הפלרה בישראל
(יצירת דף עם התוכן ";אייטם זה מהווה חלק מפרוייקט ההפלרה ראשי-פרקים בהיסטוריית הפלרה והמאבק נגדה בישראל. זו ...") |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
;אייטם זה מהווה חלק מפרוייקט ה[[הפלרה]] | ;אייטם זה מהווה חלק מפרוייקט ה[[הפלרה]] | ||
| − | ראשי-פרקים בהיסטוריית הפלרה והמאבק נגדה בישראל. זו גרסה ראשונית ללא רפרנסים. | + | ראשי-פרקים בהיסטוריית ה[[הפלרה]] והמאבק נגדה בישראל. זו גרסה ראשונית ללא רפרנסים. |
| − | רוב מי התהום מכילים פלואוריד בריכוז הנמוך ממינון המומלץ ע"י משרד הבריאות, ככל שמדרימים רכוז הפלואוריד במי התהום עולה, כאשר בערבה יש מספר מקורות עם ריכוז גבוה מהמומלץ. התאמת הריכוז למיטבי במי השתייה החל בשנת 1982 בירושלים ובשנת 1983 בקיבוץ עין החורש. כיום, כ-68% מתושבי המדינה מקבלים מים עם פלואוריד בריכוז המיטבי. | + | רוב מי התהום מכילים [[פלואור ופלואוריד|פלואוריד]] בריכוז הנמוך ממינון המומלץ ע"י משרד הבריאות, ככל שמדרימים רכוז הפלואוריד במי התהום עולה, כאשר בערבה יש מספר מקורות עם ריכוז גבוה מהמומלץ. התאמת הריכוז למיטבי במי השתייה החל בשנת 1982 בירושלים ובשנת 1983 בקיבוץ עין החורש. כיום, כ-68% מתושבי המדינה מקבלים מים עם פלואוריד בריכוז המיטבי. |
=שנות ה-70= | =שנות ה-70= | ||
| שורה 16: | שורה 16: | ||
בשנת 1998 אישרה ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, תקנה המחייבת את ספקי המים לספק מים עם ריכוז מיטבי של פלואוריד ליישובים בני 5,000 תושבים ומעלה. | בשנת 1998 אישרה ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, תקנה המחייבת את ספקי המים לספק מים עם ריכוז מיטבי של פלואוריד ליישובים בני 5,000 תושבים ומעלה. | ||
| − | בעקבות החלטה זו, בטי רמזי (הבת של וולדבוט) ומרים ווסטרמן, יחד עם הטוקסיקולוגית לוטי זילברמן החלו להניע קמפיין התנגדות, המבוסס על תרגום טקסטים מ-FAN ומשלוח מכתבים לח"כים ובעלי תפקידים במוסדות המדינה. | + | בעקבות החלטה זו, בטי רמזי (הבת של [[וולדבוט]]) ומרים ווסטרמן, יחד עם הטוקסיקולוגית לוטי זילברמן החלו להניע קמפיין התנגדות, המבוסס על תרגום טקסטים מ-[[FAN]] ומשלוח מכתבים לח"כים ובעלי תפקידים במוסדות המדינה. |
=שנות ה-2000= | =שנות ה-2000= | ||
| − | 2002: בג"ץ גרמן/ | + | 2002: בג"ץ גרמן/עיריית הרצליה/אט"ד |
בדיון בבית המשפט העליון בעתירה נגד הפלרה בשנת 2002, יעצו השופטים לעותרים למשוך את עתירתם שכן לא ביססו את טיעוניהם הבריאותיים והסביבתיים על מחקרים מדעיים מוכרים. | בדיון בבית המשפט העליון בעתירה נגד הפלרה בשנת 2002, יעצו השופטים לעותרים למשוך את עתירתם שכן לא ביססו את טיעוניהם הבריאותיים והסביבתיים על מחקרים מדעיים מוכרים. | ||
