הפלרה.משהב"ר.2007.סעיף.01

מתוך שקוף באוהל
גרסה מתאריך 20:37, 24 בדצמבר 2014 מאת Gerard (שיחה | תרומות)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

נייר עמדה של משרד הבריאות, 2007. זהו המסמך המופיע באתר משרד בריאות [נבדק לאחרונה ב-24.12.2014] מקור

סעיף 1:

תוכן עניינים

יון פלואוריד

פלואוריד הינו מינרל טבעי המצוי בקרקע

פלואוריד הינו מינרל טבעי המצוי בקרקע ב, מים בצמחיה ובחי. הוא היסוד ה-13 הנפוץ ברשימת היסודות הקיימים בקרקעות כדור הארץ, ומדורג במקום ה- 12 במי הים. אין בטבע מים ללא פלואוריד. יון פלואוריד נמצא במי הים בריכוזים של 1.2 – 1.4 מ"ג לליטר ,במי התהום ברמה של עד 67 מ"ג לליטר, וברוב מקורות המים העיליים בריכוזים של 0.2 מ"ג לליטר לפחות. יון פלואוריד מגיע למים משלושה מינרלים טבעיים ב קרקע: Fluorspar, Cryolite, Apatite. מביניהם, Apatite שהוא סוג של אבן סיד (limestone) הוא המקור העיקרי לתוספי פלואוריד למים.

ריכוז היון פלואוריד במים לרמה אופטימלית

ריכוזים נמוכים מ- 0.5 מ"ג לליטר יון פלואוריד במים לא מגנים בפני תופעות עששת השיניים. שתיית מים בריכוזים מעל 1.8 מ"ג לליטר בגיל התפתחות השיניים עלולה לגרום לשינוי בצבע השיניים אצל חלק מהילדים (תופעה המוכרת בשם פלואורוזיס), לכן רשויות בריאות בעולם ובישראל ממליצות לאזן את ריכוז היון פלואוריד במים לרמה אופטימלית (ערכים בין 0.7 עד 1.2 מ"ג לליטר) על-מנת להוריד את התחלואה בעששת במידה רבה (לפעמים עד65%) עבור ילדים השותים מים אלה מגיל ינקות.

התאמת ריכוז הפלואוריד לרמה המיטבית

לאחר גילוי האפשרות, בשנות ה-40 של המאה הקודמת, כי ניתן לבצע באופן יזום התאמה של ריכוז הפלואוריד במי השתייה, הנושא הראשון שדרש בדיקה יסודית היה האם התאמת ריכוז הפלואוריד באופן מלאכותי מביאה לאותה תוצאה שמביאים מים עם ריכוז פלואוריד מיטבי באופן טבעי. תוצאות מחקרים שנערכו בעשור הראשון של הפלרת מים בערים שונות בשתי הקטגוריות, הוכיחו כי התאמת ריכוז הפלואוריד לרמה המיטבית מביאה לאותן תוצאות בדיוק הנובעות מריכוזים טבעיים דומים. במים עשרות שנים נוספות של בדיקת סוגיה, זו איששו מסקנה זו.

תוסף הפלואוריד הנפוץ ביותר להפלרת מי השתייה בעולם ובישראל הוא חומצה פלואורו-סיליצית

תוסף הפלואוריד הנפוץ ביותר להפלרת מי השתייה בעולם ובישראל הוא חומצה פלואורו-סיליצית. חומצה פלואורו-סיליצית היא תוצר לוואי של תעשיות דשנים. סלע פוספט (Apatite) נטחן, מטופל בחומצה גופרינית ונוצרים חומצה זרחתית (תוצר עיקרי) ועוד מוצק ושני גזים. העברת הגזים בתוך מים יוצרת את החומצה הפלואורו-סיליצית.

אישור מכון התקנים הישראלי אשר אימץ כלשונו את התקן האירופאי

החומצה הפלואורו-סיליצית, H2SiF6, שמיוצרת בארץ מקבלת בקביעות את אישור מכון התקנים הישראלי אשר אימץ כלשונו את התקן האירופאי. הבדיקות כוללות אנליזות כימיות לפוספטים, ארסן, בריום, קדמיום, כספית, ניקל, סלן, עופרת, אנטימון וכרום. בדיקות המעבדה מתבצעות לפי דרישות התקן הישראלי 5438.

הוראות לשימוש ולאחסון

לחומצה פלואורו-סיליצית כמו כל תוסף אחר בשימוש בטיפול במים קיימות הוראות לשימוש ולאחסון. אין זה שונה מהמקובל לגבי תוספים המשמשים לטיפול במי שתייה או מי בריכות שחייה.

ראה גם

כלים אישיים
גרסאות שפה
מרחבי שם
פעולות
ניווט
תיבת כלים