סיכום מהאסיפה הארצית בדימונה 24.2
המפגש ה-16 של האסיפה הארצית. יום שישי 24.2.2012
בערך 30 נוכחים. מהמרכז דרומה: הרצליה, ת"א, אור יהודה, פלמ"חים, י-ם, אשדוד, ב"ש, ירוחם, דימונה.
תוכן עניינים |
10:00-10:50 - דברי פתיחה
רו: הרגשה של דעיכה ומשהו חייב לצאת, ואם לא יקרה משהו משמעותי וקריטי אנחנו נהיה עוד בדיחה בארץ נהדרת. בדימונה היו 30 אוהלים והתחיל תהליך יפה ומעניין. עכשיו הוא צריך להימשך ובגדול. בדימונה הוחלט שרוב ההתמקדות היא בעניינים מקומיים עם הסתכלות למה שקורה בחוץ. הגענו למסקנה שיש לחלק לצוותים קטנים שיתעסקו בכל מיני דברים עד שבסוף לחתור לאיזושהי מטרה. נושא הדיור הציבורי, עמידר, מול העיריה – אוספים את האנשים ובודקים איפה חסר. צדק חלוקתי – רץ כבר 5-6 חודשים. יש עוולה גדולה בנושא המועצות האיזוריות במדינה הזו, שהן אלו שלוקחים את הכסף. היום הן מרוויחות את הכסף מתעשיה ולא מחקלאות. דימונה, ירוחם, ערד ,ב"ש לא צריים להתקיים כעניים מתקציבי איזון של המדינה. הדרום מלא במשאבים, ומאותם משאבים אנחנו צריכים להרוויח. מועצה איזורית תמר למשל חולשת על שטחים גדולים ותעשייה רווחית עם מעט מאוד ישובים. נפגשנו עם ראש המועצה והוא הסביר ש"אתם לא תקחו, זה שטחים שלנו". אמורה תוך חודש לקום ועדה שתעסוק בכך. למה דווקא בדימונה ולא בכללי? – הבנו שנורא קשה להילחם בארצי, ורוב הפעילים בדימונה בעלי משפחות. המועצה האיזורית מקבלת 80 מיליון שקל בשנה, והיא העשירה במדינה. ברגע שנעשה את השינוי בוועדת גבולות במשרד הפנים הכסף יגיע גם לדימונה. נושא הדיור – דיור ציבורי, דיור לצעירים. ישבנו עם ראש העיר שהודיע כי הצליחו להוריד את מחיר הדירות ב-50 אלף ₪, והמחיר עכשיו הוא 800 אלף ₪. הסברנו לו שלצעירים כאן אין סכום כזה של כסף.
דו: אני חדש באסיפה הארצית, מאז האסיפה האחרונה באשדוד. מדבר על מאבקי גבולות שבעבר הובילה גם נורית חג'ג'.
רא: זה אכן נעשה בזמנו. הגשנו בג"ץ. יש על זה מסמכים, יש על זה תוכניות. גם ברביבאי בק"ש קיבל רגלים קרות אחרי הוא היה בסיפור. אחרי שהקיבוצים מחזיקים שם שטח אדמה עצום לעומת ק"ש (11 אלף דונם). מאיר כהן הכשיל את זה. נורית היא מהקשת המזרחית וגם אני.
דו: זה מעלה מתח גדול בעניין המזרחי-אשכנזי ובעניין הקיבוצניקי-עירוני. גם עם מתעסקים בארנונה בק"ש ומועצה איזורית גליל עליון יש את ההד ההיסטורי והוא נכנס מכל הכיוונים. בירוחם מיכאל ביטון יצא למאבק צודק לגמרי. (חן מעירה שזה יחד עם התושבים) בקרית מלאכי היה מאבק קשה מול באר טוביה כי לא יכלו להקים שכונה. והצליחו. יש גם כפר קאסם – ראש העין, על האיזור תעשיה. כל המאבקים הם על כסף. אם יהיו מספיק תקציבים יוכלו (העיריות) לעשות מה שצריך, ואם לא יעשו אז התושבים צריכים להיאבק בפן הזה. אולי כדאי שהאסיפה תיגע במתחים החברתיים מעבר לכסף. לא באים לאותן מועצות עשירות ולא מתיישבים בהם, כלומר יש את אותו מספר תושבים כמו מקודם. לאסיפה הבאה, מי שירצה שאלת איזורי תעשיה ומחנות צבא – למי הולכת הארנונה בסופו של דבר. לי: אפשר להקים צוות אד-הוק שיעסוק בזה או צוות שיעסוק בזה לאורך זמן.
