יעילות ההפלרה

מתוך שקוף באוהל
(הבדלים בין גרסאות)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
 
(גרסת ביניים אחת של משתמש אחד אינה מוצגת)
שורה 1: שורה 1:
טענת יעילות ההפלרה נשענת על מחקרים עוד משנות ה-40. באייטם זה נפרט את הראיות השונות.
+
;דף זה מהווה חלק מפרוייקט ה[[הפלרה]]
 +
 
 +
טענת יעילות ה[[הפלרה]] נשענת על מחקרים עוד משנות ה-40. באייטם זה נפרט את הראיות השונות.
  
 
אפיקי הטיעון השונים:
 
אפיקי הטיעון השונים:
 
* מחקרים אפידמיולוגיים המשווים שיעורי עששת בין אוכלוסיות ותקופות, בין אזורים מופלרים ללא מופלרים.
 
* מחקרים אפידמיולוגיים המשווים שיעורי עששת בין אוכלוסיות ותקופות, בין אזורים מופלרים ללא מופלרים.
* ניסויי מעבדה השואפים לפענח את המכניקה של הפלואור בשן ויעילותו בהגנה על זגוגית השן מפני העששת.
 
  
=סקירות כלליות=
+
* ניסויי מעבדה (In Vitro) השואפים לפענח את המכניקה של הפלואור בשן ויעילותו בהגנה על זגוגית השן מפני העששת.
* [http://www.cdc.gov/mmwr/preview/mmwrhtml/rr5014a1.htm אתר ה-CDC]
+
 
 +
=על המתודה של הדיון=
 +
שיח יעילות ההפלרה עלול להוביל לטענות סותרות בקרב המתנגדים, להלן דירוג פרוגרסיבי של הטענות:
 +
 
 +
==דירוג הטענות==
 +
# הפלואור לא יעיל בכלל לשיניים, הוא רק מזיק,
 +
# הפלואור יעיל, אך רק באפליקציה טופיקלית [מריחה על השן] ומשחת שיניים מופלרת
 +
# הפלואוריד הרפואי יעיל [ובטוח], אך הפלואוריד שבמים רעיל [גלישה לשיח הבטיחות]
 +
# ההפלרה הסיסטמית יעילה, אך יש להיזהר במינון - להקפיד על 1 מג"ל
 +
# גם 4 מג"ל זה לא בעיה, מקסימום קצת כתמים בשיניים, לא נורא.
 +
 
 +
שני מסלולים לבדיקת יעילות הפלואור לעמידות השן:
 +
#מחקרים אפידמיולוגיים, החל מ[[גראנד רפידס]]
 +
#ניתוח המכניזם ברמת הכימיה של השן. אך אז נשאלת השאלה, איך התאוריה נבדקת בעולם הממשי - חזרה לסעיף 1.
 +
 
 +
==נקודת תורפה של טיעון היעילות, כפי שנחשף ע"י [[דו"ח יורק]]==
 +
כל המחקרים (משני צידי המתרס) הם באיכות נמוכה, לא עומדים בתקן מדעי.
 +
אם כך, המחקרים הטוענים ליעילות הם באיכות נמוכה, כך שאין לטענת היעילות שום בסיס מדעי-אמפירי ריגורוזי.
 +
 
 +
=טיעוני תומכי ההפלרה=
 +
* [http://www.cdc.gov/mmwr/preview/mmwrhtml/rr5014a1.htm הנחיות לשימוש בפלואוריד למטרת מניעת עששת בארה"ב]אתר ה-CDC
 +
 
 +
* [http://www.ada.org/~/media/ADA/Member%20Center/FIles/fluoridation_facts.ashx עובדות ההפלרה], אתר האגודה הדנטלית האמריקאית (ADA), 2005
 +
 
 +
* [http://en.wikipedia.org/wiki/Water_fluoridation#Effectiveness יעילות ההפלרה], ויקיפדיה אנגלית
 +
 
 +
=טיעוני מתנגדי ההפלרה=
 +
* [http://fluoridealert.org/studies/caries02/ השוואת שיעורי עששת בין מדינות מפלירות ללא מפלירות], אתר FAN, אוג' 2012
 +
 
 +
* [http://www.fluoridedebate.com/question04.html תשובה לסעיף 4 - האם דרושות עוד הוכחות ליעילות ההפלרה]אתר The Fluoride Debate
  
 
=יעילות הפלואור בתנאי מעבדה=
 
=יעילות הפלואור בתנאי מעבדה=

גרסה אחרונה מתאריך 05:42, 25 בינואר 2015

דף זה מהווה חלק מפרוייקט ההפלרה

טענת יעילות ההפלרה נשענת על מחקרים עוד משנות ה-40. באייטם זה נפרט את הראיות השונות.

