איך יכולה תנועת הקיימות בארץ להשפיע על שינוי המציאות? מפגש חקירה משותף במכללת תל אביב 25/2/2016
תוכן עניינים |
תיאור האירוע
מתוך https://www.facebook.com/events/1059261060792556/1066122436773085/
כמות בני האדם על כדור הארץ כמו גם האתגרים הסביבתיים בתקופתנו מחריפים בסדרי גודל הולכים וגדלים...
ותנועת הקיימות בארץ, עד כמה היא מתעצמת ומשפיעה?
האם הפעילות שלנו כיום, מצליחה לייצר את שינוי המציאות באופן אפקטיבי, שינוי פרדיגמה עמוק, הדרוש כדי לייצר מציאות בת קיימא בישראל?
לאחר מפגש ראשון ומוצלח בו נפגשנו אנשי סביבה ושינוי חברתי, לחשוב על תנועת הקיימות האזרחית בארץ- איך שהיא היום, וכפי שהיינו רוצים לראות אותה, אנחנו נפגשות ונפגשים שוב ללמידה משותפת על תהליכי שינוי בקנה מידה גדול. במפגש נשתמש בכלים של חשיבה מערכתית כדי לנסות להבין איך להפוך את העשייה המגוונת של כולנו לעוצמתית ומשפיעה יותר.
למה אנחנו אנחנו יכולים להצליח במקום אחד ומייד אח"כ הבעיה צצה במקום אחר? מה ההשפעה של פרויקט או קמפיין מסויים? האם לפעילות שנראה שכביכול לא הצליחה יכולה להיות השפעה חיובית ארוכת טווח, איך אנחנו דואגים לכך? אלה רק חלק מהשאלות עליהן ננסה לענות בכלים מעוררי החשיבה של החשיבה המערכתית.
כיוונים להמשך פעולה
בקישורית https://www.facebook.com/events/1059261060792556/permalink/1066122436773085/
טיוטא
paul hokings blessed unrest - התנועה הגדולה
בפגישה הקודמת היינו 15 אנשים במספר קבוצות דיון. שוחחנו על מהם האתגרים ומה ההזדמנויות.
בחדר -
- אנה מגמה ירוקה
- רם אפרת
- יואב אגוזי - טרזישן ישראל
- מור גלבוע - מגמה ירוקה
- אודי חן - מגמה ירוקה
- עידן דורפמן - העמותה לכלכלה בת קיימה
- נמרוד הוכברג מגמה ירוקה
- איתן בורקט - מגמה ירוקה - ניסוי ותהיה
- אסנת מפרדס חנה
- יואב מהמכללה - מצורך שחסר לחברה
- אליאל מורה איש חינוך - טיפינג פוינט, מעורבות ואיכפתיות של הציבור
- גבי עירון אדריכל. הגעתי במקרה בגלל אנשי שדרות ירושלים. מעורב ב15 שנה בפעילות סביבתית. ספדי בירושלים ומצפה נפתוח. וגם שטח בזכרון, 13 דונם. צריך לעשות אמנה עם כללים. וזה יוצר שינוי.
- ברוך - משינוי אישי של הרגל.
- גדעון - פעיל סביבתי במודיעין. שינוי תולדה של צורך, מנהיגות, רצון לשנות.
- ישראל בן דור - בנייה ירוקה וקידום קיימות. כל שינוי מתחיל ממשוגע אחד שמתחיל להניע את משק כנפי הפרפר. ואם מתמידים ומאמינים זה מצליח. וגם בקורס.
- אסף - שינוי מצריך אסטרטגיה
- רותם - יוצאת מוקדם -
- מור גלבוע מתוכנית עמיתי השל ומגמה ירוקה. מתרחש מחיבור בין אנשים ורעיונות.
- הגר - מתכננת ערים. פיצוץ גדול והולכים קדימה ואז מייד הולכים אחורה ומטוטלת. או שקדימה לאט ובעקביות
- עומרי - מגמה ירוקה
- רם - בוגר השל מחזור יג. שינוי נוצר כתוצאה משיחה משמעותית. היום אני חושב שנולד בנקודת המפגש של הכרח ואומץ.
- אנה - מסכימה.
- אודי - מגמה ירוקה שתיל ועוד כלמיני. חושב ששינוי קורה ברגע שמסכימים לשחרר את הדברים שיודעים - על איך עושים שינוי וכל מיני דברים.
- יהודה בראון - העמותה לכלכלה בת קיימא - שינוי קורה כשאתה ממוקד ותכליתי.
- גיא - ראש תא יפו מגמה ירוקה. שינוי קורה בהסכמה.
- נעה - מאבקי חופים - שינוי מגיע עם משהו שהוא חברתי.
- מיכל שוקרון - אומץ ושינוי של אמונות ותפיסות.
- רות - אחות של אנה. הפריזמה שלי היא חינוכית - אחרי המאבק החינוך מביא קדדימה את המהפיכה.