תחילת הדיון. הרעיון לקחת מחאות מהעבר, ללמוד מה שהיה שם ולקחת הקשרים
או: מעוניין לשמוע על כל המאבקים, ומעוניין לעשות זאת בפאנל ומעגל אחד. לפחות לשמוע סיכום של מה שהיה בכל מעגל
12:00-10:50 - חלוקה למעגלים
המעגלים השונים: מאבק הפנתרים השחורים. מאבק הסטודנטים 2007. שבילי אופניים בת"א. המאבק בגלובליזציה
מעגל מאבק הסטודנטים 2007
6 משתתפים: חנ, ני, מש, גו, נו, מי
גו: נרשמתי ללימוד חינוך בסמינר הקבוצים וב 2006 פרצה שביתה סטודנטים. אני פחות יתייחס לשביתה ויותר לחוויות שלנו בשביתה. מבחינת זה היה אירוע מכוננן בתפיסה הפוליטית שלי. כול הדברים הם רק מנקודת המבט שלי.הרקע לשביתה הייתה ועדת שוחט שנועדה לעשות סדר במימיון של המכללות והאוניברסיטאות. בועדה לא ישבו סטודנטים. מלחתחילה היה נראה שיש לועדה מסקנות קבועות מראש, שהם הגדלת שכר הלימוד. שני אירגוני הסטודנטים פרצו בשביתה, בכל המכללות מלבד סמינר הקיבוצים, שבה לא היתה אגודת סטודנטים. הסטודנטים סירבו להמשיך בלימודים ללא בירור מקדים למרות ההודעה של המכללה שהלימודים ממשיכים. בפגישה על הנושא ביום הראשון ללימודים אחר פסח נכחו כ-50 סטודנטים. שם התחילה הההתנהלות המעגלית של השיח והתחיל הדיון בנושא. שיבנו שם שעתיים שבסיומם הוחלט שאנחנו מצרפים לשביתה ומרחיבים את הנושאים גם לשאלות של חברה, התפצלנו לכמה קבוצות עבודה. השביתה נמשכה כמה שבועות שבמהלכה קיימנו פעילות שלנו. עשינו סמינר להעמקה בנושא של חברה וכלכלה. במהלך השביתה התפתחה הרגשה שיש הנהגה מצומצמת שמקבלת החלטות על השביתה בלי לשתף את הציבור הרחב של הסטודנטים. מכיוון שלא הייתה לנו נציגות (אגודה) היינו על הטווח בין הרצון להשתתף בהחלטות לבין הרצון שלתף את הציבור, אנחנו התנגדנו לאופן שבו התקבלה ההחלטה על ההסכם החדש.לאורך המאבק עודדנו כול הזמן את הפעילים, גם את אלה המתנגדים לנו העיקר שיתקיים השיח בין האנשים. ערב שבועות נחתם המסמך בהתנהלות בעייתית מהפרספקטיבה שלנו. לאחר שהסתיימה השביתה נשארנו כמה מאות פעילים עם תחושה חזקה של התעוררות פוליטית בשנה שאח"כ קמה אגודה שפועלות בשונה מאגודות אחרות, ברמת הדמוקרטיזציה וברמת השיתוף והשיח עם הציבור. לראיה בשנה שלאחר מכן כול המורים שבתו ורק בסימנר הקיבוצים עשו פעילות נוספת במחאה הזו. האם וכיצד אתם מתחברים למאבק? מה הדימיון או השוני בין המאבק הזה למאבק שלנו.
מי: אני יתחיל על דרך השלילה, לפני השביתה אני הייתי יו"ר הסטודנטים בטכניון לרפואה. להבנתי היה מאבק מאוד אינטרסנטי, והמכללות הפרטיות לא שבתו. בתור מי שהיה מאחורי ציבור ההתנהלות מאוד צרמה, לאורך כל הדרך הסטודנטים היו בערפל. לי היה מאוד חשוב להציג שקיפות, לא הייתה ועדת ביקורת באגודה והיו"ר וסגנו יכלו לעשות מה שהם רוצים. ההצבעה שלא נתנו לסמינר הקיבוצים הייתה הצבעה יחסית, וההצבעה לסיים את השביתה הייתה לפי ידים ולא לפי גודל של מכללה. שתי מסקנות הן ביקורת ושקיפות שהיו חסרים שם
נו: בגדול נראה לי שהעניין במאבק הוא לחנך ציבור, ובקיץ לא עשינו את זה מספיק למרות שהצלחנו להגדיל את מספק האנשים, מה שמפחיד אותי שלפעמים מנסים ליצור קבוצה אבל נשארים רק ברמת הקבוצה. אם היינו קבוצה שמנסה לפנות לכולם זה תהליך קשה הרבה יותר.
