברגע שהפוליטיקאים לא יכולים להתראיין לתקשורת- זאת חרפה. הם חייבים להתייחס במפורש למה שקורה, זה יעצב את הנורמות.

שיר- מליאות ודיונים זה דבר מדהים, חשוב לקיים אסיפות עם כאלה.

דור- חסר לכתוב העצמת הערך של דאגה לזולת

שיר- לא רק התרכזות בכסף

תומר- הדגשה מפורשת של נושא היחס ההוגן לעובדים ולעובדים חופשיים, תעסוקה בכבוד ללא ניצול

אלה- אולי זה צריך להופיע בפירוט הדרישות בתחום התעסוקה ולא במטרות הרחבות

רונית- מצטרפת לתומר בצורך שזה יופיע דווקא במטרות. הציבור העובד הוא הכוח המניע של המשק. אי אפשר לעצב מדיניות כלכלית- חברתית חדשה, בלי להגדיר את תנאי העבודה בשוק העבודה. זה משיק לכל התחומים האחרים, כי שוק העבודה חוצה את כל התחומים. בעניין הזה הוא מיוחד

אורן- חסרה לי התייחסות לתקשורת. הם הסיבה העיקרית לעיוות השיחה הציבורי ולפירוק הסולידאריות. יש סיקור מעוות לנושאים שהם בלב השיח הציבורי. עצם התודעה הישראלית- לא נתונה בידיים ציבוריות, אלא התודעה נתונה בידיים פרטיות. המטרה צריכה להיות, הבטחת תקשורת שמשקפת את האינטרסים הציבוריים באופן לא מעוות, שהדבר יהיה בפיקוח ציבורי

תומר- תקשורת הגונה, נקיה משליטה של בעלי אינטרסים חזקים (בעלי הון)

אורן- אולי צריך להשקיע תקציבית למשל בעיתון, שההשקעה בו היא ציבורית

תומר- אם ניאלץ מסיבות שונות להספיק לקיים מאהל, אז צריך שבמרכז ירושלים נמצא מוצא להמשך השיח הציבורי. קורה פה משהו קריטי, שחייב להימשך

אלירז- אני לא רואה במסמך מה הייחוד של המאהל הירושלמי. לא ברור לי איך המאבק הזה מונהג ומאורגן, אבל המאהל כאן קרוב לכנסת וככזה- יכול להיות לו תפקיד של קישור בין המאהלים לנבחרי הציבור

שיר- אני לומדת בבי"ס "קשת" ובכתה ט' היה לי שיעור על כתיבת עבודות בתחומי הצדק החברתי. כדאי להפיץ את הדבר הזה בבי"ס נוספים

אורן- אנחנו תנועה שמרגישה עממית, אך לא נבחרנו, חשוב לשמור על המטרות כבסיסיות לעצם קיום החברה הישראלית ולא להתמקד בדברים שיש ציבור שלא שותף להם. חשוב לשמור על העיקרון של דרישות בסיסיות

רונית- אני לא חושבת שאנחנו צריכים להקים מפה מפלגה, אלא להמשיך להיות תנועה חברתית שמעוררת את עצמה ואת הציבור. אני מסכימה עם זה שיש גבול מסוים שעד אליו אפשר לנסח את הדרישות. אנחנו כן צריכים לדרוש את הדברים הבסיסיים הנחוצים לכל אדם, הפתרונות הם לא עלינו להמציא, אלא על נבחרי הציבור. אנחנו צריכים להיות הסמן שעל פיו ימדדו נבחרי הציבור. עם זאת, אנחנו צריכים לשים לב, שלא לקחת את 'הסוכריות' שהממשל זורק לנו ולתת לעשות עלינו ספינים, שייצרו פתרונות קוסמטיים ולא שינוי עמוק. בשביל זה, אנחנו זקוקים לחדד את התודעה שלנו, זה דורש להעמיק את השיחה בינינו גם אם היא תהיה כרוכה באי-הסכמות. בשביל להגיע למשהו מקיף ומעמיק שצומח מתוך שיח של בירור עמדות משותף וכך יש לו גב רחב ואמיתי.

