נציב הדורות הבאים היה יועץ מיוחד לכנסת, שתפקידו על פי חוק לפקח שהחקיקה בישראל לא תפגע בדורות הבאים. תפקיד זה נוצר בשנת 2001 באמצעות תיקון לחוק הכנסת שיזם טומי לפיד. תפקידו, סמכויותיו והליך בחירתו של נציב הדורות הבאים לכנסת נקבעו בחוק הכנסת. בסוף 2006 הסתיימה כהונתו של נציב הדורות הבאים הראשון, התפקיד נותר לא מאויש, עובדי הנציבות הועברו לתפקידים אחרים בכנסת או פוטרו, ונציבות הדורות הבאים חדלה, למעשה, להתקיים. בדצמבר 2010 ביטלה הכנסת גם את הוראות חוק הכנסת שהסדירו את פעולותיו.

מקור: https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A0%D7%A6%D7%99%D7%91_%D7%94%D7%93%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%91%D7%90%D7%99%D7%9D

תוכן עניינים 1 ציר-זמן של פעילות הנציב בנושא ההפלרה, וניסיונות החקיקה בעקבותיה 2 עמדת הנציב ביחס להפלרה 2.1 דו"ח המרכז המחקר והמידע של הכנסת 2.2 דו"ח הנציב ל-2002 2.2.1 מאמר בגלובס 2.2.2 ישיבה מס' 1 של ועדת המשנה של ועדת הכנסת לעניין נציב הדורות הבאים לכנסת, תאריך 18.06.2003 3 הצעות חוק בעקבות דו"ח הנציב

[עריכה] ציר-זמן של פעילות הנציב בנושא ההפלרה, וניסיונות החקיקה בעקבותיה

• 2001: מתמנה הנציב
• 17.03.2002: דו"ח המרכז המחקר והמידע של הכנסת, עבור הנציב
• מרס 2013: מתפרסם דו"ח הנציב ל-2002
• 20.05.2002: ועדת העבודה, פרוטוקול 504
• 12.5.2003: הצעת חוק פ/326, מאת ח"כ גילה פינקלשטיין
• 16.06.2003: ישיבת הכנסת על דו"ח הנציב ל-2002, ודיון בהצעת החוק לאיסור ההפלרה מאת ח"כ גילה פינקלשטיין
• 18.06.2003: ישיבה מס' 1 של ועדת המשנה של ועדת הכנסת לעניין נציב הדורות הבאים לכנסת
• 21.7.2003: הצעת חוק פ/1249, מאת ח"כ ענבל גבריאלי
• יולי 2004: מתפרסם דו"ח 2003-2004 של נציב הדורות הבאים
• 23.02.2005: ישיבת הכנסת, בה דנים בהצעת החוק של ח"כ גילה פינקלשטיין
• 26.6.06: הצעת חוק פ/718/17 לאיסור הוספת פלואוריד למי השתיה, התשס"ו-2006

[עריכה] עמדת הנציב ביחס להפלרה

[עריכה] דו"ח המרכז המחקר והמידע של הכנסת

ב-17.03.2002, מרכז המחקר והמידע של הכנסת הכין דו"ח בן 7 עמודים אודות הפלרת מי-השתייה עבור הנציב החדש . המאמר סוקר הן את עמדת תומכי ההפלרה והן את עמדת המתנגדים. סיכום הדוח:

מהאמור לעיל עולה, כי יש שני היבטים מרכזיים לדיון בסוגיית הפלרת מי השתייה בישראל:

האחד בריאותי - מהמחקרים השונים עולה, כי אין בנמצא עמדה חד-משמעית המכריעה בסוגייה - האם קיימת סכנה בריאותית בשתיית מים מופלרים.

השני ערכי - עולה טענה, כי הפלרת המים היא בגדר התערבות פטרנליסטית, הפוגעת בזכותו של

הפרט להחליט בעבור עצמו באילו תרופות להשתמש. טענה זו מתקיימת ועולה ביתר שאת נוכח קיומה של מחלוקת מדעית בדבר ההשלכות הבריאותיות והסביבתיות של ההפלרה.

אפשר לראות מהאמור לעיל, שאין אחידות באופן שבו מדינות שונות בעולם הכריעו בסוגיה. כך

לדוגמה אירלנד, שחוקקה חוק המחייב הפלרת מים, לעומת צ'כיה, שבה הפסיקו ב-1993 את הפלרת המים מסיבות אתיות, בריאותיות, אקולוגיות וכלכליות.

מקור: http://www.knesset.gov.il/mmm/data/pdf/m00204.pdf

[עריכה] דו"ח הנציב ל-2002

הדו"ח המלא המקורי אינו זמין באינטרנט. להלן ההתיחחסויות השונות לדו"ח:

[עריכה] מאמר בגלובס

מתוך מאמר מה-23.03.2003:

באשר לדרישה להוסיף פלואור למי השתייה טענה הנציבות, שמחקרים מוכיחים שמדובר בסכנה בריאותית, ולכן יש להימנע מכך.

מקור: http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=674747

[עריכה] ישיבה מס' 1 של ועדת המשנה של ועדת הכנסת לעניין נציב הדורות הבאים לכנסת, תאריך 18.06.2003

בישיבה זו, נציב הדורות הבאים, ד"ר שלמה שוהם, סוקר את הדוח. אין התייחסות להפלרה.

מקור: http://www.nevo.co.il/law/84361

[עריכה] הצעות חוק בעקבות דו"ח הנציב

ב-12.5.2003, ח"כ ענבל גבריאלי, חברת ועדת המשנה של ועדת הכנסת לעניין נציב הדורות הבאים לכנסת, הגישה הצעת חוק לאיסור ההפלרה:

תקנה 5 לבריאות העם (איכותם התברואתית של מי השתיה) התשל"ז-1974, מחייבת הוספת פלואור למי השתיה בכל רשות מקומית המונה למעלה מ-5000 תושבים. ישראל ואירלנד הן המדינות היחידות המחייבות הוספת פלואוריד למי השתיה.

הפלואור המוסף למי השתיה והאמור לסייע במניעת עששת, הינו חומר שהחל מרמה מסוימת, נוכחותו בגוף מסוכנת ומוכחת כגורמת מחלות עצם, כליות וסרטן. הפלואור אסור גם על נשים מניקות והרות בשל סכנה אפשרית לעובר.

מחקרים מעודכנים בנושא שנערכו בעולם, מדגישים את הסכנות הנובעות משימוש בפלואור, לעומת התועלת שבמניעת עששת – הניתנת למניעה גם בדרכים אחרות.

המקורות מהם מגיע הפלואור לגוף הינם רבים, ובהיות קרקעות הארץ עמוסות בפלואור ממקורות תעשיתיים נוצר "מעגל פלואור" שניתן לשליטה.

עד לביצועו של מחקר מקיף בנוגע למקורות השונים מהם מגיע פלואור לגוף האדם בארץ יש לאסור את הוספתו הישירה למי השתיה. הצעת חוק זו מוגשת בעקבות חוות דעתו של נציב הדורות הבאים לכנסת.

מקור: www.knesset.gov.il/privatelaw/data/16/326.rtf