פלואור ופלואוריד
- דף בפרוייקט ההפלרה
הספרות, המחקר, העיתונות והשיח הציבורי הדנים בהפלרה, משתמשים במונח "פלואוריד" ולא ב"פלואור". יש אף המרחיקים לכת וטוענים שה"פלואוריד" הוא החומר הרפואי, לעומת הפלואור שהוא הרכיב התעשייתי הרעיל והמזהם.
כדי לפזר ערפל מושגי זה, קיבצנו יחדיו את הגדרות ויקיפדיה של שני חומרים אלו, המטרה לגלות את ההבדלים ביניהם.
תוכן עניינים |
הגדרת יסוד
פלואור
פלואור (לטינית: Fluere) הוא יסוד כימי ממשפחת ההלוגנים. סמלו הכימי F ומספרו האטומי הוא 9. פלואור הוא מינרל קורט חשוב בגוף האדם.
פלואוריד
פלואוריד (באנגלית: Fluoride) הוא יון חד-אטומי של אטום הפלואור, כלומר אטום פלואור שנוסף לו אלקטרון אחד: -F. מטענו של היון הוא 1-.
הייחודיות של יון הפלואור נובעת מהאלקטרושליליות הגבוהה שלו. בניגוד להלוגנים אחרים, HF הוא חומצה חלשה. חמצן דו-פלואורי למשל, מגיב עם מים ויוצר מימן פלואורי. תכונה ייחודית נוספת של יון הפלואור הוא יכולת ליצירת קשר קוולנטי עם ארגון, קסנון, או קריפטון למרות שהם גזים אצילים. רוב התרכובות הללו אינן יציבות ומשמשות ביצירת לייזר אקסיימר. קסנון דו-פלואורי, קסנון ארבע-פלואורי וקסנון שש-פלואורי הם תרכובות יציבות שיוצרות מבנים גבישיים.
האלקטרושליליות הגדולה של הפלואור הופכת אותו ליון המתאים לשימוש ביצירת ממסים טובים ולרעלים. פלואוריד משמש גם ביצירת פולימרים וחומרים בעלי פעילות ביולוגית, ובמספר מדינות הוא מוסף למי השתייה על-מנת להגן כנגד עששת השן.
תכונות
פלואור
הפלואור מצוי במצב של גז בטמפרטורה של 25 מעלות צלזיוס; צבעו צהוב בהיר והוא בעל ריח חריף. מולקולת הפלואור מורכבת משני אטומי פלואור הקשורים ביניהם בקשר קוולנטי יחיד (F-F) ומסומלת כ-F2. עם זאת, הפלואור אינו נפוץ בצורה זו בטבע, משום שהוא היסוד האלקטרושלילי ביותר, ולכן הוא פעיל ביותר ומגיב בקלות עם חומרים אחרים. זהו אחד היסודות הבודדים היוצרים תרכובות עם גזים אצילים, ואחד משלושת היסודות היחידים (לצד חמצן חנקן) המסוגלים ליצור קשרי מימן.
באוויר לח פלואור מגיב עם מים ויוצר חומצה פלואורית מסוכנת.
בתמיסות נוצר יון פלואור. יונים אחרים הם קומפלקסים של פלואור כמו FeF-4 או +H2F. תרכובות של פלואור ומתכות יוצרות את המלחים היציבים ביותר.
פלואוריד
פלואור הוא הקל שבהלוגנים והוא אחד מהיסודות הכימיים הריאקטיבים ביותר. הוא אינו מופיע כפלואור בסביבה. הוא בעל האלקטרושליליות הגבוהה ביותר מבין כל היסודות ולכן נטייתו לרכוש מטען שלילי חזקה ובתמיסה הוא לרוב יופיע כיון -F. מצבי חמצון אחרים לא נתגלו במערכות הטבעיות, למרות שתרכובות חסרות מטען אפשריות. יוני הפלואוריד הם בעלי אותו מטען וכמעט אותו רדיוס כמו יוני הידרוקסיד ויכולים להחליף זה את זה במבנים מינרלים. כך יוצר הפלואוריד תרכובות כימיות עם כמה קטיונים ונפוצים למדי מספר מינרלים בעלי מסיסות נמוכה המכילים פלואוריד.