אלירז- מאוד מסכימה. צריך להיות ספציפיים וקונקרטיים ולא אמורפיים ועמומים. בשביל להשיג הישגים, צריך לסמן אילו הישגים רוצים להשיג.

דוקא זה שלא נבחרנו, מאפשר לכל אחד מאיתנו לייצג את עצמו ולהשמיע ולהביא את זה לדיון ציבורי רחב וער בינינו. גם אם הוא קונפליקט ואלי- זה דרוש, כדי לא להישאר בלי מסר.

אלה- אני מסכימה. אני כמעט בטוחה שיעלו דברים בהסכמות בינינו שלא אסכים איתם, אבל אני רוצה להיות חלק מתנועה רחבה וזה דורש ויתורים מסוימים, אם יהיה רק מה שכל אחד רוצה- אז נחזור אחרוה

רונית- השיחה חושפת את הצורך שכל אחד יהיה נכון לוותר על משהו, כדי שנצליח לקיים שיח רחב שיקדם את המאבק.

יפתח- מסכים, אבל לכל אחד יש גם גבול לזה. חייבים להיות ערים לכך

אלה- מתחילת המחאה, אני אומרת לעצמי, את לא יכולה לשנוא אנשים ודעות. אני רגילה לדבר רק עם שכמותי וזה חייב להשתנות.

יפתח- דרוש שיהיה במטרות שיחה ציבורי כזה עם נורמה של פשרות

דור- אצלנו בתנועת 'ערבות', אנו מבקשים בדיונים להתייחס לשיחה כאילו כולנו משפחה אחת. הויתור הזה, הוא פשוט יחס נכון כלפי הסביבה שלי, זאת האחריות שלי שכלל החברה תהיה במצב טוב יותר. במובן הזה, זה לא ויתור

אורן- חל פה בלבול להבנתי. דבר ראשון, זה דיאלוג בין חלקים שונים שיתקיים בחברה שאף פעם לא היה בו קונצנזוס, לכן למשל יש מפלגות. אבל יש פה מאבק עם דרישות, שאנחנו רוצים לסמן עליהן וי מול הממשלה. בתוך מסגרת הדרישות האלה, אנחנו לא המקום למצוא את הפשרה בחברה הישראלית. אני לא חושב שרק מי שנכון לשיחה ציבורית- זכאי לזכויות הקיום הבסיסיות. הדרישות שעליהן צריך לא להתפשר, להבדיל מאלה שכן צריך להתפשר עליהן בשיח לאומי חברתי רחב- לאלה שאסור להתפשר, אסור לקבע מצב שבו למי שאין את הכוח להתנגד יאלץ לשאת במחירים שלהן.

שלב שלם של דיון ארוך ומעמיק, שלא הצלחתי לסכם....

אליעזר- לפני מו"מ עם הממשלה, אנחנו צריכים להתעורר כציבור, נדון על החוקים, על המציאות. צריך שכל אחד יקבל על עצמו את השאלה- איך אנחנו הופכים לאנשים טובים יותר

לדוגמא- אם אני משכיר דירה, אני לא אחשב רק שיקול כלכלי על בסיס היצע וביקוש, אלא אחשוב מה סביר ברמה הציבורית.

במבט אמוני, ה' אומר- תהיו אנשים צודקים, אהיה בעזרכם.

זה לא רק ממשלה שצריכה לבנות מסגרת, זאת צריכה להיות ציפיה יומיומית מוסרית מכל אדם.

ברק: הטונים שנשמעים פה הם צדק חברתי וכו', אבל עדיין אנחנו מחפשים להיטיב עם עצמנו. לא שמעתי קול שאומר- לא קוראים רק לממשלה, קוראים גם לעצמנו. צריך לחנך לכך שאני לא חי לבד, אלא אני חלק מ... הקול בדפים, צריך להעמיד ציפיה גם כלפינו כציבור.

אלה- מסכימה עם ברק. אמרנו שהמסמך הזה מכון גם אלינו וגם החוצה. המליאות מתחילות ב- 21:30 וחשוב שאנשים יגיעו בתחילת הליאה.