חנ: אותי מעניין איך קיבלתם החלטות, אצלנו זה היה נושא מאוד גדול בפורום דרום, כי אי אפשר לשבת 100 אנשים ולקבל החלטה
גו: זה נושא שמאוד מענין אותי איך מקבלים החלטות, באותו מאבק ההתנהלות הייתה ספונטנית והגרעין הקשה העדיף למשוך לדיאלוג ולא לקבלת החלטות. לגבי הוצאת פעילויות כול מי שרצה עשה פעילות. ההחלטות היו בעיקר ספונטניות. באיזה שהוא שלב הקמנו חדר שבו התרכזו הדיונים וכאשר היה צריך להוציא הודעה היינו מנהלים דיון, גם כאשר שאלו אותנו מה דעתנו על הדברים ניסינו לתת את מכלול התשובות. חן: אני חושבת שהבעיתיות של המאבק והיופי שלו הוא שהוא מאבק ארצי, זה חשוב שכולם צועדים ביחד ולי היה מאוד קשר על הקבלת החלטות, בעיקר היה קושי מול "המרכז" שיצאו בהודעות לתקשורת שאנחנו לא הסכמו איתם.
מש: תפקידה של ההנהגה הוא להרחיב את מעגל ההנהגה.
גו: בנוגע לקבלת החלטות אמרנו שלא נראה לנו שיכול להיות אדם שרואה את הדברים בפעם הראשונה יצביע עליהם. רק באספה רחבה יכול להתקיים דיון, ולאחר שהכל הסתיים חזרנו ללימודים והחלטנו שאנחנו עושים משאל על המסמך. הגענו ל 25 אחוזי הצבעה. וזה מבחינת הצלחה, נעה: אחד הדברים שאנחנו נתקלנו בהם זה שנוצר קושי מאוד גדול בקבלת החלטות באוכלוסיה מגוונת. גור: אין יכולת לקבל החלטה במאבק של קבוצות אינטרסים.
ני: אני בתור פעיל דרג ב' היה לי ברור שאני שם, מבחינת קבלת ההחלטות כלל לא הייתה שקיפות. חוץ מזה ארגוני הסטודנטים לאו דווקא צריכים לפעול בדברים שאינם סטודנטיאלים, ההתאחדות לא צריכה להתמודד על חברה וכלכלה אלא על האינטרסים של סטודנטים. אלא במקרה שהדברים עולים מהשטח. הדברים חייבים להגיע מהשטח, אבל מדובר בגוף היררכי שמנהיג.
מש: הלחץ הוא לא רציונלי, יש צורך לפרק את הלחץ הזה בתהליך ארוך ורק לאחר מכן ניתן יהיה לקיים דיון רציני.
גו: אגודת סטודנטים צריכה לדאוג רק לאינטרסים של הסטודנטים, אבל כול דברים קשורים לאגודת הסטודנטים, כולל זיהום אויר, מקומות תעסוקה וכו... אני מסכים איתך כאשר מדובר על הנהגה שמקבלת החלטות בשביל האחרים. הנקודה השניה היא שאני חושב שאנחנו נמצאים בתרבות של ניכור ואלימות, אני חושב שהדרך להתמודד עם זה היא המעגל. הדרך שהתמודדנו עם זה בסמינר היא מעגלים וכול פעם שהיה קושי לקיים את השיחה עשינו מעגלים קטנים יותר.
נו: חלק מהמטרות שלנו זה להוריד את מסך הניכור.
גו: הבסיס לפעילות פוליטית רחבה היא העצמה פוליטית של הציבור, וזה להבנתי הבסיס לשינוי.