מלח הפלואוריד cryolite משמש לייצור אלומיניום וכקוטל מזיקים. סלעי פוספט (rock phosphates) מומרים לדשני פוספט באמצעות הרחקה של עד 4.2 אחוזי פלואוריד; הפלואוריד המורחק ומטוהר (כפלואורוסיליקטים) הנו מקור פלואוריד המוסף במספר מדינות למי השתייה על-מנת להגן כנגד עששת השן.
שימוש
פלואור
לפלואור שימושים רבים, ביניהם:
- תרכובות פלואור מוספות לעתים קרובות למשחת שיניים, ובחלק ממדינות המערב יש שימוש בפלואוריד להפלרת מי-שתייה, כולל מדינת ישראל.
- פלואור הוא אחד המרכיבים בתהליך הייצור של טפלון.
- גזים כמו פריאון מכילים פלואור (<math>\ CCl_3F</math>).
- עם חומצה פלואורית (<math>\ HF</math>) חורטים על זכוכית, כמו למשל על נורה.
- לפלואור שימושים בתחום ייצור המוליכים למחצה.
- תרכובות פלואור-כלור-מימן-פחמן משמשים כנוזלי קירור במזגנים ומקררים. בעשורים האחרונים ישנה מגמה להוציא חומרים אלו משימוש ולעבור לחומרים בטוחים יותר מכיוון שהתגלה שגזים אלו פוגעים בשכבת האוזון.
- נתרן פלואורי שימש בעבר בתור חומר הדברה, בעיקר נגד תיקנים.
- 18F, איזוטופ רדיואקטיבי שפולט פוזיטרונים משמש כסמן רדיואקטיבי בטומוגרפית PET.
- פלואור הוא חלק מהתרכובת של פרוזאק
- לפלואור יש דרישה עצומה בתחום האנרגיה הסולארית (דבר הגורם למחסור עולמי בגז זה)
- ישנו שימוש בתרכובת אורניום פלואורי בתהליך הייצור של אורניום מועשר בגלל יכולתה של התרכובת להפוך לגז ב-56.5°C.
מדעני חלל בארצות הברית חקרו את הפלואור בשנות ה-60 המוקדמות, וחשבו שהוא יוכל לשמש כחומר הודף בטילים. הניסויים נכשלו מכיוון שהיה קשה לטפל בפלואור.
פלואוריד
שימוש ברפואת שיניים
יון הפלואוריד משפר עמידות אמייל השן לעששת משום שהפלואוריד הופך חלק מההידרוקסילאפטיט שיוצר את האמייל לפלואוראפטיט שהוא בסיס חלש יותר ולכן נתקף פחות על ידי חומצה (כדוגמת חומצת חלב שנוצרת על ידי רובד חיידקי השן).
<math>Ca_{10}(PO_4)_6(OH)_2 + 2F^- \Rightarrow Ca_{10}(PO_4)_6F_2 + 2OH^-</math>
פלואוריד משמש מאז 1945 במדינות שונות להפלרת מי-שתייה לצורך הגנה על השיניים מעששת. הפלואוריד הוא גם מרכיב ברוב משחות השיניים. בנוסף, קיימים תוספי פלואוריד נוספים נפרדים ממי שתייה ומשחות השיניים, הניתנים לילדים ומבוגרים שנמצאים בסיכון גבוה לעששת שיניים, שאינם מקבלים הגנה מספקת מפלואוריד במי שתייה ו/או במשחות שיניים. תוספים אלו כוללים:
- תכשירים המכילים פלואוריד לשטיפת הפה. שטיפות הללו מומלצות בעיקר למבוגרים במקרים של רמת תחלואה גבוהה בעששת ולא לילדים מתחת לגיל 6, מחשש שיבלעו אותן.
- תכשירי פלואוריד המונחים על השיניים על ידי אנשי מקצוע כמו ג'ל פלואוריד ולכות.
לסיכום
האם "תרכובת פלואור" ו"תרכובת פלואוריד" זה אותו החומר, או משהו שונה לחלוטין?
מקורות
- http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A4%D7%9C%D7%95%D7%90%D7%95%D7%A8
- http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A4%D7%9C%D7%95%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%93