| − | בשנת 2007 קבעה הוועדה לעדכון תקנות איכות מי שתייה ("ועדת עדין") כי המחקר המדעי מעיד על היתרון בהפלרת המים וקיימת הוכחה שהפלואור מונע עששת בארץ. הוועדה החליטה (למרות שע"פ נספח 6 - לא הייתה לה הסמכות לכך) ברוב של 6 לעומת 4 ונמנע אחד, להמליץ לבטל את חובת ההפלרה, כך שהיא לא תהיה חובה ממלכתית גורפת אלא נתונה להחלטה על פי צורכי הציבור בכל מקום, באחריותה של הרשות המקומית הרלוונטית. | + | בשנת 2007 קבעה הוועדה לעדכון תקנות איכות מי שתייה ("[[ועדת עדין]]") כי המחקר המדעי מעיד על היתרון בהפלרת המים וקיימת הוכחה שהפלואור מונע עששת בארץ. הוועדה החליטה (למרות שע"פ נספח 6 - לא הייתה לה הסמכות לכך) ברוב של 6 לעומת 4 ונמנע אחד, להמליץ לבטל את חובת ההפלרה, כך שהיא לא תהיה חובה ממלכתית גורפת אלא נתונה להחלטה על פי צורכי הציבור בכל מקום, באחריותה של הרשות המקומית הרלוונטית. |
| − | ב-20 במרץ 2007 נערך דיון בנושא השלכות הפלרת מי השתייה על בריאות הציבור - בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת[30] [פרוטוקול 196] שקבעה: "לאור המחלוקת הקיימת לגבי | + | ב-20 במרץ 2007 נערך דיון בנושא השלכות הפלרת מי השתייה על בריאות הציבור - בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת[30] [פרוטוקול 196] שקבעה: "לאור המחלוקת הקיימת לגבי ה[[יעילות של ההפלרה|יעילות של ההפלרה]] במניעת [[עששת]] שיניים ולאור המחקרים המצביעים על אפשרות של נזקים בריאותיים וסביבתיים פוטנציאליים, יש להקפיא את המצב הקיים ולא להרחיב את חובת ההפלרה על יישובים חדשים כפי שמחייבות התקנות.. מאמצת את המלצות ועדת עדין לבטל את החובה להפלרה של מי השתייה הקיימת ביישובים המונים למעלה מ-5,000 תושבים.. ממצאי הדוחות שהוצגו בפני ועדת עדין, המצביעים על כך שהשוואת מקרי העששת בארצות שונות הראתה מגמת ירידה לאורך השנים בקצב דומה הן בארצות בהן מופלרים המים, והן באלה שאינן מפלירות את מי השתייה.. קוראת למבקר המדינה לבדוק מיד את סוגיית הפלרת מי השתייה בישראל על כל היבטיה." |
2009: מחאת "משנים" - קישור לאתר ולסרטונים שלהם על ההפלרה והסרטן, הפגנה בסינמטק, מאהל המחאה מול הכנסת. | 2009: מחאת "משנים" - קישור לאתר ולסרטונים שלהם על ההפלרה והסרטן, הפגנה בסינמטק, מאהל המחאה מול הכנסת. | ||
גרסה מתאריך 20:44, 13 בינואר 2015
- אייטם זה מהווה חלק מפרוייקט ההפלרה
ראשי-פרקים בהיסטוריית ההפלרה והמאבק נגדה בישראל. זו גרסה ראשונית ללא רפרנסים.
רוב מי התהום מכילים פלואוריד בריכוז הנמוך ממינון המומלץ ע"י משרד הבריאות, ככל שמדרימים רכוז הפלואוריד במי התהום עולה, כאשר בערבה יש מספר מקורות עם ריכוז גבוה מהמומלץ. התאמת הריכוז למיטבי במי השתייה החל בשנת 1982 בירושלים ובשנת 1983 בקיבוץ עין החורש. כיום, כ-68% מתושבי המדינה מקבלים מים עם פלואוריד בריכוז המיטבי.
תוכן עניינים |
שנות ה-70
בסקר משנות ה-70 בקרב ילדים יהודים בגיל 12 בבתי ספר ברחבי הארץ, נמצא כי בצפון הארץ ריכוז הפלואוריד הטבעי במים נמוך יותר מאשר בדרומה ושיעור היארעות העששת בילדים נמצא ביחס הפוך לרמת הפלואור במי שתייה.
שנות ה-80
התאמת הריכוז למיטבי במי השתייה החל בשנת 1982 בירושלים ובשנת 1983 בקיבוץ עין החורש.
שנות ה-90
ועדת נתניהו (1990), שבדקה את תפקודה ויעילותה של מערכת הבריאות בישראל (בשנת 1990) , המליצה על האצת תהליך אספקת מי שתייה מופלרים בכל הארץ.