12:15-13:15 – דיון בנקודות שיפמור (שימור/שיפור)
| נושא המעגל | נק' שימפור (שיפור/שימור) | הערות |
|---|---|---|
| הפנתרים השחורים | שימור:
סולידרות הכוח הוא בריבוי המאבקים ושמירת התקשורת ביניהם הכוח שהיה בקיץ. |
למרות שיש תחושה שזה התפוגג, אך היא קיימת ופשוט מחולקת במעגלים אחרים
|
| שיפור:
אומץ. העלאה למודעות. למקד מה המאבק ומה רוצים. איכות התקשורת בין המעגלים שנוצרו כיום. להסתכל על האחר כמשלים ולא בהכרח כמפרק. המושג המוביל צריך להיות מדינת רווחה. |
כולנו היינו נחמדים יתר על המידה ונטולי אומץ.
| |
|
|
אופניים שיפור: המון התמדה והמון סובלנות. להמשיך לשמור על הגחלת עד הבחירות הבאות ונראה היכן נהיה אז
פנתרים שימור: סולידריות בין מאבקים וקבוצות כמו שהיה בפנתרים. ויש שם עוד מקום לשיפור
שיפור: אסטרטגיה או מחשבה מראש איך נערכים מול האלימות של המדינה שצפויה כאשר המאבק יחריף.
סטודנטים שימור: העצמה פוליטית של הציבור הרחב לא עדר אלא כל אחד יראה עצמו כבעל כח פוליטי
שיפור: מיסוד של מבנים ותהליכים לשים כמה עוגנים שיאפשרו פעילות ארוכת טווח.
מש סטודנטים שיפור: תפקיד ההנהגה היא להרחיב את מעגל ההנהגה ולא את מעגל המונהגים. בדומה לגור.
יפ אופניים שיפור: בחשיבה לטווח הארוך חשוב לדעת מתי להסתפק בהישגים זמניים, כדי להגיע בטווח הארוך להישגים נוספים.
שי אופניים שימור: למצוא פתרונות יצירתיים להרחיב את השיח בעם על המאבק.
או גלובליזציה שיפור: להגדיר מושגים שאפשר להיאבק עבורם במשותף. מדברים גבוה במושגים גבוהים שקשה להתחבר אליהם.
נו סטודנטים שימור: לאגד קבוצה סביב רעיון
שיפור: איך מקבלים החלטות שמסוגלת להכיל אנשים שונים.
חנ סטודנטים שימור: שיח משתף וגם יעיל.
שיפור: איך פותרים סכסוכים ומאבקים פנימיים בקבוצה רחבה.
טל גלובליזציה שימור: שת"פ ועבודה רוחבית.
שיפור: הגדרת מטרות משותפות והצלחות קטנות.
נב אופניים שימור – מקצועיות והליכה מעבר לרעיון מופשט לרעיון עם תכנון אפילו מפורט.
שיפור – האם הרעיון שאנו מציעים הוא באמת האופטימלי ואולי יש משהו יותר טוב.
נת גלובליזציה שימור: שיטת העבודה שמנסים לטפח באסיפה ובמאבקים חברתיים. דמוקרטיה ישירה, חוסר פירמידיאליות. זה משהו שצריך לעודד במעגלים שונים כדי להראות שזה יכול לעבוד.
שיפור: להצליח להתעלות על מאבקים אינטרסנטיים פנימיים, ולמגר את זה. לא לשתף פעולה עם דברים שפוגעים בדמוקרטיה הישירה והשטוחה שאנחנו מנסים לקדם.
מכ אופניים שימור: צריך לדעת לא להתייאש מול מקבלי ההחלטות כשהם נשמעים נחרצים, כי קבלת ההחלטות שלהם נתונה ללחץ. פוליטיקאים הם לחיצים. ומה שהופך אותם לפוליטיקאים שהם נשמעים תמיד נחרצים, אבל שבוע אח"כ משנים את דעתם לגמרי.
שיפור: יש דברים שצריך לדרוש אותם במקומות הרלוונטיים (כמו חקיקה), אך יש דברים שאתה יכול לעשות בעצמך. בהתייחסות לסיסמא: העם דורש צדק חברתי
רמ אופניים שימור ושיפור: התנהלות ממקום ששם את האגו בצד.
ענ גלובליזציה שיפור: לבחור דרך. האם כללי וצדק חברתי בגדול או מטרות ספציפיות.
שימור: לעורר את המודעות הציבורית והחשיבה בנושאים אלו.
לל גלובליזציה עבודה רוחבית ואופקית.
