הפלרה: ההיבט המשפטי בישראל
הבסיס החוקי להפלרה בישראל הוא תקנות המים של 1974. במהלך השנים, היו מספר ניסיונות להתנגד להפלרה באמצעות חקיקה ועתירה נגדה בבתי המשפט.
תוכן עניינים |
סמכות השר להתקין תקנות
סמכותו של שר הבריאות להתקין תקנות (חקיקת משנה)להסדרת איכותם התברואתית של מי-השתייה נובעת מעיפי-חוק אלו:
סעיפים 52ב ו–62ב(ב) לפקודת בריאות העם, 1940) להלן - הפקודה), בהתייעצות עם שר החקלאות ופיתוח הכפר לפי סעיף 52ב(א)(5) לפקודה, ולפי סעיף 10(א) לחוק רישוי עסקים, התשכ"ח-1968, בהתייעצות עם השר להגנת הסביבה, ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת לפי 21א(א) לחוק–יסוד: הכנסת 3 וסעיף 2(ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1977.
תקנות המים תשל"ד (1974)
בתוקף סמכותי לפי סעיף 52ב לפקודת בריאות העם, 1940, אני מתקין תקנות אלה:
הסעיפים הרלוונטיים להפלרה
- 2. מים פסולים לשמש כמי-שתיה (תיקון: תשל"ח, תשמ"ט, תש"ן, תשס"א
- (א) מים פסולים לשמש כמי-שתיה אם נתקיים בהם אחד מאלה:
- (5) בבדיקה כימית נתגלה ריכוז פלואור באזור המפורט בטור א' לתוספת השלישית, מעל לריכוז המפורט לצדו בטור ד';
- (א) מים פסולים לשמש כמי-שתיה אם נתקיים בהם אחד מאלה:
- 5. ריכוז הפלואוריד במים (תיקון: תשל"ח, תשמ"ט, תשנ"ט, תשס"א
- (א) נמצא בבדיקה כימית כי ריכוז הפלואוריד באזורים המנויים בטור א' בתוספת השלישית קטן מהנקוב לצדם בטור ב' -
- (1) יוסיף ספק פלואוריד למים שהוא מספק לישוב שיש בו מעל 5000 תושבים;
- (2) רשאי ספק להוסיף פלואוריד למים שהוא מספק, גם אם פחת מספר התושבים בישוב מ-5000, הכל כדי להביא את ריכוז הפלואוריד במים לריכוז הנקוב בטור ג' בתוספת השלישית ובכפוף לתקנות משנה (ב) ו-(ג).
- (ב) ספק שהוראות תקנת משנה (א) חלות עליו, לא יקים ולא יפעיל מערכת הפלרה אלא לפי תכנית שאישרה רשות הבריאות, שתבטיח כי ריכוז הפלואוריד במים לא יעלה על הנקוב בטור ד' בתוספת השלישית ושתכלול תכנית בקרה.
- (ג) הוסיף ספק פלואוריד למי השתיה, ייבדק ריכוז הפלואוריד בהם מדי יום ותוצאות הבדיקה יירשמו בפנקס שיישמר לתקופה של שנה מהרישום האחרון בו ויעמוד, בכל עת סבירה, לעיונם של רשות הבריאות, של רופא ממשלתי ושל מי ששר הבריאות הסמיכו לכך.
- (א) נמצא בבדיקה כימית כי ריכוז הפלואוריד באזורים המנויים בטור א' בתוספת השלישית קטן מהנקוב לצדם בטור ב' -
מקור: http://abush.health.gov.il/download/forms/a75_water1974.pdf
ריכוזי הפלואוריד לפי אזורי אקלים
| טור א' אזורים | טור ב' ריכוז מזערי | טור ג' ריכוז מרבי | טור ד' ריכוז מרבי מותר |
| אזור א' | 0.6 מ"ג/ליטר | 0.8 מ"ג/ליטר | 1.4 מ"ג/ליטר |
| אזור ב' | 0.7 מ"ג/ליטר | 1.0 מ"ג/ליטר | 1.7 מ"ג/ליטר |
מקור: http://abush.health.gov.il/download/forms/a75_water1974.pdf
תקנות המים 1998
בישיבת ועדת העבודה והרווחה, 02.11.1998, פרוטוקול מס' 263, הוחלט להפוך את ההפלרה מבחירה חופשי של הרשויות המקומיות, לחובה. עיקרי הפרוטוקול:
- מנכ"ל משרד הבריאות פרופ' ג' ברבש: הנושא של הפלרה, חשיבותו ברורה. אנחנו אחת המדינות הלא מתקדמות בנושא הזה, יש לזה השלכה רצינית מאד על עששת אצל ילדים ואחרי כן אצל מבוגרים, וזו דרך מצויינת להתמודד עם הבעיה הזאת כדי להפחית באופן משמעותי את העששת בקרב אוכלוסיית מדינת ישראל. הנושא של התקציב נבדק, ואודי ניסן, שהוא רפרנט מאגף התקציבים באוצר בנושא המים, ירחיב על כך יותר, אבל זה נבדק ונפתר. יש לנו פתרונות לכל.