אפיקי הטיעון השונים:

תוכן עניינים

על המתודה של הדיון

שיח יעילות ההפלרה עלול להוביל לטענות סותרות בקרב המתנגדים, להלן דירוג פרוגרסיבי של הטענות:

דירוג הטענות

  1. הפלואור לא יעיל בכלל לשיניים, הוא רק מזיק,
  2. הפלואור יעיל, אך רק באפליקציה טופיקלית [מריחה על השן] ומשחת שיניים מופלרת
  3. הפלואוריד הרפואי יעיל [ובטוח], אך הפלואוריד שבמים רעיל [גלישה לשיח הבטיחות]
  4. ההפלרה הסיסטמית יעילה, אך יש להיזהר במינון - להקפיד על 1 מג"ל
  5. גם 4 מג"ל זה לא בעיה, מקסימום קצת כתמים בשיניים, לא נורא.

שני מסלולים לבדיקת יעילות הפלואור לעמידות השן:

  1. מחקרים אפידמיולוגיים, החל מגראנד רפידס
  2. ניתוח המכניזם ברמת הכימיה של השן. אך אז נשאלת השאלה, איך התאוריה נבדקת בעולם הממשי - חזרה לסעיף 1.

נקודת תורפה של טיעון היעילות, כפי שנחשף ע"י דו"ח יורק

כל המחקרים (משני צידי המתרס) הם באיכות נמוכה, לא עומדים בתקן מדעי. אם כך, המחקרים הטוענים ליעילות הם באיכות נמוכה, כך שאין לטענת היעילות שום בסיס מדעי-אמפירי ריגורוזי.

טיעוני תומכי ההפלרה

טיעוני מתנגדי ההפלרה

יעילות הפלואור בתנאי מעבדה

Pizzo 2007

Role of water fluoridation in caries prevention: current key issues Systemic vs topical effect of fluoride

A dogma has existed for many decades, that fluoride acts mainly preeruptively with its incorporation into the hydroxyapatite crystals, leading to the formation of fluorapatite, a less soluble enamel apatite [12].

Research over the last 20 years, however, has changed our understanding of this concept [6, 12, 15, 23]. A number of studies showed that the differences in fluoride concentration in surface enamel between permanent teeth from low-fluoride and fluoridated areas were minimal, whereas an inverse relationship between fluoride levels in enamel surface and caries experience was not found [12, 15].

Several laboratory investigations have clearly demonstrated that the presence of low levels of fluoride (0.03 ppm or higher) in saliva and plaque fluid reduces the rates of enamel demineralization during the caries process and promotes the remineralization of early caries lesions [11, 12, 15].

On the other hand, the level of fluoride incorporated into enamel by systemic ingestion was proved to have no significant effect in preventing/reversing caries [11]. Moreover, the reexamination of clinical/epidemiological data from early and recent CWF studies supported the current view that the cariostatic effect of fluoride is almost exclusively posteruptive and the mechanism of action is topical [12, 15, 23].

A person living in a fluoridated community, in fact, may increase this level to about 0.04 ppm several times during the day [23]. In addition, it has been found that fluoride may also affect oral plaque bacteria by the interference with acid production [3, 6, 11]. The implications of these concepts are that frequent exposure to low concentration of fluoride in the oral cavity is the most important factor in preventing/controlling caries; on the other hand, the anticaries effects of systemic fluoride are recognized to be minimal [6, 11, 23, 38].

ראו גם

כלים אישיים
גרסאות שפה
מרחבי שם
פעולות
ניווט
תיבת כלים