בשנת 1998 אישרה ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, תקנה המחייבת את ספקי המים לספק מים עם ריכוז מיטבי של פלואוריד ליישובים בני 5,000 תושבים ומעלה.
בעקבות החלטה זו, בטי רמזי (הבת של וולדבוט) ומרים ווסטרמן, יחד עם הטוקסיקולוגית לוטי זילברמן החלו להניע קמפיין התנגדות, המבוסס על תרגום טקסטים מ-FAN ומשלוח מכתבים לח"כים ובעלי תפקידים במוסדות המדינה.
שנות ה-2000
2002: בג"ץ גרמן/עיריית הרצליה/אט"ד
בדיון בבית המשפט העליון בעתירה נגד הפלרה בשנת 2002, יעצו השופטים לעותרים למשוך את עתירתם שכן לא ביססו את טיעוניהם הבריאותיים והסביבתיים על מחקרים מדעיים מוכרים.
בשנת 2007 קבעה הוועדה לעדכון תקנות איכות מי שתייה ("ועדת עדין") כי המחקר המדעי מעיד על היתרון בהפלרת המים וקיימת הוכחה שהפלואור מונע עששת בארץ. הוועדה החליטה (למרות שע"פ נספח 6 - לא הייתה לה הסמכות לכך) ברוב של 6 לעומת 4 ונמנע אחד, להמליץ לבטל את חובת ההפלרה, כך שהיא לא תהיה חובה ממלכתית גורפת אלא נתונה להחלטה על פי צורכי הציבור בכל מקום, באחריותה של הרשות המקומית הרלוונטית.
ב-20 במרץ 2007 נערך דיון בנושא השלכות הפלרת מי השתייה על בריאות הציבור - בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת[30] [פרוטוקול 196] שקבעה: "לאור המחלוקת הקיימת לגבי היעילות של ההפלרה במניעת עששת שיניים ולאור המחקרים המצביעים על אפשרות של נזקים בריאותיים וסביבתיים פוטנציאליים, יש להקפיא את המצב הקיים ולא להרחיב את חובת ההפלרה על יישובים חדשים כפי שמחייבות התקנות.. מאמצת את המלצות ועדת עדין לבטל את החובה להפלרה של מי השתייה הקיימת ביישובים המונים למעלה מ-5,000 תושבים.. ממצאי הדוחות שהוצגו בפני ועדת עדין, המצביעים על כך שהשוואת מקרי העששת בארצות שונות הראתה מגמת ירידה לאורך השנים בקצב דומה הן בארצות בהן מופלרים המים, והן באלה שאינן מפלירות את מי השתייה.. קוראת למבקר המדינה לבדוק מיד את סוגיית הפלרת מי השתייה בישראל על כל היבטיה."
2009: מחאת "משנים" - קישור לאתר ולסרטונים שלהם על ההפלרה והסרטן, הפגנה בסינמטק, מאהל המחאה מול הכנסת.
2012 - הצעת החוק של מג'דלה
2013 - עמותת "איזון חוזר" נכנסת לתמונה ומגישה עתירות
ב-11 באפריל 2013 חתמה שרת הבריאות יעל גרמן על תקנות חדשות שמבטלות את חובת הפלרת המים בישראל. התקנות ייכנסו לתוקפן החל משנת 2014.
ב-24.06.2014, היה ניסיון לבלום בוועדת העבודה והרווחה בכנסת את סיום ההפלרה - פרוטוקול 256
ב-26.08.2014 נכנסות לתוקפן תקנות מי-השתייה החדשות, הכוללות את איסור ההפלרה (סעיף 40)
ב-06.10.2014, החזית למען ההפלרה הגישה עתירה לבג"ץ, להחזרת ההפלרה - בכירים במערכת הבריאות מגישים בג"ץ נגד השרה גרמן, שתנמק את התנגדותה להפלרה.
מדינות אחרות
מערב אירופה
אוסטריה, אירלנד, בלגיה, בריטניה, גרמניה, דנמרק, הולנד, לוקסמבורג, נורווגיה, צפון אירלנד, צרפת, ספרד, איטליה, יוון, פורטוגל, שווייץ
צפון אירופה
מזרח אירופה