- הילה - מהפיכה תעשייתית נוצר שינוי בלי מישהו שתכנן. שינוי צריך להיות בכל הרמות גם בעסקים גם מהממשלה וגם מהגרסרוטס..
- הגר - עיינה - עסק צעיר לייעוץ קיימות חברתית סביבתית. כל מיני סוגים של שינוי. מאין ברירה. או ממשהו נפלא שאי אפשר לסרב. ומנהיג שמושך אחריו. ועוד סוגים.
- ענבר ממגמה ירוקה - חיבור מהאנשים הנכונים, תקשורת.
- תמר חוגי סיירות - חינוך וגם עיצוב מדיניות כלכלית חברתית
- הילי - מהרשת הירוקה - חינוך וגם גרסרוטס. אני מדריכה מורים לשינוי וחשיבה ביקורתית.
- אלי - אני נגד שינוי. היה פשוט טוב פעם, צריך לעשות שיחזור.
- עידן דורפמן - צריך לדעת לאן פונים, חזון, אמנה. לדעת מה רוצים להשיג ביחד. חזון סביבתי חברתי כלכלי. ודברים יומיומיים שחשובים לאזרחים איכות חיים יוקר מחיה ולא המוות מהזיהום במפרץ חיפה.
- אלון אלירן - לעשות את מה שזמין ופשוט לעשות אותו.
- יעל תוכנית השל והטכניון - כשמצליחים למצא מכנה משותף בקרב הרבה אנשים ולגרום להם לעבור מאדישות לעשייה.
- אביחי ג'קסון מהשל - שינוי בחשיבה - חישוב מחדש - ואיזושהי תובנה - יצר אצלי שינוי.
- נמרוד הוכברג מגמה ירוקה - הכי בסיסי אמונה. להאמין שזה יכול לקרות.
- יקיר - עוצרים את עסקת הדולפינריום. מהנקודה שלי אמונה בצדקת הדרך, עקביות, רישות בין אנשים שיוצרים ביחד חזון.
- שרונה מגמה ירוקה - שינוי זה דבר מפתיע ולכן שווה להערך אליו ולהיות מוכנים לקלוט כי אז יצמח יותר טוב ופחות טראומתי.
- מנחם - ברגע שמחברים את כל הכוחות ביחד בתיאום בהרמוניה בשמחה.
יואב - הגישה המערכתית - הפרספקטיבה הרב שכבתית.
נוף, משטר, ונישה.
- נוף - הטופוגרפיה. מה שמופיע והמשטר אינו יכול להתעלם ממנו.
- משטר - טוב זה דיי ברור.
- נישה - כל מה שלא מצליח להשפיע על הנוף ועל המשטר. רדיקלי.
פמיניזם נע מהנישה לנוף ולמשטר.
שינוי קורה כשיש איזושהי התחברות של דברים בשלושת הרמות ביחד. לחץ שמגיע מהנוף, שמפעיל את הלחץ על המשטר. נטיית המשטר היא להישאר יציב. והלחץ הזה יוצר חלון הזדמנות, ואז אם משהו מהנישה יהיה בשל מספיק, הוא יוכל להחליף את המשטר.
דוגמא - בטר פלייס - משטר שנשען על דלקים פוסיליים עם שחקנים מאוד חזקים. רעיונות של רכבים חלופיים מנסים למצא עצמם - מימן, חשמלי, סולארי - כבר כאן שנים ולא פורץ. ואז הייתה נישה שהצליחה להתבשל קצת יותר וניסה לשנות את המשטר. ליצור שחקן חדש וסיפור חדש. לא הצליח. למה?
כי השקיעו המון כסף בכח אדם ולא הסכימו לתת להם עוד כסף כי לא ראו תוצאות. במילים של ה--- לא היה מספיק לחץ בנוף כדי להפעיל לחץ על המשטר. למשל משבר במחירי הנפט או שינוי אקלים - אלו מייצרים לחץ בנוף. וככה משטרים מאמצים דברים מהנישה. והמשטר משתנה. כי הוא משכיל לאמץ דברים מהנישה. בתחום הזה של שינוי אקלים. בישראל כנראה לא מרגישים את הלחצים של הנוף. אחד מבעלי הבית של החברה לישראל - הלובי שלהם לא היה חזק ביותר. הבעיה שם גם הייתה ניהול. אבל אם מחירי הדלק היו עוד יותר גבוהים היו יותר לחצים להצלחתם.
לפעמים נישה נישה יכולה ליצור שינוי בנוף. בד"כ המשטר עוצר את הנישה כדי שלא תשפיע על הנוף.
הבנתי שהחברים בפרמקלצ'ר משפיעים בעיקר על הנישה. יש בעיות בנישות - כי רעיון מצויין יכול לגווע כי התזמון גרוע ואז הוא הולך לאיבוד. ולכן חשוב לדעת מה לעשות בנישה כדי לחזק אותה.
