במדינות אירופה, שיעור ההפלרה נמוך, הן מההיבט של מספר המדינות המפלירות והן מהיבט שיעור האוכלוסיה.

תוכן עניינים 1 מדינות סקנדינביה 1.1 דנמרק 2 נורבגיה 2.1 פינלנד 2.2 שבדיה 3 מערב אירופה 4 מזרח אירופה 5 דרום אירופה 6 ראו גם 7 הערות שוליים

מדינות סקנדינביה

דנמרק

"אנו שמחים להודיע לכם שלפי משרד האנרגיה ואיכות הסביבה, פלואורידים רעילים לא הוספו למי-השתייה הציבוריים. לכן, אף עיר דנית לא הופלרה מעולם". ^[1]

ב-3 לינואר 1977, הסוכנות הלאומית להגנת הסביבה המליצה לשר לאיכות הסביבה "לא לאשר את הפלרת מי השתיה בדנמרק. ההמלצה של הסוכנות מבוססת בין היתר על העובדה ששאלות רבות לגבי בריאות האדם ואיכות הסביבה לא זכו למענה מספק". בעקבות קבלת המלצה זו, השר לאיכות הסביבה פרסם ב-5 לינואר 1977: "סעיף 48 לחוק אספקת המים לא יכול לשמש כדי לאשר הפלרה של מי-השתיה. מפורטים להלן חלק מהנימוקים להחלטה זו:

1. יש לשים לב שמפעלים תעשייתיים לא ייצרו מוצרים אשר יושפעו ע"י גידול תכולת הפלואוריד באספקת מי-השתייה.
2. החלק הארי של הפלואור לא נצרך... אלא מוצא עצמו בתוך הקרקע באמצעות ההשקייה, נחלים, אגמים והים בתור מי-ביוב. הידע אודות הנזקים של שפיכת כמות מוגברת של פלואוריד בתוך מי-הים ומים מתוקים הינו מאוד מצומצם. קיימת אפשרות להצטברות הפלואוריד בשרשרת המזון.
3. קיים תיעוד רחב לגבי ההיבט של רפואה-מונעת לעששת, אך לא נערכו מחקרים הולמים לגבי השפעות ארוכות הטווח על שאר המערכות האורגניות של האדם.
4. לא ניתן לפתור את האוכלוסיות הרגישות הבאות מלהיחשף לפלואור במי-השתייה:
   1. אנשים הצורכים כמות גדולה של נוזלים
   2. אנשים הסובלים ממחלות אשר פוגעות בתפקוד הכליה.
   3. אנשים המקבלים טיפול בדיאליזה
   4. תינוקות הניזונים מתחליפי-חלב.

אגודת רופאי-השיניים הדנית מצהירה "האגודה ממליצה על הפלרת מי-השתייה מזה שנים ארוכות. הרשויות דחו גישה זו לאור מספר בעיות לא-פתורות הנוגעות באוכלוסיות רגשיות באוכלוסיה. לכן, רופאי-השיניים הדנים נאלצים לעשות אפליקציה טופיקלית של פלואוריד. זאת, יחד עם שירותי טיפול שיניים לילדים... שיפרו את בריאות השן של הציבור כך שרק אזורים מעטים נהנים מהפלרת מים כיום". ^[2]

נורבגיה

תצהיר מאת המכון הלאומי לבריאות הציבור:

היה לנו דיון אינטנסיבי בנושא ההפלרה לפני כ-20 שנים, והמסקנה היתה שאין להפליר את מי-השתייה. לאור זאת, זו באחריותו של כל אחד להחליט האם להשתמש בטבליות פלואוריד, משחת שיניים או מי-פה על-מנת למנוע עששת.^[3]

פינלנד

תצהיר מאת מנהל חברת המים של הלסינקי:

אנו לא ממליצים על הפלרת מי-השתייה. ישנן דרכים טובות יותר לספק את הפלואור שהשיניים שלנו צריכות. הפלרה מלאכותית של מי-השתייה בוצעה בפינלנד רק ביישוב אחד, בעל אוכלוסיה של כ-80 אלף תושבים (1,6% מהאוכלוסייה). ההפלרה התחילה ב-1959 והסתיימה ב-1992 כתוצאה מההתנגדות של האוכלוסייה המקומית. רוב הסיבות להתנגדות היו על זכות–הפרט לשתות מים ללא תוספי כימיקלים המשמשים כטיפול תרופתי לקבוצות אוכלוסיה. כמו-כן, הועלה המושג של "הזנה בכח".

הפלרת מי-השתייה בפינלנד אינה אסורה, אך אף רשות מקומית לא רצתה לבצע אותה. ספקי מים, באופן טבעי, תמיד התנגדו להוספת תרכובות פלואוריד למים. ^[4]

שבדיה

הפלרת מי-השתייה אינה מותרת בשבדיה... לא הוצגו ממצאים מדעיים חדשים או בשינוי בבריאות השן שעשויים לשנות החלטה זו.

מערב אירופה

מזרח אירופה

דרום אירופה

ראו גם

הערות שוליים

1. ↑ מכתב משגריר דנמרק בוושינגטון, 1999
2. ↑ Water fluoridation in eleven countries, Farkas, 1982
3. ↑ Fluoridation of drinking water, המכון הלאומי לבריאות הציבור, נורבגיה, 2000
4. ↑ תצהיר מאת מנהל חברת המים של הלסינקי, 2000