- א' ניסן: לגבי ההפלרה, אני חושב שנעשה כאן תהליך מאד מסודר. זה לקח שנתיים, אבל נעשתה בדיקה של עלות תועלת: כמה זה עולה, מה התועלת מבחינת הפחתת עששת ותועלות נוספות שהוצגו, והוכח מעל לכל ספק שזה כדאי למשק כדאיות ברורה ומובהקת. בנושא ההפלרה, העלות היא מאד נמוכה. ההשפעה שיכולה להיות על תעריפי המים שמשלם האזרח היא פחות מ-1%. אנחנו, בשלב זה, החלטנו לא לייקר גם את תעריפי המים, זה ייבלע במסגרת ההתייעלות.[...]
- היו"ר מ' לוי: אנחנו מאשרים את התקנה לגבי הפלואור1%.
- מנכ"ל משרד הבריאות פרופ' ג' ברבש: בשעה טובה. שתדע לך, חבר הכנסת מקסים לוי, זו החלטה היסטורית במדינת ישראל. במשך עשר שנים ניסו לעשות את זה, זו ממש החלטה היסטורית. .
- מ' בוטון: מדובר בתקנות בריאות העם (איכותם התברואתית של מי שתיה) (תיקון) ,התשנ"ט-1998 , בנוסה שהובא בפני הוועדה ב-28 באוקטובר 1998.
- היו"ר מ' לוי: אם כן , אנחנו מאשרים את התקנות באשר לפלואור.
מקור: https://sites.google.com/site/whyfluor/countries/israel/commities/protocol-263
בג"ץ 2002
בשנת 2002 פנתה עיריית הרצליה, לשר הבריאות דאז, ניסים דהן, והעמידה אותו על הסכנות הנלוות להכנסת פלואוריד למי השתייה, וגם על חוסר התבונה שבמהלך בדאגה לבריאות השן, וביקשה לשקול מחדש את נושא הפלרת מי השתייה.
בעקבות חוסר נכונותו של משרד הבריאות לשנות את עמדתו, פנתה עיריית הרצליה יחד עם מרכז השלטון המקומי ואגודת "אדם, טבע ודין" לבג"צ כדי להביא להפסקת הפלרת המים. הטענה העיקרית של מגישי הבקשה הייתה שאין לחייב אדם להשתמש בחומר כאילו רפואי במי השתייה בלי שניתנה לכך רשות מפורשת. כפייה מעין זו של נטילת חומר רפואי היא מעשה שאין השלטון רשאי לכפות. כמו כן הציגו העותרים חומר מדעי אודות הסכנות המרובות שיש בהפלרת המים.
בג"צ החליט שלא להתערב בהחלטה וציין שאין בידו כלים להכריע במחלוקת. הוא הציע לעותרים לחזור בהם מהעתירה "תוך שמירת הזכות לשוב ולפנות לבית-המשפט בנושא העתירה". בהחלטתו קבע בג"צ כי הוא מניח ש"עם הפעלת התוכנית יפעילו המשיבים (קרי משרד הבריאות) מנגנון מסודר למעקב אחר תוצאות ההפלרה ומאגר נתונים פתוח לציבור" (בג"צ 20.11.02 ,4529/02).
הצעת החוק 2011
- ב-04.07.2011, הגישו 57 חברי כנסת הצעת חוק לתיקון פקודת בריאות העם (איסור הפלרה של מי השתייה), התשע"א–2011:
- תיקון סעיף 52ב
- 1. בפקודת בריאות העם, 1940 , בסעיף 52ב(א), בפסקה (1), בסופה יבוא "ובלבד שמי השתיה לא יכילו פלואורידים או חומצה פלואורוצורית ומלחיה שהוספו למים באופן מלאכותי;".
- מקור: www.knesset.gov.il/privatelaw/data/18/3361.rtf
- ההצבעה על חוק זה התקיימה בדצמבר 2011, והוכשלה באמצעות הוראת משמעת קואליציונית.
בג"ץ "איזון חוזר" 2012
- ב-12.11.2012 הגישה עמותת "איזון חוזר" עתירה לבג"ץ (8173/12), בדרישה להפסיק את ההפלרה. משרד הבריאות דוחה את הגשת כתב ההגנה, עד שיעל גרמן נכנסת לתפקיד שר הבריאות בעקבות הבחירות לכנסת ה-19, ומניעה את המהלך לאיסור ההפלרה. לאור זאת, משרד הבריאות מבקש מבג"ץ למשוך את העתירה, שהתייתרה.
העתירה היצוגית נגד "מקורות", 2013
- ב-16.04.2013, הגישה "איזון חוזר" תביעה ייצוגית על סך 4 מיליארד ש"ח נגד "מקורות".
ראו גם: http://focus-il.org/amalgam/?p=2884
