מתוך שקוף באוהל
אזהרה: אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תירשם בהיסטוריית העריכות של הדף.
ניתן לבטל את העריכה. אנא בידקו את השוואת הגרסאות למטה כדי לוודא שזה מה שאתם רוצים לעשות, ואז שמרו את השינויים למטה כדי לבצע את ביטול העריכה.
| גרסה אחרונה |
הטקסט שלך |
| שורה 72: |
שורה 72: |
| | הקפיטליסטים לא חששו עוד ממעמד פועלים דינמי ומיליטנטי שיקרא תיגר על משטרם, מה עוד שמספר הפועלים עובדי הכפיים המאורגנים במערב הלך וירד ביחס לכלל הצרכנים. העולם הפריפריאלי [העולם השלישי] נפתח להשקעות בתעשייה עם שכר נמוך וללא תשתית חברתית, שנוצרה במאבק של המהפכה התעשייתית באירופה. העולם עבר בעידוד המעמד השליט לאופנה ה[[פוסטיזם|פוסט-מודרנית]], כלומר לפיצול ולפלורליזם וחלילה לא לניסיונות ניהוליים דמוקרטיים. | | הקפיטליסטים לא חששו עוד ממעמד פועלים דינמי ומיליטנטי שיקרא תיגר על משטרם, מה עוד שמספר הפועלים עובדי הכפיים המאורגנים במערב הלך וירד ביחס לכלל הצרכנים. העולם הפריפריאלי [העולם השלישי] נפתח להשקעות בתעשייה עם שכר נמוך וללא תשתית חברתית, שנוצרה במאבק של המהפכה התעשייתית באירופה. העולם עבר בעידוד המעמד השליט לאופנה ה[[פוסטיזם|פוסט-מודרנית]], כלומר לפיצול ולפלורליזם וחלילה לא לניסיונות ניהוליים דמוקרטיים. |
| | | | |
| − | =הבלוגר "גוליית" על קיינס והמשבר הנוכחי=
| |
| − | "מדינות המערב כשלו אחת אחר השנייה בטיפול במשבר הכלכלי כיוון שאימצו מודל קיינסייני, של הוצאת כספים והרחבת תקציבים בתקופת משבר. מדינות המערב גילו שהגדלת התקציב לא פותרת את הבעיות ולהפך, יוצרת משבר נוסף, משבר חובות"
| |
| − |
| |
| − | שר האוצר יובל שטייניץ, נאום באוניברסיטת תל אביב, 11 בספטמבר 2011
| |
| − |
| |
| − | לפי ההסבר של שטייניץ, מדינות המערב ניסו להתמודד עם המשבר על ידי הגדלת ההוצאות הציבוריות – כלומר ההשקעה הממשלתית בתשתיות, ברווחה ובתחומים נוספים – מתוך מטרה לעודד את הכלכלה, בהתאם לרעיונות שהציע הכלכלן הבריטי ג'ון מיינרד קיינס לאחר השפל הגדול בארה"ב. אלא שהגדלת התקציבים לא סייעה לאושש את הכלכלה, ורק הגדילה את החוב הלאומי והגבירה את אי היציבות.
| |
| − |
| |
| − | אך הסבר זה תלוש מהמציאות עצמה - אחרי הכל, המדינות האירופיות שנמצאות כיום במצב הקשה ביותר – ובראשן יוון, פורטוגל ואירלנד – כלל לא הגדילו תקציבים ממשלתיים ולא ביצעו השקעות בתשתיות או ברווחה, כפי שהמליץ קיינס לנהוג בתקופה של מיתון כלכלי. מדינות אלה הגיבו למשבר במדיניות צנע, בקיצוץ בתקציבים ממשלתיים ובהפחתות שכר במגזר הציבורי, צעדים שעד כה לא הניבו את התוצאות המקוות.
| |
| − |
| |
| − | מכיוון שכך, ברור למדי שמשבר החובות באירופה אינו נובע ממדיניות קיינסיאנית, אלא קשור יותר לרצון של ממשלות גוש היורו – ובראשן גרמניה וצרפת – להגן על מערכת הבנקאות הפרטית במדינות, שהלוותה סכומי כסף עצומים ליוון וכעת עלולה לעמוד בפני מחיקת חובות עצומה, שתערער את היציבות שלה. למעשה, כל תוכניות הסיוע שיזמו האיחוד האירופי וקרן המטבע העולמית עבור המדינות שבמרכז המשבר הן לא יותר מחבילות חילוץ לבנקים אירופיים, שביצעו השקעות לא מוצלחות באג"ח של יוון. אלא שניגוד לארה"ב, שהעבירה את הכסף (כמעט טריליון דולר) ישירות למערכת הבנקאות במדינה, ממשלות אירופה מבצעות מהלך סיבובי, שבו הן מעבירות את הכסף ליוון ולמדינות אחרות, כדי שאלה יוכלו להחזיר אותו לבנקים הצרפתיים והגרמניים.
| |
| − |
| |
| − | [http://goliath3.wordpress.com/2011/10/22/%D7%99%D7%95%D7%91%D7%9C-%D7%A9%D7%98%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%A5-%D7%95%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%AA%D7%95-%D7%91%D7%92%D7%95%D7%9F-%D7%9E%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%A8%D7%93-%D7%A7%D7%99%D7%99%D7%A0/ מקור: יובל שטייניץ ומלחמתו בג'ון מיינרד קיינס: להבין את משבר החובות באירופה, וגם קצת בארה"ב]
| |
| | | | |
| | =ראו גם= | | =ראו גם= |