כל מה שבמשטר ובנוף, היה פעם בנישה. אבל לא כל מה שבנישה הגיע או יגיע אי פעם לנוף או למשטר.
נישות מאוד משתנות והחוקים שלהם לא יציבים. הגבולות מאוד לא ברורים. כשעולים כלפי מעלה אז הולכים ומסתדרים. גם ארגונים עולים עד לשלב שצריכים להיות עמותה. ואח"כ הופכים ליותר ממוסדים.
למשל פרמקלצ'ר - איפה השחקנים? חוות פרמקלצ'ר זה בנישה. אבדן מגוון ביולוגי זה בנוף. וחוג יערות מאכל בחוג לחקלאות באקדמיה זה בממשל. וגם גינות מאכל זה בממשל. נוף - מעבר לחקלאות תעשייתית (כי זו מגמה שקיימת). מונסנטו - שחקן משטר. בנוף - דברים של הטבע והתרבותיים. מזון אורגני - ממשל כי יש פיקוח על זה.
יש מסלולי מעבר מערוץ אחד לשני.
יש לנישות הרבה יותר סיכוי ליצור שינוי כשהן מרושתות. כשלומדות ביחד מטעויות. וזה יתרון של העולם האזרחי ולא של הסטארטפים ששם גם אם נכשלתי לא אשתף במידע. אבל לנו יש הזדמנות ליצור רשתות בנישה. וזה עוזר לבשלות של הנישות השונות.
לחפש הזדמנויות ולא רק להגיב למה שקורה במשטר. לא סתם להכנס עם הראש במשטר. כי נראה שניצחנו בחוף פלמחים אבל לא שינינו את המשטר. אז יוצאים בחוף אחר.
אחד הדברים שמאפיינים נישות זה עשייה טובענית ומשאבים מוגבלים ולכן נוטים להסתגר בתוך עצמם. ולכן קשה להם לראות מה קורה מסביבם וכאן החיבור בתוך הנישה עוזר לנו לראות את התמונה הגדולה ולאגם משאבים. ואולי לזהות דברים שקשה לראות מאיפה שיושבים בנישה.
דבר שני בנישה - כל כישלון נחווה כדרמטי מאוד. וחיבור לרשת עולמית מסביר לנו שאנחנו חלק ממשהו הרבה יותר גדול ממני ומהעשייה שלי וככה זה מחבר ומחזק.
נישה שמשפיעה על הנוף זה הכי אסטרטגי שיש. אבל נישה שמשפיעה על המשטר בלי לחץ מהנוף - זה דבר שלא משנה את המשטר, אלא ניצחון טקטי נקודתי שיגרום למיחזור הבעיה, או קואופטציה למטרת חיסול הנישה.
שינוי אסטרטגי הוא שינוי במשטר, שמצליח לשנות את המשטר בגלל שכאמור, יש לחץ מהנוף.
בגרמניה למשל הצליחו לשנות את משטר האנרגיה. התחיל כנישה מאבק נגד כורים אטומיים חפר, המשטר זיהה לחצים מהנוף והבין שיש לו הזדמנות כלכלית ותגובה למשברי אקלים ואמצו למשטר. ולכן בגרמניה רוב האנרגיה היום אינה פוסילית.
הקפיטליזם הצליח כי הצליח לשנות ארגוני עובדים. לשבור את הגילדות.
מה אפשר ללמוד מזה?
יש כאן רמה שמעבר ליכולת שלנו לשלוט בזה. יש בזה משהו שנותן קצת הקלה. לא עלינו המלאכה לגמור אך אין אנו פטורים ממנה.
מאידך מחזק את ההבנה שצריך לראות כל הזמן את הלחצים שמגיעים מהנוף, ולראות איך אפשר להגביר אותם.
עד כאן התיאוריה
=
ארגון - SMART CSOs - מתעסק במודל ומצביעים על 4 ארכיטיפים של נציגים שעובדים לשינוי. שחקנים כאלו יכולים להיות בארגוני משטר, נוף, בנישה.
1. הגננים - אלו שמטפחים נישות ועוזרים להם להתפתח. קורסי מנהיגות, תוכנית העמיתים. חממה של מנהיגים.
2. המקשרים - היכולת לחבר קשרים בין גורמים שונים בנישה. וליצור קואליציות והתאגדויות.
3. מטילי הספק - שחקן שתפקידו לשאול שאלות. ליצור שיח חדש וגם שינוי תרבותי. השאלות הטרנספורמטיביות. וגם פרקליט השטן.
4. מדקר - יודע לחכות לחלון הזדמנות ושם לשים אנרגיה כי שם יש סיכוי לtipping point. כשיש הזדמנות לשינוי.
אם יעבור מתווה הגז - האם זה כישלון?
המדקר יגיד - שהמאבק למתווה הגז ניצחנו כי הצלחנו ליצור הישגים בתוך הנישה. מחאת 2011 יצרה המון פריחות בנישות. אבל נכשלה כי הנישה לא הייתה בשלה מספיק.
