משהב"ר.2007.סעיף.03
נייר עמדה של משרד הבריאות, 2007. זהו המסמך המופיע באתר משרד בריאות [נבדק לאחרונה ב-24.12.2014] מקור
סעיף 3:
3. ארגונים בינלאומיים תומכים בהפלרה
3.1. למעלה מ-100 שירותי בריאות ציבוריים וארגוני מומחים ברמה הלאומית והבינלאומית מכירים ביתרונות של הפלרת מי השתייה למניעת עששת השיניים ותומכים בה. [הדגשה במקור]
3.2. ארגון הבריאות העולמי (WHO) תומך בהפלרת מי השתייה משנת 1964. ב-1994, פרסמה ועדת מומחים של WHO דו"ח שאישש את תמיכת הארגון בהפלרה כאמצעי בטוח ואפקטיבי למניעת עששת השן. הועדה הצהירה: "במידה ולקהילה יש מערכת אספקת מים בצנרת, הפלרת מים הנה השיטה האפקטיבית ביותר להגיע לכלל האוכלוסייה, כך שכל השכבות בחברה יפיקו את יתרונותיה ללא צורך בהשתתפות פעילה של הפרט".
3.3. WHO קבע ערך גבול מנחה של 1.5 מ"ג לליטר פלואוריד במי השתייה אשר בו פלואורוזיס השן הנו מינימלי (1984). הוא חזר בדק ואישר ערך זה ב-1996 ו-2004 כערך מנחה "לא קשיח" שיש להתאימו על-פי תנאים מקומיים (תזונה, צריכת מים 'וכו).
.3.4 חשוב להבין את ההקשר בו פועל ארגון הבריאות העולמי מתוקף תפקידו. עיקר עיסוקו בנושא הפלואוריד קשור במיליוני האנשים במדינות שונות הצורכים מי שתייה בהם, באופן טבעי , קיים ריכוז פלואוריד מעל למומלץ. הארגון רכש ניסיון רב במלוא טווח הריכוזים כולל תופעות לוואי והיעדר תחלואה. מבחינת WHO הפלרת מי השתייה הוכיחה את עצמה, הוא ממשיך הלאה ומתמקד בבעיות שעליו לפתור במדינות בהם ריכוז הפלואוריד (הטבעי) גבוה מהמומלץ .
3.5. WHO שם דגש על קיום צנרת. בחלקים רבים בעולם, ההפלרה אינה ברת-ביצוע או בעדיפות גבוהה מאחר ואין מערכת אספקת מים מרכזית. באזורים כאלה יש עדיפות לאמצעים רפואיים דחופים יותר להתמודדות בסכנות המיידיות על חיי תושבים. לעיתים, המחסור בכוח-אדם טכני מיומן מהווה חסם להפלרה, לעיתים חסרים התקציבים להקמת מתקני הפלרה, הפעלתם ואחזקתם.
3.6. ה-CDC (המרכז לבקרת מחלות ומניעתן) בארה"ב הכריז ב-1999 כי הפלרת מי השתייה היא הגורם המרכזי שהקטין את עששת השיניים בעולם במחצית השנייה של המאה הקודמת. ההפלרה, על-פי ה-CDC, נמנית בין עשרת ההישגים הגדולים בבריאות הציבור במאה העשרים בשורה אחת עם חיסוני ילדים, פסטור חלב והאנטיביוטיקה. בקרב הממסד הרפואי כולו, ההפלרה נחשבת כאחת ההצלחות המשמעותיות בקידום בריאות הציבור ומניעת מחלות בעולם.