לעלות לציבור מה כל אחד יכול לשנות ולפעול כדי להפוך את החברה ליותר טובה
שיפור - הגדרת מטרה ברורה של המחאה. ולא רק כללי כמו צדק חברתי גלובלי.
נחישות ודבקות במשימה.
ינ גלובליזציה שימור: פוליטיקה שטוחה.
שיפור: להתמקד פחות במטרות ויותר על עקרונות שיהיו מספיק רחבים ובכל זאת מספיק נוקשים כדי לא לשתף קבוצות שאינן מתאימות.
אג גלובליזציה שימור: דמוקרטיה ישירה
שיפור: להחזיר את נושא הכיבוש.
אב גלובליזציה שימור: שת"פים של מכנה משותף רחב
שיפור: שת"פ עם מגזרים ותנועות שונות בישראל בצורות מגוונות.
שיפור: מאבק יותר מתוכנן עם חשיבה לטוות קצר, בינוני וארוך. כמו הדוגמא של לין על אי ציות אזרחי.
ינ שיפור: לאחד את הארגונים החברתיים לדו שיח אחד.
הערות נוספות:
רא: מהניסיון של המאבקים של עשרות שנים. היכולת של המערכת לצחוק בדרך אל הבנק כי היא יוצאת מנקודת הערכה שמאבקים לא מחזקים הרבה זמן. כשקבוצות חזקות הם מחדירים סוסים טרויאניים פנימה ומעוררים ספקות ושאלות אמיתיות וזה מפרק תהליכים. האגו שכולנו מתקיימים איתו. במאבקים האגו הוא טוב כי הוא אות תודה למעשים, אך אוייב לקבוצה. מנהיגים כנים יכולים להשיל מעליהם מעט מהאגו ולהעביר אותו לאנשים בעלי מעט אגו בקבוצה. מיכאל: למדתי מהמאבק של שבילי האופנים. כמו שגנדי אמר: קודם מתעלמים ממך, אח"כ צוחקים עליך, אח"כ נלחמים איתך ובסוף אתה מנצח
אג: צריך לחשוב לקראת ההמשך על התארגנות כבר מעכשיו שתנצח את ההישגים שלנו מהקיץ.
צב: הרצון היה לתת ליותר אוכלוסיה רגילה להשתתף במחאה, ולא להיות נחמדים לשלטון. אולי כדאי להדגיש כמה נקודות ספציפיות.
13:15-13:30 - הודעות
מי מעוניין להצטרף לצוות הכנה לאסיפה הבאה: מה זה צדק חברתי?
לי: זה המון עבודה. ולא רצוי שאותם אנשים יעשו אותה כל פעם.
טל: זה המקום לאפשר פוליטיקה ישירה ורוחבית.
יפ: מארגנים את הכנס על עתיד המחאה בב"ש יחד עם חמי וחדר המצב.
הצלחה של צוות דיור. לפני יומיים פורסם נוסח חדש של הרפורמה לתכנון בניה ובעקבות הלחץ הציבורי שהיה לפני חודש בוועדה, היא הצליחה ללחוץ על משרד רוה"מ בנוסח החדש רוה"מ ומשרד האוצר איפשרו לבנות דירות להשכרה במחירים מפוקחים.
מכ: הצורך ביותר תיאום לקראת הקיץ בתוך ומחוץ למחאה. קיים לצורך כך צוות מיפוי ורישות של יוזמות וארגונים מתוך ומחוץ למחאה. למטרת בניית מארגן מידע של ארגונים ואנשי קשר שיהיה ניתן להשתמש בו. הצוות מחפש חברים נוספים.
לי: צוות דיור מחפש עוד אנשים. סיוע בעניין של מחקר שהוא רחב מאד: דיור ציבורי, שכירות, משכנתאות ומימון. העבודה הפרלמנטרית צריכה חיזוק, ונעשית בשת"פ הדוק עם המשמר.
אב: כנס סדנאות של המכללה החברתית כלכלית ב-15.3
גו: צוות דינמי של סמינרים של האסיפה הארצית. עצם קיום הסמינרים מותנה ברלוונטיות שלהם. נושא שעלה בסמינרים האחרונים היה איך נראית מנהיגות בפוליטיקה שטוחה. השתתפו בפעם האחרונה מעט אנשים ונוצרה טיוטה, ואנו מעוניינים שיקחו בזה חלק יותר אנשים. הקול באסיפה היום היה מאוד גברי וזה משהו שאולי צריך לשים לב אליו.
